חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 ט' בכסליו התש"פ, 7/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עת לדעת


מאת: בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט
נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת ברכה | מה חידשה תורת החסידות?
אפשר שיֵעָשֶׂה חסיד
השמחה מצד עצם הנשמה
הכוח והעוז גם כנגד קשיי הגלות
"ופרוס עלינו סוכת שלומך"
עבודת הקודש
סדר ההקפות
פרשת וזאת הברכה
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד
מקורות

כ"א תשרי, הושענא רבא   

תקכ"ז

התגלות הבעל שם טוב לכ"ק אדמו"ר הזקן בהקיץ בפעם הראשונה (הבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ).

בהושענה רבה, כשהרב המגיד ממעזריטש נכנס לסוכה, נכנס אחריו גם רבנו הזקן. אמר לו הרב המגיד: נעל את הדלת, שאף אחד לא יכנס; אל תהיה בהתפעלות כי אם ב'התיישבות', ולא ב'מקיף' כי אם ב'פנימי'; הרבי, הבעל שם טוב, בא!

(סה"ש תש"ה ע' 52)

כ"ב תשרי, שמיני עצרת (בחו"ל)

תשמ"א

בליל שמיני עצרת ובליל שמחת תורה, רקד כ"ק אדמו"ר עם ילדי "צבאות ה'" בהקפה ה'. הרבי רקד לבדו עם כל הילדים באמצע בית הכנסת... היה זה מחזה נדיר ומופלא.

נראה כי הריקוד המיוחד בא כהמשך להקמת ארגון "צבאות ה'" לילדי ישראל, ע"י הרבי, בי"ט תשרי.

(תיאור מלא ראה שיחות קודש תשמ"א ח"א ע' 820 ואילך)

כ"ג תשרי, שמחת תורה (בחו"ל) 

תרנ"ט

הכרזת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב על דבר שם הישיבה – "תומכי תמימים" (שנתייסדה כשנה קודם לכן, ביום ט"ו באלול תרנ"ז). בשעה הרביעית אחר חצות הלילה, אחרי ההקפות, אמר:

הישיבה שמה "תומכי תמימים" והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים".

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' ד. היום יום ט"ו אלול)

תרס"א

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בשמחת תורה אמר את השיחה המפורסמת בשם "כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו", שהיוותה מעין כריתת ברית עם תלמידי התמימים, שיהיו מוכנים למסור ולהפקיר את הכל למען קיום התורה והמצוות והפצתם.

(סה"ש תש"ב ע' 141)

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מכריז על תקנת אמירת תהלים בכל יום כפי שנחלק לימי החודש.

(אג"ק שלו ח"ב ע' פא)

תרפ"ח

בעת ההתוועדות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ התקיימה הפרידה הרשמית שלו מאנ"ש בברית- המועצות. מאות רבות של חסידים הצטופפו בכדי להיפרד מהרבי.

(ימי חב"ד ע' 26)

תרצ"א

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ גילה דבר שהוגדר על ידו כ"סוד" - שבשנה זו נדרש במיוחד שינון בעל פה של י"ב פרקים הראשונים של התניא עם ההקדמה "אליכם אישים אקרא", ולחזור עליהם בכל מקום שאפשר בדבור ובמחשבה.

(סה"ש תרצ"א ע' 168)

תש"א

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ יצא בקריאה להקים ארגון שיקרא "איגוד תלמידי הישיבות" ("את"ה"), שמטרתו לממש את דרישת רבותינו נשיאינו אל תלמידי התמימים להיות "נרות להאיר" – להשפיע ולדאוג אף על הסובבים אותו.

(סה"ש תש"א ע' 38)

אחת עשרה שנים לאחר מכן, ביו"ד שבט תשי"ב, הקים הרבי את הארגון למעשה.

תש"ב

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מכריז על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו. כתיבת ספר התורה הייתה אמורה להתחיל ביום כ' מר חשון תש"ב, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, אך מסיבות שונות נדחתה התחלת הכתיבה עד ליום ב' אייר תש"ב, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

(סה"ש תש"ב ע' 14)

תשל"א

כ"ק אדמו"ר בחר נציגים מכל מדינות העולם, שהם יהיו הבעלי-בתים על שבעים אומות העולם! הרבי אמר שיערכו הצבעה, שיוחלט בה על ידי כולם פה אחד: שכל עניני העולם, יהיו על פי תורת אמת, ושיהפכו את החלטות האו"ם לטובה. הרבי הורה לומר לחיים ולנגן ניגון שמח.

נציג ארץ הקודש היה הרב חיים שלום סגל.

(שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 96)

תשל"ד

המנגינה שלימד כ"ק אדמו"ר בשמחת תורה על המילים "האדרת והאמונה", היא ה"מארסלייז" – ההמנון הלאומי של מדינת צרפת. הרבי הסביר שהשימוש בניגון זה ל"האדרת והאמונה" – מבטא את המהפכה הגדולה שנהייתה במדינה כהכנה לגאולה העתידה.

(ימי תמימים ח"ו ע' 18. ניגוני רבי ע' 16)

כ"ד תשרי

תקנ"ט

היום שבו נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה ונלקח מליאזנא למאסרו בפטרבורג.

השר ציווה להכניס את רבנו הזקן למרכבה שחורה שהייתה מיוחדת להובלת מורדים במלכות, ובשמירה מעולה של שוטרים מזויינים.

מאסרו של רבנו הזקן, היה צריך להיות הרבה שנים לפני זה, אלא כאשר נודע הדבר לרבי זושא מאניפאלי אמר: זושא אינו רוצה, ועיכב את הדבר עד שנת תקנ"ט.

(סה"ש תרפ"ז ע' 127)

מצאו פתק שהשאיר כ"ק אדמו"ר הזקן בחדרו טרם המאסר, וכתוב עליו: "שרים רדפוני חינם ומדברך פחד ליבי" [תהילים קיט, קסא].

(שערי מועדים – י"ט כסלו, ע' קמב)

תקס"א

כ"ק אדמו"ר הזקן נוסע למאסרו השני בפטרבורג. לאחר שחרורו של רבנו הזקן ממאסרו הראשון (י"ט כסלו תקנ"ט), המשיכו המתנגדים במלחמתם כנגד החסידים. אחת מדרכי פעולתם הייתה הלשנה על רבנו הזקן. הפעם לא היתה ההלשנה על רבנו הזקן באופן אישי (מרידה במלכות), אלא על כל תורת החסידות. הם טענו שתורת החסידות מהווה סתירה ל'מלכותא דארעא'.

בשונה מהמאסר הראשון, בו נלקח רבנו הזקן בעגלה שחורה וחיילים שלופי חרב שליוו את העגלה, הרי במאסר השני נסע רבנו הזקן במרכבה מרווחת בדרך כבוד, ונתנו לשני מלווים ללוותו.

גם המאסר היה הפעם קל יותר, הוא הוחזק בבנין ה"טאיינע סאווייעט" (=המועצה החשאית), ולא כבמאסר הקודם שהוחזק במבצר הפטרופבלסקי.

(היום יום, כ"ז כסלו. ימי חב"ד ע' 24)

תרפ"ח

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את רוסיה עם כל בני משפחתו והתיישב בעיר ריגא שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית.

אל הרבי נילוו שישה חסידים, וכן רהיטי הבית וכל הספרים שבספרייתו, שמילאו ארבעה קרונות.

(ימי חב"ד ע' 27)

בהיותו ברכבת, בעת עזיבת בריה"מ, כתב הרבי מכתב נרגש לאנ"ש ברוסיה. בין היתר כתב:

...תקותי תאמצני והיא נחמתי אשר ריחוק המקום לא יפריד ח"ו וח"ו בינינו. ובאור זכות המנורה הטהורה, אבות העולם מוסדי ארץ ברוכה אזכה לראות כי כל אחד ואחד מאנ"ש הוא וביתו ישימו דעתם ולבם להוסיף אומץ בחוט המקשרנו...

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תרה)

כשהגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לריגא שאלוהו להרגשתו אחרי כל מה שעבר עליו, ענה: אם מישהו יציע למכור לי במיליארד רגע אחד של יסורים בעתיד – לא אקנה. ואם מישהו ירצה לקנות ממני במליארד רגע מיסורי בעבר – לא אמכור...

(סה"מ תרפ"ח ע' ריח)

תרפ"ח

כ"ק אדמו"ר עוזב את בית הוריו בדנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב) ויוצא מבריה"מ. זו הייתה הפעם האחרונה שראה את אביו הרלוי"צ נ"ע בחיים חיותו בעלמא דין - -

את אמו הרבנית חנה ראה שוב לאחר כעשרים שנה כשנפגשו בפאריז בשנת תש"ז.

תש"ב

זקנתו של כ"ק אדמו"ר, הרבנית רחל ינובסקי, אמה של הרבנית חנה, נהרגה על קידוש השם יחד עם חמשת אלפים יהודי העיר.

היא הייתה בתו של הרה"ח ר' יצחק פושניץ רבה של דוברינקה ואשתו של הרה"ג ר' מאיר שלמה.

הרבי קבע את היום הזה גם כיום היארצייט לאחיו הרה"ח ר' דובער שנהרג על קידוש השם בשנת תש"ב, ויום פטירתו לא נודע.

הרבי אמר קדיש ביום זה.

כ"ה תשרי

תקס"א

ביום זה בא כ"ק אדמו"ר הזקן לפעטערבורג בעת המאסר השני.

תקפ"ז

ביום א' פ' נח נאסר כ"ק אדמו"ר האמצעי בעקבות הלשנה שכביכול הוא שולח כספים לסולטן הטורקי באה"ק. המאסר התבצע בשעה אחת עשרה בבוקר, ונסע מליובאוויטש ובצהרים בא לדאבראמיסל, ואמר שם דא"ח "מים רבים גו'".

יום ב' נסע משם עד ליאזנא, אמר שם דא"ח "רשפיה רשפי אש גו'".

יום ג' נסע משם לעיר וויטבסק וישב שם תפוס עד יום א' פ' וישלח י' כסלו.

כ"ק אדמו"ר האמצעי ישב תפוס בעיר ויטבסק בבית החומה שנקנה מאוחר יותר כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

נאסרו אז גם כמה מהחסידים המפורסמים: הרה"ח רבי אהרן מסטראשעלע, הרה"ח רבי זלמן פריידעס והרה"ח רבי זלמן רייזעס. שני האחרונים ישבו עד חודש טבת.

(סה"ש תש"א ע' 50)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)