חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבי משה פיינשטיין בעל ה'אגרות-משה' והערכתו הנדירה לרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת נח | פרשה של מנוחה
להסיח דעת, לא להילחם
המבול – טהרה אחר טהרה
הקשת מעוררת ציפייה למשיח
רבי משה פיינשטיין בעל ה'אגרות-משה' והערכתו הנדירה לרבי
פרשת נח
עת לדעת
יומן מבית חיינו
להתגונן מפני ה'מים רבים'
ז' מרחשון
הלכות ומנהגי חב"ד

ההקדשות ששיגר הפוסק המפורסם לרבי * מחקר מעמיק במחוות הכבוד שבמכתבי הגר"מ פיינשטיין למכותביו, מציין בהשתאות את ביטוי ההערצה של הגאון לרבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בע[זרת] ה[שם] י[תברך] להו[ד] כ[בוד] ק[דושת] האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א
מתנה מאת המחבר ובברכה שיאריך הש[ם] ית[ברך] נשיאותו עד ביאת המשיח
משה פיינשטיין

ט"ו מרחשון תשכ"ט

בעז[רת] הש[ם] י[תברך]
למע[לת] כ[בוד] ידידי הגאון והצדיק
הרמ"מ שליט"א האדמו"ר דליובאויץ'
הש[ם] ית[ברך] ירום קרנו עד ביאת הגואל צדק
המחבר משה פיינשטיין

ב' דר"ח אדר תשל"ב

בע[זרת ה[שם] י[תברך]
בברכה להוד כ[בוד] ק[דושת] הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א
ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב
המחבר משה פיינשטיין

י"ג תמוז תש"מ

שלוש ההקדשות שצוטטו כאן פורסמו בספר 'שמן ששון מחבריך' כרך ג' עמ' 47. הראשונה נכתבה על הספר 'דברות משה' על מסכת בבא בתרא; השנייה על 'דברות משה' על מסכת שבת, והאחרונה על 'דברות משה' על מסכת יבמות – שלושה ספרים שהעניק ר' משה לרבי ומצויים בספריית 'אגודת חסידי חב"ד'.

בכרך האחרון (השמיני) של 'אגרות משה' שנדפס בשנת תשנ"ו נדפס מבוא ארוך ("מאן מלכי רבנן") ובין השאר נאמר שם (עמ' 27):

"הוא גם שאף ליתר סובלנות בין המתנגדים והחסידים, כיוון שהיהדות שומרת התורה והמצוות אינה יכולה להרשות לעצמה מחלוקות פנימיות בדורנו. בין גדולי התורה הליטאיים היה הוא הקרוב ביותר אל החסידים.. החסידים הרגישו קרובים אליו".

ובהמשך:
"אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל היה מקורב במיוחד לרבנו והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה".

בתשובה שכתב ר' משה (יורה דעה חלק ב' סימן מט) בעניין עישון סיגריות, סירב לאסור את העישון, וכתב בין השאר:

"בפרט שכמה גדולי התורה מדורות שעברו ובדורנו מעשנים".

בדומה לזה מצינו לרבי שנתבקש לאסור עישון והגיב (התקשרות גליון א' כג):


...1) שכמה וכמה מזקני החסידים מעשנים מכמה וכמה שנים והאדמו"רים לא אמרו להם דבר. 2) כמה מהאדמו"רים ידוע שעישנו וכו'. 3) אאמו"ר [=הרה"ק ר'לוי יצחק] ז"ל עישן רבות בידיעת אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע...".


ופעם נוספת בשנת תשמ"ז כתב הרבי ('היכל מנחם' כרך ב' עמ' נג) בענין איסור כניסת הבעל ל"חדר לידה" או ל"חדר צירים":

האומנם אין ידוע שיש מכתב פס[ק] ד[ין] בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין ז"ל?!

לאחרונה הופיע מחקר שכתב הרב יצחק רונס ב'האוצר' גיליון לא (חודש מנחם אב תשע"ט), אודות הערכתו של ה'אגרות משה' למכותביו – בחינת הפתיחות לתשובותיו ושם נאמר (עמ' רצט-ש [- ת"ח להרה"ג ר' שמחה זאיאנץ שליט"א ממגדל העמק שהפנה אותי למחקר זה]):

"בשונה מספרי שאלות ותשובות אחרים, שבהם המחבר השמיט בשעת ההדפסה את הפנייה האישית למכותב, או בחר להדפיס פנייה זו באופן חלקי, הפתיחות שבשו"ת אגרות משה מופיעות בשלימותן.

"הרב משה פיינשטיין נהג לפתוח את מאות ואלפי מכתבי התשובה ששלח לשואליו בדברי ברכה קצרים הבנויים על תבנית קבועה, ובהם פניה אישית למכותביו. הפניה נפתחת בראשי התיבות "מע"כ" ("מעלת כבוד..."), ובדרך כלל ממשיך מיד לאחר מכן לתאר את מכותבו בתואר "ידידי", עם מילות הערכה משתנות נוספות, כאשר הפנייה חותמת בראשי התיבות "שליט"א".

"ההתחקות אחר השימוש בתארי חיבה מיוחדים תוכל להעיד על ההקפדה והדייקנות בבחירת מילותיו...

"בצד התיאורים הרווחים והשגורים, דוגמת כינוי מכותבו בתואר "הרב הגאון" (-שחוזר על עצמו בכמעט אלף מכתבים שונים!) מופיעים לעתים בתשובותיו, תיאורים יוצאי דופן במיוחד.

"שבעה מכותבים בלבד תוארו על ידו בכינוי "הצדיק" או "הרה"צ" (-"הרב הצדיק") – פניה זו מופיעה בשני מכתביו היחידים לרבי מליובביץ. ובכינוי "ציס"ע" (או "צדיס"ע" [=צדיק יסוד עולם]) השתמש בשלושה מכתבים בלבד.

"באחד מהמכתבים שבהם הכתיר את מכותבו בתואר "הגאון הצדיק" – אגרת שאותה שלח לרבי מליובביטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון – מצויים תיאורים ייחודיים נוספים מיוחדים במינם.

"התשובה מופיעה בחלק או"ח חלק ד, סימן ט פותחת כך: "מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסאן האדמו"ר מליובאוויטש".

"והנה, מתברר שזהו המכתב היחיד בכל תשעת כרכי האגרות משה שבו הרב פינשטיין בחר לפנות אל מכותבו בתואר הכבוד: "הוד", כמו גם המכתב היחיד מכל תשובותיו שבהם השתמש בתואר: "כ"ק".

"ביטויי כבוד נדירים אלו (-כ"ק, הוד) מופיעים גם בגוף המכתב בו הרב משה כותב אל הרבי ש"הודיעו לי בדבר שהוכ"ק גאונו" (-הוד כבוד קדושת גאונו); "כ"ק הו"ג שליט"א" – "כבוד קדושת הוד גאונו שליט"א".

"הפניה אל מכותבו בתואר הכבוד "הו"ג" נדיר ביותר, ולמעשה קיים רק בעוד שתי תשובות בלבד. בפעם הראשונה שבו הביטוי הופיע (-פעמיים באותו מכתב) מדובר היה במכתב שנכתב אף הוא לרבי מליובביץ – כמעט עשרים וחמש שנה קודם לכן (אגרות-משה אורח-חיים א, צב). והפעם הנוספת שבו הרב משה פנה כך למכותבו (שלושה פעמים באותו מכתב!) היא במסגרת מכתב שכתב בשנת תשכ"ז לרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון (אגר"מ יו"ד ג, מג).

"לחתימת הדברים, אוסיף להעיר שההערכה המיוחדת למכותבים שונים ניכרת גם בנוסח החתימה של מכתביו אליהם. התוספת הייחודית "מוקירו כרום גאונו" מופיעה רק בחתימת שש מתשובותיו – כולם לרבנים מתוך הרשימה שלעיל שבפנייתו אליהם תיאר אותם כ"הגאון הגדול".

"יצויין שבתשובתו לרבי מליובביטש מופיע המקום הנוסף היחיד שתיאר כך את אחד ממכותביו בתשובותיו, כשבגוף התשובה (או"ח ד, ט) כתב אליו "בדבר שהוכ"ק גאונו מתעניין...".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)