חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:09 זריחה: 6:38 י"ג בשבט התשפ"א, 26/1/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על הלכה ברמב"ם "לוח שנה' ו'הסכמה'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת וישב | התיישבות בגלות דוקא
צעד אחר צעד
ה"אור" של י"ט כסלו ונס חנוכה
על הלכה ברמב"ם "לוח שנה' ו'הסכמה'
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

הלכה אחת ברמב"ם שהרבי עסק בה בהרחבה בשנת תשכ"ד, ושוב נדרש לה בשנים: תשל"ב, תשל"ד ותשל"ו – וציין עליה למעלה מעשרים הערות ומראי-מקומות * ה'לוח' שזכה להסכמת הרבי והגהותיו, אחרי שה'משנה ברורה' התריע על שימוש בלוחות ללא הסכמת גדולי ישראל * ומה הסיק הרבי מ'הסכמה' שניתנה לספר ע"י שנים מגדולי ישראל בדור הקודם?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים.  הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה).

(רמב"ם סיום הלכות שמיטה ויובל)

בערב שבת קודש ג' תמוז תשכ"ד כתב הרבי מכתב כללי-פרטי ('אגרות-קודש' כרך כג עמ' רכ), בו ציטט את דברי הרמב"ם הידועים ("פסק-דין הרמב"ם") בהלכות שמיטה ויובל בסופן, כשהוא מציין להם 13 הערות ומראי-מקומות.

כל אלו צוטטו גם במכתב זהה מיום י"ב-י"ג תמוז של אותה שנה (שם עמ' רלב-רלג).

בהתוועדות י"ב תמוז, הואיל הרבי לבאר הלכה זו "פיסקא בפיסקא" – כלשונו הקדוש – "ובדרך ממילא יתורצו כל הענינים הדורשים ביאור".

השיחה משתרעת על פני עשרה עמודים (תורת מנחם כרך מ' עמודים 236-226) והרבי התבטא על אותה הלכה, שגם בה – כמו בעוד הלכות ברמב"ם – "יש למצוא עניינים של פלאות".

בג' תמוז תשל"ה ('אגרות-קודש' כרך כז עמודים תלט-תמא) שוב חזר הרבי לעסוק ברמב"ם זה. חלק מן ההערות שבמכתב הקודם שולבו אף כאן, אך עם הוספות בסך-הכל 19 הערות.

ושוב נדרש הרבי לרמב"ם זה בשלהי חודש סיון תשל"ד ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' קפב). הפעם לא חזרו על עצמן רוב ההערות אלא בודדות, אך כמה מהן הערות חדשות לגמרי!

ושוב בג' תמוז תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמודים רלט-רמא) 18 הערות (רובן הופיעו במכתב מתשל"ב)!

כהקדמה לביאור הנרחב שהשמיע הרבי בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ד, אמר הרבי את הדברים הבאים (תורת מנחם כרך מ' עמ' 226):

ידוע ומפורסם שבלימוד הרמב"ם מדייקים בכל תיבה ותיבה. ואין פלא בכך – שהרי מדובר אודות ספר "יד החזקה", "משנה תורה", שכתבו הרמב"ם בלשון הקודש (לא כמו שאר ספריו ופירושיו שהם העתקה מלשון ערבית, כך שאין ודאות שההעתקה היא בתכלית הדיוק) וגם הגיהו בעצמו, כפי שרואים בדפי הכתבי-יד שנשארו בשלימות, את ההגהות והשינויים בכתב ידו של הרמב"ם עצמו.

הרבי הוסיף ואמר, שגם בענייני ההלכות הקשורים עם פנימיות התורה, שרוב מפרשי הרמב"ם לא התעכבו עליהם, ורגילים הלומדים ללומדם במהירות למיגרס בעלמא, ופשיטא שלא מדייקים בפרטי הביטויים בסגנון ובסדר הדברים – "אך האמת היא, שכיון שהרמב"ם כָּלַל עניינים אלו בסדר ההלכות שלו, הרי מובן, שגם מהן יכולים ללמוד כמה הלכתא גברוותא, גם בנגלה דתורה".

אחרי שהרבי התייחס למילים "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש" – הוא המשיך (שם עמ' 228):

ומוסיף הרמב"ם חידוש גדול ("א געוואלדיקער חידוש") שמפרשי הרמב"ם לא עמדו על זה – "מכל באי העולם".

כשהרבי העלה על נס את לוח 'כולל חב"ד'

בשיחתו ביום ב' דראש השנה תשנ"ב ('שיחות-קודש' תשנ"ב כרך א' עמ' 21) העלה הרבי על נס את מעלת לוח כולל חב"ד, ובין השאר אמר (על פי הנרשם שם – בלתי מוגה):

יש לעורר על-דבר לימוד הלכות הצריכות לימים אלו, שבהם ישנם כמה וכמה שינויים בתפילה וכמה מנהגים וכו' – שילמדו הלכות אלו בשולחן-ערוך.

או, כפי שמצינו לאחרונה, שמדפיסים בלוחות השנה כמה וכמה הלכות השייכות לאותו הזמן, הלכות הצריכות... שעל-ידי העיון בלוחות אלו – על-דרך "לוח כולל חב"ד" (ובב' המהדורות או כפי שהוא תלוי על הקיר, או בתור ספר קטן) שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות – מוצאים בנקל את ההלכות האמורות.

ולכן – דבר נכון ביותר שכל-אחד-ואחד יעיין בלוחות הנ"ל, באופן שהדברים יחקקו בזכרונות מפני שלפעמים נמצאים במעמד ומצב שאסור להפסיק ולשאול, או שאין את מי לשאול, ויתירה מזו – לפעמים אינו יודע כלל שצריך לשאול.

והנה, בלוחות הנ"ל הדפיסו גם כן את סימניה של השנה [שנקבעו ע"י גדולי ישראל כמובא גם בטור ובבית יוסף] הנוכחית ב' ש' ז' – ויישר כחם שהדפיסו זה -: ב' – יום ב' שבו חל ראש-השנה, ש' – שלימה שחשון וכסלו שלמים, ז' – יום ז' שבו חל ראש-חודש ניסן...".

כדי להבין את חשיבות הדברים, מן הראוי לקרוא את הערת הרבי ב'לקוטי שיחות' (כרך ח"י עמ' 381 הערה 29):

ראה הלוחות שבטור אורח-חיים לאחרי הלכות ראש חודש.

ומוסיף בשולי-הגיליון:

"ראה על דבר לוחות אלה – פרי חדש לאורח-חיים הלכות ראש-חודש... חתם סופר... והלואי שבהוצאות הטור הבאות יתוקנו הטעות-סופרים...".

והנה ה'משנה ברורה' בשער הציון לסימן תכח כתב:

"ובאיזה זמן קובעין החדשים וזמני המועדים עיין בטור... ובפרי-חדש... ועיין בחתם-סופר...".

ולבסוף מסיים: "והנה בעתים הללו נמסר בעוונותינו-הרבים הדפסת הלוחות ביד כל אחד ואחד ויש מזה קלקול גדול שיש מהם שלוקחים איזה לוח ישן ומדפיסים ממנו ומטעים בהם הבריות שהרבה עוברי דרכים שאין יודעים זמני חדשים ומועדים כי-אם מן הלוח וסומכין עליו כעל פוסק מפורסם וראוי מאד לגדולי ישראל להשגיח על-זה. ומה טוב אם היה הנהגה בישראל שלא ליקח כי-אם כשיש עליו הסכמה מאחד הגדולים שנדפס כדין".

לוח כולל חב"ד הינו, אפוא, לוח סמכותי שהרבי הגיהו משך כמה וכמה שנים (הר"י מונדשיין ז"ל חשף לראשונה בגיליון הראשון של 'כרם חב"ד' – תשרי תשמ"ז, את הגהות הרבי על לוח הכולל של שנת תשי"ג), וכתב לעורכו הראשון הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה ז"ל הערות ותיקונים, ואחר-כך גם לבנו הרה"ג רבי ברוך נאה (ראה ספר 'נודע בשערים', תשע"א, פרק כה).

והעובדה שהעלהו על נס בחודש השביעי תשנ"ב, אומרת אף היא דרשני.

חזקה על רבני ישראל

אם עסקנו ב'הסכמה' – בשנת תשי"א ('אגרות-קודש' כרך ד' עמ' תפב) כותב הרבי להרה"ח ר' יוסף רודל ממונטריאול:

בנוגע למה-שכותב [אולי: למה שלומד(ים)] בלימוד משניות מנוקד ויש בו גם-כן פירוש עברי טייטש, ושיש מערערים על-זה, הנה כיון שיש על המשניות הסכמת הרה"ג ר' מאיר אריק ז"ל וכן הסכמת הרה"ג ר' אברהם שטיינבערג הנה חזקה על רבני ישראל שכמותם שלא הוציאו דבר שאינו מתוקן מתחת ידם, ואין אני יודע הטעם לפקפוקים בזה.

אגב: לפחות פעמיים ציין הרבי בתורתו לחידושיו של הגאון רבי מאיר אריק. ראה: א) הגהות לסידור רבינו הזקן (קה"ת תשס"ז) עמ' עג. וכן ב'אגרות-קודש' חכ"ה עמ' רכא (לקו"ש חי"א עמ' 204). ב) לקו"ש חכ"ו עמ' 141 הע' 66 [בספר מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) עמ' צב הע' 24 שהגר"מ אריק מכנה את אדמו"ר הזקן "גדול שבאחרונים".

ואת הרה"ג ר' אברהם שטיינבערג אב"ד בראדי ציטט הרבי מתשובותיו בשם אדמו"ר הזקן – השווה: תורת מנחם כרך יב עמ' 105.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)