אתה השדכן
״ויאמר האדם, האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל״ (בראשית ג,יב). טענתו של אדם הייתה: הלוא אתה נתת לי את האישה הזאת, אתה היית השדכן. זו ערובה מספקת לכשרותה ולמהימנותה. וכי היה עליי לחקור אותה מאיזה עץ היא נותנת לי לאכול? ודאי מעשיה נאים.
(אור החיים)
מידה כנגד מידה
"על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך״ (בראשית ג,יד). למה ניתן לנחש העונש הזה דווקא? מפני שהוא היה הראשון בעולם שהשתמש בשקר, וייחס להקב״ה דברים שלא אמרם (שאסור לנגוע בעץ), ושקר אין לו רגליים. לכן נענש במידה כנגד מידה ונתקלל שלא יהיו לו רגליים.
(באר מים חיים)
מגאווה לענווה
"הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב״ (בראשית ג,טו). היצר הרע, הנחש הקדמוני, לוכד את האדם בפיתוי להיות ראש. הוא משריש גאווה בליבו להרים ראש. העצה היא ״ואתה תשופנו עקב״ – להכריעו על-ידי מידת ה'עקב' – ענווה, יראת ה׳.
(עיטורי תורה)
תשובה לטענת הנחש
כאשר אתה תסית את האדם ותנסה לשכנעו שהוא חסר ערך, 'עקב', וממילא אין משמעות לחטאיו, כי-אז "הוא ישופך ראש" – תשובתו תהיה שבעצם בני ישראל הם ברום המעלה – 'ראש'.
(רבי משה-יחיאל מאוז'רוב)
יניקה מהאותיות האחרונות
״והנחש היה ערום״ (בראשית ג,א). הנחש, המסמל את כוחות הקליפה, יכול לקבל יניקה רק מהאותיות האחרונות של שם הוי׳ה - האותיות ו-ה, ולא מהאותיות הראשונות, י-ה. זהו ״והנחש״ – ו-ה נחש.
(לקוטי לוי יצחק)
חומרת ההסתכלות
״ותרא האישה... ותיקח מפריו ותאכל, ותיתן גם לאישהּ״ (בראשית ג,ו). ״ותרא״ – החטא מתחיל מזה שאדם מסתכל למקום שאין צריכים להסתכל לשם, במחשבה ש״אני רק מסתכל״. אבל הסתכלות זו גורמת ש״ותאכל״ – האדם חוטא בעצמו, ואחר-כך גם ״ותיתן״ – הוא מחטיא את חברו.
(הרבי מליובאוויטש)
בו נתקנו
״ויתפרו עלה תאנה״ (בראשית ג,ז). אילן שאכל אדם הראשון ממנו, רבי נחמיה אומר תאנה היה, שבדבר שקלקלו, בו נתקנו, שנאמר "ויתפרו עלה תאנה".
(ברכות מ)
כוח התשובה
אדם הראשון, בשעה שעשה תשובה על חטא עץ הדעת, הפך את חושך החטא לאור, ואת הרע לטוב. כי כוח התשובה גדול כל-כך עד שהזדונות נעשים לו כזכויות. לכן נעשה לו לבוש מהחטא עצמו. זהו ״בדבר שקלקלו, בו נתקנו״: הקלקול עצמו נתקן ונהפך לטוב, עד שנעשה להם 'לבוש' ממנו.
(דרך אמונה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
