חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 י' בכסליו התש"פ, 8/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמחת תורה
מן המעיין


מאת: הרב אליעזר ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1711 - כל המדורים ברצף
שמחת תורה – השמחה שלך
יש חדש
הסוכה – תוספת כוח מול הקור
שמחת תורה
להתחיל מחדש
לשאוב אוצרות
שמחה ותושייה
'מקיפים' בסוכה
סעודת חג בת מאה ועשר שנים
שבע הקפות

התורה מקיפה אותנו

כל ימות החג אנו עושים הקפות סביב התורה, ואנו מתפללים לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה. אחרי הושענא רבה, כשאנו בטוחים בגמר החתימה הטובה, התורה מקיפה אותנו ומבקשת מאיתנו שנקיים אותה כהלכתה.

(רבי יחזקאל מקוזמיר)

עכשיו רק תורה

עניין סמיכת שמחת תורה לחג הסוכות: בשבעת ימי החג שמחו ישראל במצוות, שכן ניתנו להם מצוות סוכה, לולב ואתרוג, ניסוך המים וערבה. מכיוון שבא שמיני עצרת, אומרים ישראל לקב"ה: עכשיו אין לנו לא סוכה ולא לולב, לא ניסוך המים ולא ערבה – אין לנו שיור רק התורה הזאת, שאנו שמחים בה.

(שפת אמת)

עול תורה

עניינו של שמחת תורה הוא – מאחר שהימים הם ימי שמחה, צריכים לקבל עכשיו עול תורה. כי כל מצווה שקיבלו בשמחה, עדיין עושים בשמחה (כמאמר הגמרא, שבת קל). וכן שמעתי בשם הרבי מקוצק: מכיוון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלה, מכניסים את השמחה בתורה.

(שפת אמת)

מן הסוכה אל הבית

״ביום השמיני עצרת תהיה לכם״ (במדבר כט, לה). מתרגם תרגום יונתן: ״תהוון בחדווא מן מטילכון לבתיכון״. יש לדקדק בזה: מה השמחה והיום טוב ביציאה מן הסוכה אל הבית? אלא המשמעות הפנימית של המעבר מן הסוכה אל הבית היא המשכת האור ה'מקיף' של חג הסוכות בפנימיות, וזו סיבת השמחה.

(הרבי מליובאוויטש)

עוד הידור

בשמיני עצרת צריך כל יהודי להיעצר ולהתעכב. עליו לקבל עליו עוד הידור בסור מרע ועשה טוב, וקבלה זו עוזרת לו לקיים בפועל את ההחלטות הטובות של הימים הנוראים.

(אוצר פתגמי חב״ד)

דתשרי על עמיה

"יהא רעווא קמיה, דתשרי על עמיה" (זמירות לליל שבת). יהי רצון שרוח חודש תשרי, עם חגיו הקדושים, מנהגיו היקרים, והשפע של קדושה וטהרה החופף עליו, ישפיעו על מחשבותינו ומעשינו במשך כל השנה.

(רבי יהושע-השיל מאפטה)

שמיני העשיר

'יום' רומז לגילוי, ככתוב (בראשית א) ״ויקרא אלוקים לאור יום״. 'שמיני' – מלשון דשנות ושומן. 'עצרת' – מלשון עצירה ועיכוב. ״ביום השמיני עצרת תהיה לכם״ – כל הגילויים של חודש תשרי, שהוא מושבע ו'שמן' בגילויים נעלים, נעצרים ונקלטים בפנימיות בשמיני עצרת.

(ספר המאמרים תש״ב)

לרקוד אנו יכולים

פעם אחת, בעת הריקודים בשמחת תורה, אמר הרבי הריי״צ מליובאוויטש: מילא העבודה של ראש השנה ויום הכיפורים – זה למעלה מכוחנו, אך העבודה של שמחת תורה, לרקוד, הלוא זאת אנו יכולים. רִקדו! התרוממו! יותר שמח! יותר שמח!


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)