נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	שבת צו | שבת הגדול
	הפלא ד"לא יחרץ"
	שבת הגדול – אתהפכא חשוכא לנהורא
	רועה ישראל
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

30)  קיצור דיני נש"ק עמ' לו, ממטה-אפרים סי' תרכ"ה סל"ג, וכן הורה הרב זלמן-שמעון דבורקין ז"ל, וכ"מ בלקוטי-שיחות חכ"ד עמ' 297 הע' 69.

31)  "בזמן שהקרבת קרבן-פסח כשרה" הגש"פ של הרבי.

32)  שו"ע אדמוה"ז סי' תעב ס"ו.

33)  טור סי' תכב. הגש"פ של הרבי.

34)  שו"ע אדמוה"ז ר"ס תעב.

35)  הגש"פ 'היכל מנחם'.

36)  'אוצר' עמ' קכה.

37)  סידור אדמוה"ז.

38)  ויש הזוכרים שהרבי השתמש במפית, ותחת החרוסת היו שתי מפיות (הגש"פ היכל מנחם).

39)  'אוצר' עמ' קלו.

40)  שם עמ' קלא, וראה בהגדה הנ"ל.

41)  שם עמ' קלה.

42)  שם עמ' קלג-ד.

43)  שם עמ' קכג.

44)  שם עמ' קמח.

45)  ראה שו"ע אדמוה"ז סי' תעב סכ"ה, נטעי-גבריאל פסח ח"ב עג,י-יב, וש"נ.

46)  אך ראה בנטעי-גבריאל עח,כד שהביא מבן-איש-חי ועוד, שיש לחנכם בזה.

47)  ראה בהגדה הנ"ל עמ' סח.

48)  'אוצר' עמ' קלח.

49)  שם עמ' קמב, וש"נ.

50)  שם עמ' קמ-קמא.

51)  אלא שהרבי עצמו לא תמיד הגביה כל-כך. ראה יומן משנת תשי"ד (נדפס בסו"ס 'שיחות קודש' (ה), ברוקלין תש"ס, עמ' 470-469) אודות לילות הסדר דאז. 'התקשרות' גיליון תקמ"ח ס"ע 16, אודות קידושא רבא. וע"ע.

52)  שם עמ' קסז.

53)  וטוב שיהיו אלו (עכ"פ אחד מה)נרות שברכו עליהם, ובפרט ביו"ט שמברכים גם 'שהחיינו' (לקו"ש דלהלן).

54)  הגש"פ של הרבי, משו"ע אדמוה"ז סי' רעא,יח-יט. ביו"ט – לקוטי-שיחות, כרך כב, עמ' 283 ע"פ שוע"ר שם ס"ד.

55)  'אוצר' עמ' קמה, וש"נ.

56)  הגש"פ של הרבי.

57)  'המלך במסיבו' ח"א עמ' קמד.

58)  הגש"פ היכל מנחם עמ' מב. הרבי היה קם ממקומו והולך למטבח ליטול ידיו ('אוצר' עמ' קמז).

59)  ע"פ 'שיעור מקוה' ר"ע קפב.

60)  'אוצר' עמ' קמט.

61)  שם עמ' קמח.

62)  סידור אדמוה"ז וספר-המנהגים.

63)  'אוצר' עמ' קנא.

64)  שם, עמ' קנז.

65)  שם עמ' קנד (נוסח שונה – ב'תורת מנחם' חט"ז עמ' 196).

66)  שם.

67)  שם, עמ' קנט.

68)  שו"ע אדמוה"ז תעג,מ. התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1525.

69)  הנוסח המלא באידיש: הגש"פ 'היכל מנחם' עמ' מט. 'שבח המועדים' (תשנ"ג) עמ' 207.

70)  'אוצר' עמ' קסז.

71)  סידור אדמוה"ז.

72)  'אוצר' עמ' קע.

73)  שם, עמ' קעא.

74)  שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סמ"ז-מח.

75)  'אוצר' עמ' קעד.

76)  שם עמ' קעו.

77)  ע"פ: סדר נט"י לסעודה ס"א-ו. 'התקשרות' גיליון שט עמ' 18. ספר-המנהגים עמ' 21. תורת-מנחם, חלק י, עמ' 197 (הרבי קם וניגש ליטול ידיו במטבח, וכדלעיל – 'אוצר' עמ' קעו).

78)  כל השנה – ראה אג"ק חי"ד עמ' כט, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' קמג.

79)  'אוצר' עמ' קעו.

80)  ראה יגדיל-תורה נ.י. חוברת סה סי' סד. ובכ"מ.

81)  שיעור-מקווה עמ' קפב.

82)  שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.

83)  'אוצר' עמ' קלה-ו.

84)  ראה שם עמ' קעט.

85)  שם עמ' קפג. ומציין לטעמי המצוות להאריז"ל ס"פ ויקרא, שהאריז"ל היה אוכל ביצים צלויות ולא בדקן מחשש דם (ראה ברמ"א סי' סו ס"ח ובכף-החיים שם ס"ק מא). ובפרט שכיום ע"פ הפיקוח הממשלתי בכל מקום, הביצים שבשוק הינן רק "ספנא מארעא" (ראה שם ס"ז).

86)  שם, עמ' קפד.

87)  לכאורה מקיימים בשתייה זו "קביעת סעודתו על היין" שחייבים בכל סעודה ביום-טוב, ראה להלן בסעודת היום. אבל מסתבר יותר שליל הסדר כולו נחשב תמיד "קבע סעודתו על היין". ואכן כנראה לא שתה הרבי רביעית בבת-אחת.

88)  שם, עמ' קפח.

89)  שו"ע אדמוה"ז סי' תעח ס"ב.

90)  שם סי' תעז,ד.ו. וספר-המנהגים (קודם חצות – בסדר א' בלבד).

91)  'אוצר' עמ' קצב.

92)  שם, עמ' קצד.

93)  שם, עמ' קפט.

94)  שם, עמ' קצה.

95)  ספר-המנהגים, ושם עמ' קצח.

96)  הגש"פ של הרבי. וראה תורת-מנחם ח"ח עמ' 83. 'אוצר' עמ' רא

97)  לקוטי-שיחות ח"ב ס"ע 543.

98)  אג"ק חי"א עמ' סד.

99)  שו"ע אדמוה"ז סי' תפא ס"א. ובסדר השני – כבכל יו"ט (ספר-המנהגים).

100)  כנפסק בשו"ע סי' קמד ס"ג שאין גוללין ס"ת בציבור.

101)  ע"פ היום יום ח' מנ"א, ספר-המנהגים עמ' 18, ומיקומו כפי הנדפס במחזור השלם.

102)  כדי למנוע את עניין "פרש חגיכם" – 'התוועדויות' תשמ"ג ח"ד עמ' 1838, עיי"ש.

103)  ע"פ חסידות – לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 276 מביאורי הזוהר להצמח-צדק עמ' צו וסה"מ תרס"ח עמ' קעא. ברור מלשון המכתב שם, שהכוונה גם ליום הראשון דחג הפסח. ובלקו"ש שם עמ' 33 נתבאר שזה בדומה לעניין "תפילת ערבית רשות". בשערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' רט הביאו רק את המקורות שציין הרבי לשלילת המצוה בזה ע"פ נגלה. וע"ע 'הגדה שלמה' עמ' 160.

104)  מרשימת הרבי (נדפסה במילואה באג"ק ח"ה עמ' רנה, לקוטי-שיחות חי"א עמ' 336), ספר-המנהגים עמ' 38, וש"נ.

105)  שו"ע אדמוה"ז סי' תקכ"ט ס"ז, תורה-אור עמ' 198. וראה בס' חוה"מ כהלכתו עמ' ז-ח.

106)  ראה שיחות-קודש תשל"א ח"ב עמ' 87, והמקור לכאורה בתוד"ה ידי יין, פסחים קח,ב.

107)  שו"ע אדמוה"ז סי' תקכ"ט ס"ד, ועיי"ש ובקו"א ר"ס רמב. השיעור לכאורה רביעית, ואם שתה כך פעם אחת ביממה יצא גם ידי שמחה הנ"ל. אבל אם יצא י"ח שמחה ביין הקידוש כנ"ל, עדיין חייב לשתות בסעודה היום ומחר.

108)  לבני חו"ל: אין אוכלים מהמינים הנכנסים בחרוסת ומרור עד אחר כורך של ליל סדר שני. יום שני של פסח. הנחלב והנולד ביום הראשון – מותר ביום השני. ערבית דיום-טוב. הלל שלם. קדיש תתקבל. ספירת העומר וכו'. סדר-פסח שני. בקידוש: יין, קידוש, שהחיינו. הגדה כדאתמול (אלא שאין מקפידין לאכול האפיקומן קודם חצות). ק"ש שעל המטה כמו בכל יום-טוב. שחרית כדאתמול. מוציאין שני ספרי תורה, בראשון קורין לה' עולים בפרשת אמור 'שור או כשב', ובשני מפטיר כדאתמול 'והקרבתם'. הפטרה: וישלח המלך ... (מלכים ב כג,א-כה). מוסף דיום טוב.

109)  שבח-המועדים פנ"ג.

110)  שו"ע אדמוה"ז סי' קיד ס"י. אמנם במשנ"ב שם ס"ק לח הביא ממו"ק ומגן-גיבורים שאם ברור לו שהיה בדעתו להזכיר כדין בתוך התפילה ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אם הזכיר או לא, אין צריך לחזור. ואם נתעורר הספק מייד אחר התפילה יש לחזור (בקצוה"ש סי' כא לא הביא זאת, אולי מפני הקיצור). וע' בזה בס' אישי-ישראל פכ"ג הע' קלד. ועכ"פ הביא שם בשם בעל המנחת-שלמה, שאם זוכר שבתחילת אותה ברכה היה בדעתו לומר כדין, מסתבר שלא טעה

111)  שו"ע אדמוה"ז סי' תפט ס"ד.

112)  שם, סי"ב.

113)  שם, סי"ט.

114)  ע"פ שו"ע אדמוה"ז סי' תפט ס"ב "ובמקצת מדינות, שמו הנשים מצוה זו עליהם חובה" (ובפרט ע"פ דבריו בסו"ס תצג "ואותן הנשים שאינן סופרות, אפשר שיש לשבות להן ממלאכה כל הלילה"), למרות משמעות הזוהר ח"ג ברע"מ צז,א, כפי שהבין בשו"ת רב פעלים חלק 'סוד ישרים' סי' יב, ובשו"ע הזוהר סי' תפט ס"ק טז – לשלילה מוחלטת. אבל בס' הליכות ביתה סי' יט סוף הערה ה, מדייק מזוהר פ' תצוה קפג,א שלא התמעטו אלא מחיוב בלבד. ובפרט ע"פ ההוראה הכללית (בלתי מוגה, נאמרה בשיחות-קודש תשמ"א ח"ג עמ' 32, בקשר לברכת-החמה דאז, עיי"ש) שכל דבר שמותר לנשים לקיים ע"פ דין, יש לחזקן ולחייבן בזה (וכש"כ כאן שכבר קיבלו עליהן), כדי למונען ממנהגים פסולים.

115)  ממכתב הרה"ח רי"ל שי' גרונר, ראה 'התקשרות' גיליון רמה עמ' 15.

116)  שו"ע אדמוה"ז סי' תפט סי"ב. וראה בס' ספירת-העומר פ"ח הע' יא.

117)  שם, סכ"ג-כה (ולכתחילה יצא י"ח רק בברכה, ויספור בעצמו, שם ס"א). ביאור הדעות בזה (ע"פ נגלה) בלקוטי-שיחות ח"א עמ' 270 (בתרגום ללה"ק עמ' 248).

118)  אג"ק יט עמ' ערב. שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב ר"ס ריז.

119)  אף שלא נהגו כך בבית חיינו וכיו"ב – מנהג נפוץ בין הספרדים, נזכר בכף-החיים סי' תפט סוס"ק פ, ומקורותיו הקדומים בס' ספה"ע פ"ג הערה מ.

120)  תורת-מנחם ח"א עמ' 64 (וחבל שנשמט פרט זה ממפתח העניינים וממפתח השמות לכרכים א-כו).

121)  לקוטי-שיחות חי"ב עמ' 235, שערי הל' ומנהג שם.

122)  אג"ק יז עמ' רסה, שערי הל' ומנהג שם ס"ע קמב.

123)  לקוטי-שיחות, כרך לח, עמ' 7, שערי הל' ומנהג שם סי' ריח. וראה בהנסמן לעיל הערה 117. ודלא כמ"ש בשו"ת יחוה-דעת ח"ג סי' כט.

124)  אג"ק כ עמ' קיב. קמח. 'שערי הל' ומנהג' שם, עמ' קסא-קסב.

125)  המסקנא: לקוטי-שיחות ח"ג פ' אמור, שערי הל' ומנהג שם סי' רכ.

126)  היום-יום ז' אייר, ספר-המנהגים עמ' 43.

127)  'התוועדויות' תשמ"ה ח"ד עמ' 2143.

128)  ע"פ הבדלת מוצאי יו"כ במחזור השלם, שאין חילוק בזה בין שבת לחול. והטעם שזהו כעין חלק מגוף ההבדלה, כדעת הפרמ"ג במשבצות ר"ס תצא ע"פ הלבוש שם, ולא כמנהג העולם ע"פ המטה-אפרים סי' תרכ"ד ס"ה שבמוצאי יו"ט ויו"כ שחל בחול מתחילין בברכת הגפן, וביאר טעמם בליקוטי מהרי"ח (בדפוס המקורי ח"ב פב,א), לפי שא"א פסוקי הצלחה אלא במוצ"ש.

129)  שו"ע אדמוה"ז סי' תצא ס"א.

130)  לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 266.

131)  אג"ק יב עמ' שפא.

132)  חוה"מ כהלכתו פ"ו סעיף עה, משו"ת היכל-יצחק או"ח סי' נו.

133)  הדעות בזה בשו"ע אדמוה"ז סי' לא ס"ב. בסידורו, בהל' תפילין מזכיר את "המניח תפילין בחוה"מ בלא ברכה" (וצ"ע, כיוון שהסידור הוא ע"פ קבלה ושם נשללת הנהגה זו בחריפות), אך לאחר הלל מזכיר חליצת תפילין רק בר"ח ולא בחוה"מ, ומזה הוכיח בס' קצות-השולחן (סי' ח ס"ק ד ובפסקי הסידור אות נה) שלמעשה שולל הנחתן בחוה"מ. וכ"ה באג"ק טו עמ' רנט ועוד, הובאו בשערי הל' ומנהג או"ח ח"ב סי' קפו.

134)  סידור אדמוה"ז.

135)  הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' אופן.

136)  רמ"א סי' קמז ס"ח, גם כשא"א קדיש, כדי "שלא יסיחו דעתם מן המצוות", עיי"ש במשנ"ב ס"ק כז, משערי-אפרים שער ח,סעיפים: סב.עה.צא (אך בחוהמ"פ לא כ"כ בפירוש). ומה שנשמט ד"ז מקרה"ת שבסידור בשמח"ת, הרי אי"ז לאדמוה"ז (ראה פסקי הסידור במהדורת השו"ע הישנה ג-ד עמ' 1324, ובכלל קרה"ת שבסידור אינה לאדמוה"ז, עמ' בסידור תורה-אור תשמ"ז עמ' 18 סי"ג, שהוסיפה בעל שעה"כ).

137)  המלך-במסיבו ח"א עמ' רצא.

138)  שו"ע אדמוה"ז סי' תצ ס"ב.

139)  ראה שו"ע אדמוה"ז סי' רפה ס"ט-י וכף החיים שם. בשיחת ליל הושענא-רבה תשמ"ה סט"ו ('התוועדויות' ח"א ס"ע 351, בלתי מוגה) הובא כדבר הפשוט שעל-פי המנהג שנתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שאף שבשבת ראש-חודש מפטירין 'השמים כסאי' הרי ביחיד יש לומר גם את ההפטרה של פרשת השבוע, "ועל-דרך-זה בנוגע לשבת חול-המועד, שבציבור מפטירין בהפטרה המיוחדת לשבת חול-המועד, אבל ביחיד יש לומר גם את ההפטרה הקשורה עם פרשת השבוע" [השבוע – הפטרת פ' שמיני]. וכנראה, לפ"ז ההפטרה היא עניין בפ"ע. וע"ע.