בסיום פרשת שמיני התורה אוסרת אכילת שרצים, ומציינת את החומרה והתיעוב שיש בדבר: "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל" (יא,מא). ובהמשך: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (שם מג).
הפירוט הנרחב בפסוקים מביא את רש"י לפרש: "ולא תטמאו וגו' – לעבור עליהם בלאוין הרבה, וכל לאו מלקות כו'". אבל כבר למדנו לאורך הפרשה שאסור לאכול חיות, בהמות, עופות ודגים טמאים; מדוע דווקא איסור אכילת שרצים חריף כל-כך, ומדוע אין רש"י מבאר פרט זה?
מעלה מיוחדת
יתרה מזו, בתחילת הפרשה נראה כי השרצים זוכים להתייחסות שווה לשאר בעלי-החיים. רש"י מספר שמשה הדגים לבני ישראל איזה בעל-חיים מותר באכילה ואיזה לא: "אוחז בחיה ומראה אותה לישראל... אף בשרצי המים... וכן בעוף... וכן בשרצים".
אבל בסוף הפרשה איסור אכילת השרצים מקבל דגש מיוחד, עד כדי כך שרש"י מצטט את רבי ישמעאל שאמר: "אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מיטמאין בשרצים כשאר אומות – דיים, ומעלה היא לגביהם". במה השרצים גרועים מבעלי-חיים טמאים אחרים? ומה נוגעת כאן ההיבדלות של בני ישראל מאומות אחרות?
קללת הגחון
ההסבר מובן בפשטות: התכונה המאפיינת את השרצים היא היותם רוחשים על הארץ, ובלשון רש"י (יא,מא) "אין קרוי שרץ אלא דבר נמוך, קצר רגליים, שאינו נראה אלא כרוחש ונד". השרצים הם יצורים החיים נמוך מאוד, על העפר הפשוט של הארץ.
לכן הנחש, שגרם לחטא עץ הדעת, נענש בקציצת רגליו והפיכתו לזוחל על גחונו: "על גחונך תלך". גם בפרשתנו מודגשת נחיתות זו: איסור אכילת נחשים נכלל בפסוק "כל הולך על גחון", כדי להמחיש את השפלתו והפיכתו מבעל-חיים בעל רגליים לזוחל שמשתרך על העפר.
לימוד זכות
נקודה זו מסבירה את חומרת איסור אכילת השרצים. אלה בעלי-חיים מאוסים ביותר, דוגמת הנחש. אבל אם כן, מדוע אומות העולם מותרים באכילתם? ועוד, הרי העפר אינו חומר מזיק, אלא יש בו שימושים מועילים. אם כן, אולי השרצים אינם בזויים כל-כך?
על כך משיבים דברי רבי ישמעאל, בשבחם של בני ישראל, שאינם ניזונים משרצים כשאר אומות. רבי ישמעאל עסק בדיני נגעים, ולימד זכות על יהודי שלקה בצרעת, באומרו: "אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע (סוג עץ), לא שחורים, לא לבנים אלא בינונים". וכן בענייננו: גם כאשר יהודי שרוי במצב ירוד, ונכשל חלילה במאכלות אסורים, קובע רבי ישמעאל שבני ישראל מתנזרים מאכילת שרצים, שכן אלה היצורים הנחותים ביותר, הקרובים אל העפר.
(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1381) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
