חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:31 י"א בכסליו התש"פ, 9/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ופרוס עלינו סוכת שלומך"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת ברכה | מה חידשה תורת החסידות?
אפשר שיֵעָשֶׂה חסיד
השמחה מצד עצם הנשמה
הכוח והעוז גם כנגד קשיי הגלות
"ופרוס עלינו סוכת שלומך"
עבודת הקודש
סדר ההקפות
פרשת וזאת הברכה
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד
מקורות

דומה שלא נטעה אם נאמר כי החג העשיר ביותר בתיעודים, ברשימות ובשביבי מידע על הרבי מהשנים שלפני קבלת הנשיאות הינו חג הסוכות * חלק מרכזי מהם תופסות ההתוועדויות של 'שמחת בית השואבה' עוד בחיים חיותו וכנראה על פי הוראתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע * ברשימה שלפנינו ננסה ללקט, לפי סדר כרונולוגי, את המידע שבידינו מחגי הסוכות בשנות הבראשית

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תרס"ח: אביו של הרבי נבחן אצל הגר"ח מבריסק ומקבל ממנו "סמיכה"

בשנים תרס"ה-תרס"ט פעל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במאמצים רבים כדי למנות את אביו של הרבי, הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע, שהיה מתלמידיו החביבים, למשרת רבנות הולמת עבורו. במשך השנים האמורות היו מספר משרות רבנות שעמדו על הפרק עד אשר בשנת תרס"ט התמנה רבי לוי יצחק לרבנות יקטרינוסלב, לשם עבר מניקולייב עם רעייתו – הרבנית חנה ע"ה, ושלושת ילדיהם שהבכור שבהם הוא הרבי.

תוך כדי משא ומתן עם אחד הקהילות למען מינויו של רבי לוי יצחק עלתה דרישה מצד הקהילה שרבי לוי יצחק יקבל כתב הסמכה לרבנות מהגאון רבי חיים הלוי מבריסק זצ"ל.

רבי לוי יצחק ביקש מרבו, אדמו"ר מהורש"ב, שיכתוב לרבי חיים, שיחסי ריעות וקירבה שררו ביניהם, על בואו. הרבי מוהרש"ב במכתבו עונה, כי הוא אינו רואה בכך ענין נחוץ, והיות שרבי חיים הוא "ירא ה' באמת", הנה "בטח יקרבו", "ואם אך נותן סמיכות תקוותי אשר יתן לו, או בדרך מכתב מליצה".

ברבות השנים סיפר כ"ק אדמו"ר, כנראה את ששמע מאביו, כיצד קיבל את הסמיכה מהגר"ח מבריסק (מעובד ע"פ שיחות הרבי בהתוועדויות כ"ף מנחם-אב שנערכו בשנים: תשי"א, תשי"ב ותשכ"ב – 'תורת מנחם - התוועדויות' כרך ג' עמ' 257-258. 'תורת מנחם - התוועדויות' כרך ל"ד עמ' 213-214):

כאשר אאמו"ר ז"ל רצה לקבל "סמיכה" לרבנות, הנה כפי שהיה נהוג בכגון דא מצד אלו שעדיין לא היו אז חסידים, היה צורך גם ב'סמיכה' מגדולי התורה שאינם חסידים, ולכן החליט לנסוע להבחן ולקבל סמיכה אצל כמה וכמה גדולי ישראל שלא היו מחוגי החסידים ("עולם'שע גדולים"), כמו הגאון רבי חיים מבריסק, והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז', ועוד הרבה מה"עולם'שע גדולים" בזמן ההוא.

לפי לבושו היה ניכר על אאמו"ר עובדת היותו חסיד, ומה גם שנודע שהוא ממשפחת בית הרב... משראה ר' חיים את ידיעותיו הרבות ותשובותיו הקולעות, הפטיר ואמר: "געוואלד ר' לוי'ק! אזא גוטע קאפ, אין וואס האט איר עס אריינגעלייגט!…" (= ר' לוי'ק געוואלד! במה השקעת ראש טוב כל כך…) – כוונתו היתה לכך שאאמו"ר ז"ל השקיע את ראשו בלימוד חסידות וקבלה!

התשובה המבריקה של רבי לוי יצחק

עוד סיפר הרבי על המבחן של רבי לוי יצחק, ומכך למדנו, בין השאר, שהוא התרחש בחג הסוכות:

כפי שהיה נהוג פעם בנוגע לקבלת סמיכה – לא הסתפקו בבחינה אם זוכרים דין בשו"ע ט"ז וש"ך, או אפילו – בהידור מן ההידור – פרי מגדים וכיו"ב. אלא היו בוחנים ומנסים גם בשמושה של תורה ושמושה של רבנות. כיון שכך, בכדי לקבל סמיכה הוצרך המועמד לקבלת הסמיכה לשהות במחיצתו של ר' חיים - בחדר הבית דין ("בית דין שטיבל") - בשעה שהי' פוסק שאלות, והיה מתבקש - ע"י ר' חיים - לחוות דעתו איך צריך לפסוק בענין זה.

היה זה בעיר גדולה (בוורשה) ומנהגם היה לבנות סוכה בחצר עבור כל אלו שהיו דרים בחצר זו, ואירע ששכחו לערוך "עירוב חצירות" ובאו בעיצומו של חג הסוכות (אז אירע המעשה) ביו"ט שחל בשבת או בשבת חול-המועד, ובכל אופן, לאחר כניסת השבת – אל הרב לשאול מה לעשות: כיצד יוכלו להביא את המאכלים אל הסוכה, בכדי שיוכלו לקיים מצות עונג-שבת? כשר' חיים בריסקער הפנה את השאלה לאאמו"ר, נענה אאמו"ר והשיב מיד – שהסוכה עצמה מערבת. ר' חיים נהנה מה"המצאה", ואישר שהפסק הוא כדברי אאמו"ר.

כיון שמכתבו של הרבי מוהרש"ב אל רבי לוי יצחק שיסע להבחן אצל הגר"ח מבריסק הוא מחנוכה תרס"ז ובשנת תרס"ט התמנה כבר רבי לוי יצחק לרבנות ביקטרינוסלב מסתבר שהסיפור על המבחן, שהתרחש בחג הסוכות, אירע בשבת חול המועד סוכות תרס"ח או בסוכות של שנת תרס"ט, כאשר בנו בכורו, הרבי, היה בשנות ילדותו הצעירות, בגיל חמש וחצי או שש וחצי.

תרפ"ג: הפעם הראשונה שהרבי ראה את הרבי מוהריי"צ

קשר מיוחד שאין לו אח וריע בתולדות נשיאי החסידות שרר בין הרבי לבין חותנו ורבו – כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. קשר שהלך והתחזק עם השנים עד לשנים האחרונות ממש. כמעט בכל שיחה או אגרת מזכיר הרבי את "כ"ק מו"ח אדמו"ר". המענה הרגיל לבקשות ברכה היה "אזכיר על הציון" של הרבי מוהריי"צ, השהיות הארוכות על הציון, ועוד ועוד, כידוע ומפורסם.

ראשיתו של הקשר, הפעם הראשונה בה ראה הרבי את הרבי מוהריי"צ היה בחג הסוכות תרפ"ג – כך התגלה בשנים האחרונות לפי עדותו של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מזכירו הראשי של הרבי.

ביומנו מט"ז מנחם-אב ה'תשט"ז, ופורסם בספרו של הרב ברוך אבערלנדר 'שנים ראשונות' עמ' 149, כתב הרב חודקוב: "היום אמר לי כ"ק אד"ש כי בפעם הראשונה שנפגש עם חמיו כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע היה בסוכות ה'תרפ"ג בעיר ראָסטאָוו".

תרפ"ו: הרבי מתמנה לרב ביקטרינוסלב

שהותו של הרבי ביקטרינוסלב וההיכרות שהיתה לו עם בני העיר וביחד עם זאת פעלתנותו הציבורית באה לידי ביטוי במסמך שהתגלה לאחרונה (פורסם ב'כפר חב"ד' גליון 850 עמ' 41) בו ממנים מתפללי בית המדרש "פאברינצע ישן" את הרבי, המכונה "האברך הגאון והמופלג", לרב בבית מדרשם. לא נודעו פרטים מדוייקים על מהותה של הכתרה זו, אך היא מלמדת אותנו שאכן הרבי פעל ועשה בתחומים שונים ביחד עם אביו (אם כי יש לציין כי יתכן וכתב המינוי היה רק לצרכים פורמליים בלבד).

להלן נוסח כתב המינוי:

"אנחנו מנהלי בית-המדרש פאבריצנע ישן דפה יעקאטרינסלאוו ברחוב מאסטאוואיע N3 באספנו אסיפה כללית ביום א' ב' דחוהמ"ס שנת תור"ף גמרו אמר כל המתפללים בבית-המדרש הנ"ל ונתנו לנו רשות כח והרשאה למנות לרב לבית המדרש הנ"ל את האברך הגאון והמופלג כבוד-שם-תפארתו מ' מנחם מענדל בהרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן להורות הוראות איסור-והיתר וללמוד לפני הציבור.

"ועל זה באנו על החתום

"גבאי שמואל ירוחם פישל וואראנאוו

"מזכיר ישעי' בלא"א דוב []

"נאמן שאול ב"ר שניאור וואלפסאן

"חותמת: בהמ"ד הישן דפבריק[נע] וברוסית: [סטאראיא פאבריצנע סינאגאגיע]".

תרפ"ח: חג הסוכות האחרון של הרבי במחיצת אביו

חג הסוכות תרפ"ח היה חג הסוכות האחרון בו שהה הרבי בקרבת אביו הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע, שכן כשבוע לאחר מכן עזב הרבי את רוסיה ומאז לא נפגש עם אביו הגדול בגשמיות.

אין בידינו פרטים על אירועי חג הסוכות של אותה שנה ביקטרינוסלב, אולם יש בנותן טעם להביא כאן "ווארט" על חג הסוכות ששמע הרבי מאביו ("תורת מנחם – התוועדויות" חלק י עמוד 61, וראה גם "רשימות" חוברת קטו. התוועדויות תשמ"ב ח"א ע' 121. התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 85):

שמעתי מאאמו״ר ז״ל שמצות סוכה רומזת על שלימות הקיום דרמ״ח מצוות עשה (רמ״ח פיקודין דמלכא) — שעל ידם נעשה איש הישראלי ועל ידו גם העולם כולו משכן לו ית׳ — באופן דלא תוסף ולא תגרע, כמרומז במ״ש ״וסוכה תהי׳ גו׳ למחסה ולמסתור מזרם וממטר״, זר״ם הוא אחד פחות מרמ״ח, ומט״ר הוא אחד יותר מרמ״ח, וה״סוכה״ היא ״למחסה ולמסתור מזרם (לא תגרע) וממטר״ (לא תוסיף).

תרפ"ט: שמחה שלא ידעה גבול

בחודש תשרי תרפ"ט, בהיותו בריגא, ביקש הרבי את עזרתו של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב לסייע בידו בהשגת ד' מינים מהודרים. לאחר חיפושים משותפים עלה הדבר בידם, והם השיגו בגן פרטי לולבים מהודרים, אותם רכש הרבי הן עבורו, הן עבור חותנו לעתיד, כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ.

שמחת הרבי לא ידעה גבול, שמחה של מצווה במלוא מובן המילה. אמנם, הייתה זו שמחה פנימית, כמעט מוסתרת, שמלווהו ועוזרו הנאמן לימים הבחין בה.

תר"צ: טלגרמה 'לחיים' אל הרבי

את אירוע חג הסוכות תר"צ בריגא תיאר הרב אליהו חיים אלטהויז, במכתב מיוחד ששיגר לכבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ששהה אז בארצות-הברית. את רשמיו העלה על הכתב באסרו-חג:

"על-דבר אתרוג היה לי ד' בעוזרי פה, ברכתי על האתרוג של חתנא דבי נשיאה...

כל השמונה ימים אכלתי ושבעתי ברוב כבוד הודר בסוכת כ"ק אדמו"ר שליט"א יחד עם חתנא דבי נשיאה שליט"א, עם מענדיק היקר אשר אהבתי, ועם הרב אשר וויילער היקר התמים והירא אלוקים.

לילה אחד משמחת בית השואבה נתאספנו אנחנו אנ"ש שי' בסוכת רבינו שליט"א, והרמ"מ שליט"א ישב אתנו, והרבה דברים נעימים שמענו מפיו, והיה לנו לכולנו לעונג גדול. שתינו בכל פעם לחיים [=תוך איחולים אל] כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובסוף הערכנו תלגרמה "לחיים" אל כ"ק שליט"א, בטח נתקבלה והיתה לעונג".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)