נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת נח | פרשה של מנוחה
	להסיח דעת, לא להילחם
	המבול – טהרה אחר טהרה
	הקשת מעוררת ציפייה למשיח
	רבי משה פיינשטיין בעל ה'אגרות-משה' והערכתו הנדירה לרבי
	פרשת נח
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	להתגונן מפני ה'מים רבים'
	ז' מרחשון
	הלכות ומנהגי חב"ד

ג' מר-חשון   

תרכ"ז

יום פטירתו של הרה"ק יהודה ליב  -  מהרי"ל מקאפוסט – בנו השני של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, בליל עש"ק בשעה 2:30 לפנות בוקר, ומנוחתו כבוד בעיר קאפוסט. בן חמישים ושש שנים היה, כאשר עברה רק כמחצית שנה מאז הסתלקותו של אביו הצ"צ.

מסופר כי לעת ערב קרא קריאת-שמע בניגון אבי-סבו כ"ק אדמו"ר הזקן בדביקות נפלאה. בהמשך הלילה היו שפתיו מרחשים פסוקים: ברוך שם גו' וידעת היום וגו'. ואחר כך העביר ידו על מצחו ואמר בדביקות "אחת שאלתי וגו' לבקר בהיכלו". ופסק מלדבר ויצאה נשמתו ושבק חיים לכל חי.

זקנו כ"ק אדמו"ר האמצעי כינה את המהרי"ל מקאפוסט "הסטענדר שלי", כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות.

(סה"ש תורת שלום ע' 244)

במקום אחר מסופר, שכ"ק אדמו"ר האמצעי נשען פעם על המהרי"ל במשך שמונה עשרה שעות רצופות!

(ימי חב"ד ע' 38)

ד'  מר-חשון  

תשכ"ה

לאחר פטירת אמו הרבנית חנה, החל כ"ק אדמו"ר לבאר מדי שבת קטע של פירוש רש"י בפרשת השבוע במהלך ההתוועדות.

הרבי סלל דרך חדשה ומרתקת בביאור פירוש רש"י על התורה ב"פשוטו של מקרא" וב"יינה של תורה" וזו הפכה ל"נכסי צאן ברזל" בתורתו של הרבי. ברבות השנים הודגשו ע"י הרבי מאות "כללים" שהתווה לו רש"י בפירושו על התורה, וכל אלה נאספו בספר "כללי רש"י".

הנה סיפור מעניין הקשור בתחילתה של מסורת ה'רש"י שיחות':

בשנת תשכ"ה היה קהל עדת החסידים שרוי באבל עמוק בעקבות פטירת הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, אם הרבי.

במשך שנים נהג הרב ווינברג למסור שיעור שבועי ברדיו, מידי מוצאי שבת, בספר התניא. הרבנית ע"ה הייתה מאזינה קבועה ונלהבת לשיעורים הללו.

לאחר פטירת הרבנית נפל רעיון במוחו. עד לאותה תקופה, בכל שבת שבה נערכה התוועדות, נהג לחזור על נקודות משיחות קודש. לו רק יתוועד הרבי בכל שבת בשנה הקרובה, אזי יוכל למסור את הנקודות הללו בקביעות ובכך לגרום נח"ר לנשמתה של הרבנית, שכה אהבה את השיעורים הללו.

הרב ווינברג החליט להציע זאת לרבי, וכתב את מחשבתו "שמכיון שהרבנית הייתה מעריצה גדולה של שידורי התניא ושיחות קודש, אולי היה כדאי לסדר שבמשך השנה בכל מוצאי שבת יהיה שידור של מסירת השיחות (לא רק בשבת מברכים) ושיהיה זה לעילוי נשמתה".

הרבי נהנה מהרעיון. על המילים "אולי היה" הרבי מתח קו וסימן חץ ש"כדאי לסדר", כמו כן הקיף בעיגול את המילים "במשך השנה" והוסיף בכתב יד קודשו: "וזה מחזק סברתי להתועדות – בלי-נדר - בשבת קודש, על כל פנים בקיצור בכמות".

"ועל מה שכתבתי בסיום המכתב שאין לי עדיין מקור להוצאות הכרוכות בהארכת זמן השידור בכל שבוע - הקיף הרבי בעיגול את המילים "וההוצאות הכרוכות בזה", וכתב: "מחצה עלי"! סיפר הרב ווינברג.

ואכן מיד לאחר חודש תשרי, בשבת פרשת נח "מתחיל לבאר (בכל ש"ק) פירוש רש"י (עה"ת) ע"פ "פשוטו של מקרא" ו"יינה של תורה שבפרש"י (שלשלת היחס).

תשנ"ב

כ"ק אדמו"ר עורר על דבר עריכת קידוש לבנה "ברוב עם הדרת מלך", מתוך כוונה מיוחדת לזירוז ביאת דוד מלכא משיחא, כנאמר בסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן".

(סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 66)

ז' מר-חשון

תשמ"ו

כ"ק אדמו"ר מעורר לפרסם את הדברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת משיח צדקנו, על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב שבו יצטט מספרים אלו - לעשרה מישראל ולהציע לכל אחד ממקבלי המכתב לשלוח מכתב עם תוכן דומה לעוד עשרה מישראל, וכן הלאה.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 538)