נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ויחי | חזק ונתחזק מתוך החושך הכפול
	ברגע כמימרא יודעים המסקנות
	מעשה אבות, סימן ונתינת כוח לבנים
	פקוד יפקוד אתכם
	שלא להפלות בין הבנים
	אמרה נאה או רעיון נשגב?
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

ט"ו טבת

 תרי"ט

 יום הולדת אשת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, הרבנית שטערנא שרה שניאורסאהן, בת כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש והרבנית חנה - ביום ד' לפ' שמות, בעיר ליובאוויטש.

(ימי חב"ד ע' 91)

מרשימותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותיה הטובות, פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. ייסדה אגודת נשים לטובת הישיבה והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים.

(סה"ש תרפ"א ע' ב13 הערה 12)

ט"ז טבת

תרפ"ד

יום פטירתו של הרה"ק ר' שמרי' נח שניאורסאהן מבברויסק, בן הרה"ק יהודה לייב - מהרי"ל מקאפוסט – בן הצ"צ. נפטר ביום ב' לפ' שמות, ומנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

הוא היה האדמו"ר האחרון מנכדי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא היו אדמור"י ליובאוויטש. ומני אז "חסידות חב"ד – היא: ליובאוויטש" (כלומר, חסידי קאפוסט ובאברויסק  שנשארו, נתמזגו ונכללו בליובאוויטש).

(תורת מנחם ח"ט ע' 57. קיצור תולדות חב"ד ע' 343)

י"ח טבת

תקע"ג

כ"ק אדמו"ר הזקן חלה – ביום שני בשבוע – במחלה שממנה לא קם; חולשתו הלכה וגברה מיום ליום עד מוצאי שבת קודש שאז עלתה נשמתו הקדושה למרומים.  

י"ט טבת 

תר"ס

יום פטירתו של הרה"ח ר' חנוך הענדל קוגעל (קורניצער), המשפיע הראשון בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, בעת התייסדותה בשנת תרנ"ז.

וכה ביקש לפני פטירתו:

ידוע אשר בעונשים שלמעלה – לאחר מאה ועשרים – יש שני סוגי עונשים, עונש ארוך ועונש קצר. בעונש הקצר - היסורים גדולים ונוראים במאד עד שאפילו מלאכי החבלה לא יכולים להביט לגודל היסורים של הנענש. ובכל זאת, הוא מבקש שיתנו לו את העונש הקצר, משום שרוצה הוא להיות בהיכל כ"ק אדמו"ר הזקן ביום ההילולא כ"ד טבת.

(ליובאוויטש וחייליה ע' 135)

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ציווה לחקוק על מצבתו את המלים: ורבים השיב מעוון.

(התמים ח"א ע' 82)

כמו כן אמר עליו הרבי, שהוא בכלל לא היה בגיהנום; הוא רק הריח את הגיהנום ומיד נכנס לגן עדן.

(סה"ש תש"ב ע' 135. ליובאוויטש וחייליה ע' 136)

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כותב: הרה"ח ר' חנוך הענדל הינו המחנך האמיתי: הוא לא הסתפק בעשיה עם עצמו, ה"ללמוד", כי אם עשה ופעל בעבודה של מסירה ונתינה ובהתמסרות חסידית ב"וללמד", והכל היה אצלו בלהבה של אהבת ישראל ובעריבות של חסידות חב"ד.

(סה"מ תש"ט ע' 198)

תש"נ

יום שנגמר ה"דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים בקשר לספרי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאוויטש. לאחר דחיית תביעה אחרונה שהגיש הצד השני בהמשך ל"דידן נצח" שהיה בה' טבת תשמ"ז. התביעה נדחתה וה"דידן נצח" נהיה סופי!