חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:00 זריחה: 6:42 ג' בשבט התשפ"א, 16/1/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הצום מזכיר לנו מי אנחנו
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1722 - כל המדורים ברצף
הצום מזכיר לנו מי אנחנו
יש חדש
הבשורה הגדולה מסתתרת בהפטרה
יוסף ואחיו
ישועה מפתיעה
אבי חי
שלוש מנות מרק
עליונות המעשה
הבקשה של חברת בית השיטה
ש''ץ שאינו צם

בן מלך שגלה מארמון המלכות, לעולם לא יסתפק בתחליפים. הוא יזכור, וינחיל תודעה זו לילדיו ולנכדיו, כי בן מלך הוא ומקומו בארמון המלוכה

פגישה בתל-אביב. "מה תשתה?", ישאל אותך איש שיחך. "לא, תודה", תשיב, "היום צום". "על מה הצום?", ייפקחו מולך זוג עיניים גדולות. "צום עשרה בטבת", תסביר. "סליחה על הבוּרוּת", יחייך האיש, "אבל מה זה צום עשרה בטבת?".

אתה תסביר לו שבעשרה בטבת התחיל המצור של נבוכדנצר על ירושלים, אירוע שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון ולהגליית העם לבבל. "מתי זה קרה?", יתהה האיש. "לפני כמעט אלפיים וחמש-מאות שנה", תבוא התשובה. "הבנתי", יהנהן האיש בראשו, ואתה יודע שאין שום סיכוי שהבין...

בציפייה לבית המקדש

בקצב החיים המטורף של ימינו, שבו חדשה רודפת חדשה, וסערה מחליפה את קודמתה בקצב מסחרר, קשה מאוד לתפוס את דרך מחשבתו של העם היהודי. איננו שוכחים, איננו זורמים עם ההווה והחולף. אנו נושאים עמנו זיכרון עתיק, וחווים אותו מדי שנה בשנה מחדש.

השנים הרבות שחלפו אינן מכהות את עוצמת השבר, ואת התקווה לגאולה אמיתית ושלמה. האמת היא שכבר בימי שיבת ציון, כאשר העם חזר מגלות בבל ובנה את בית המקדש השני, התעוררה השאלה אם לצום בתעניות המציינות את חורבן הבית הראשון. ועם ישראל הכריע שצריך להוסיף לצום, מכיוון שהגאולה הייתה חלקית בלבד. מרכיבים מרכזיים, המציינים את השראת השכינה בישראל, חסרו בבית השני. לכן הוספנו וצמנו, ואנו צמים עד היום הזה.

הצום מבטא את מי שהננו. אדם שגורש מביתו, יכול להתנחם בבית אחר, בארץ אחרת. ככל שיעברו השנים ישכח את כאב ההגליה ויתרגל לחיים החדשים. ודאי שבניו ונכדיו ישתלבו לגמרי במציאות החדשה. אבל בן מלך שגלה מארמון המלכות, לעולם לא יסתפק בתחליפים. הוא יזכור, וינחיל תודעה זו לילדיו ולנכדיו, כי בן מלך הוא ומקומו בארמון המלוכה.

אנו צמים כדי לזכור שמציאות חיינו, ככל שתהיה טובה ונעימה, אינה אלא צל חיוור של החיים היהודיים האמיתיים, שבמרכזם בית המקדש בתפארתו, וממנו יוצא אור לכל העולם כולו. גם אם אנחנו נהנים מחיי שפע ורווחה, ואפילו אם זכינו לחיות בארץ ישראל ולראותה נבנית ופורחת – עדיין מתפללים אנו ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון", ולהגשמת הייעוד הנבואי הנאמר בהפטרת התענית – "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים".

איננו שוכחים

עשרה בטבת הוא גם יום זיכרון לשואה הנוראה. יום הקדיש הכללי, לעילוי נשמת הקדושים שאפילו את יום עלייתם בסערה השמיימה איננו יודעים. נכדיהם וניניהם של נספי השואה יעמדו ביום הזה בבתי הכנסת ויאמרו קדיש על סביהם וסבותיהם ועל מיליון וחצי תינוקות של בית רבן, שנטבחו באכזריות שטנית. אכן, עברו מאז שבעים וחמש שנה, אבל אנחנו איננו שוכחים!

נחדל מלצום, ונהפוך את ימי התענית לימי ששון ושמחה, רק בביאת המשיח ובבניית בית המקדש השלישי בקרוב ממש, כהבטחת חכמינו, שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.


שרידי החומה היבוסית בחפירות עיר דוד (צילום: 'המכלול')


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)