חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:36 זריחה: 6:13 י"ג באדר התשפ"א, 25/2/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רשב"י מגלה את כוח הציבור
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1740 - כל המדורים ברצף
איך מחברים את הצעירים
יש חדש
רשב"י מגלה את כוח הציבור
ספירת העומר
בזכות רבי שמעון
לא לצאת מהמקדש
הקפות במערה
ל"ג בעומר – יום ההתגלות
נר מיצהר יעלה במירון
דין קדימה לכוהן

יש מחלוקת תנאים אם ציבור שנמנע ממנו להקריב את קרבן הפסח, רשאי להקריב את הקרבן בפסח שני (בי"ד באייר). לדעת רבי שמעון בר-יוחאי הדחייה נועדה ליחיד בלבד ולא לציבור.

מה הטעם לדעתו זו של רשב"י? הלוא לפנינו ציבור שלא הקריב את קרבן הפסח, והוא נותר עם החיסרון, בלי שתינתן לו האפשרות למלאו! איך דעה זו מתיישבת עם רשב"י, שהיה דמות פלאית של אדם שלם, ואף הכריז (סוכה מה,ב): "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין". אם רשב"י יכול לפטור את העולם מן הדין, איך ייתכן שיפסוק הלכה שגורעת מהציבור מצווה חשובה כל-כך?

הזעקה פועלת

ההסבר הוא, שכאשר רשב"י אומר שאין הציבור עושה פסח שני, אין פירוש הדבר שהציבור מחמיץ את מצוות הפסח, אלא שהציבור אינו זקוק להביא את הקרבן, ולכן נאסר עליו לעשותו, כי קרבן שאינו נחוץ הריהו כהכנסת חולין לעזרה.

דווקא מפני שמדובר בציבור, יש לו כוח רוחני חזק משל היחיד, וכשהציבור כולו זועק "למה ניגרע!", הוא משיג את הפעולה הרוחנית של קרבן הפסח גם בלי להקריבו. במובן מסוים יש יתרון לציבור שאינו מקריב פסח שני מן היחיד שמביא את הקרבן בפסח שני. שכן היחיד צריך להמתין עד י"ד באייר, ואילו הציבור – כבר מרגע תביעתו "למה ניגרע!" – נפעל העניין של הפסח.

אור נעלה

הדבר יובן יותר על-פי ביאור פנימיות התורה על ההבדל בין מצוות עשה למצוות לא-תעשה. במצוות עשה יש 'כלי' שיכול להכיל את אור ה', וכל מצווה מותאמת לאור ששורה בה. לעומת זה, מצוות לא-תעשה קשורות לאור נעלה יותר, עד שאין כלי גשמי שיכול להכילו. האפשרות לגלות אור זה היא בהימנעות ממעשה ולא במעשה.

וכך בימים שבהם אין אומרים תחנון אין הכוונה שחלילה חסר לנו כל מה שנפעל על-ידי התחנון, אלא להפך – הדברים האלה נפעלים מעצמם, בלי צורך בעבודת האדם. כך גם בראש השנה שחל בשבת, שאז פעולתן הרוחנית של התקיעות נעשית שלא על-ידי התקיעה בשופר, אלא באופן נעלה הרבה יותר, בכוחה המיוחד של השבת.

קיום רוחני

עתה יובן כי גישה זו תואמת את דמותו המופלאה של רשב"י. מבואר בספרי החסידות, שבהיותו במערה, כשהיה מנוע מלקיים כמה מצוות – מצה בפסח, קידוש על יין, אתרוג, סוכה ועוד – פעל את ההמשכות הרוחניות של המצוות על-ידי ייחודים עליונים.

ומכיוון שאצל רשב"י היה סדר עבודה במשך זמן, שבו לא היה זקוק לקיום מצוות מעשיות, אלא חולל את כל ההמשכות על-ידי עבודה רוחנית, לכן רשב"י הוא שמגלה אצל בני ישראל את המעלה הזאת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדין שאין הציבור עושה פסח שני, מכיוון שמצד מעלת הציבור מתחולל עניין הפסח על-ידי עצם העבודה הרוחנית של "למה ניגרע!".

(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1416)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)