נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	י"ג תשרי - יום הילולת כ"ק אדמו"ר מהר"ש
	לא לנטוש!
	הנהגה של עושר והתרחבות על-פי צרכי הדור
	מיהודי נתבעות תנועות הפוכות
	ציורים בבתי-כנסת
	חג הסוכות
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

י"ג תשרי

תרמ"ג

יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהר"ש, אור ליום שלישי בשעה 11:51 בלילה, בגיל ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד בעיר ליובאוויטש ליד ציון אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

לפני הסתלקותו ביקש שכל אחד מילדיו יכנס אליו כדי להיפרד ממנו. נכנסו רבי זלמן אהרן (הרז"א), אחריו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שבכה מאד, ואחריו הבן הצעיר רבי מנחם מענדל, ושוחח עם כל אחד. אחריהם נכנסו הבנות, כשנכנסה הבת הצעירה חיה מושקא, שהייתה אז ילדה בת אחת עשרה, אמר לה: "אני ואמא היינו צריכים להוביל אותך לחופה, אבל כאשר הקדוש ברוך הוא אינו רוצה" - - -  ובירך אותה בהנחת ידיו הקדושות על ראשה. מיד לאחר שיצאו ילדיו, נסתלק מן העולם כשהוא יושב על כסאו.

(ימי חב"ד ע' 17)

מספרים על גבורת רוחה של הרבנית דבורה לאה בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, שכאשר נודע לה על הסתלקות אביה, הסתובבה ופניה אל הקיר, וכך עמדה במשך שלוש יממות; היא לא ידעה ולא שמעה מכל הנעשה סביבה!

(תורת מנחם ח"ד ע' 25)

ט"ו תשרי, א' דחג הסוכות

תרצ"ה

יום פטירתו של הרה"ח ר' משה אריה לייב גינזבורג חתנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הובא למנוחות ביום ב' דחג הסוכות, ומנוחתו כבוד במלחובקה שליד מוסקבה.

בשנת תרל"ב נשא לאשה את הרבנית דבורה לאה וכל ימיהם התגוררו בעיר ויטבסק. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מספר בשיחותיו על ביקוריו אצל דודו ודודתו בעיר ויטבסק, ועל הסיפורים הרבים ששמע בביתם.

(ימי חב"ד ע' 19)

תשי"ד

"מבצע ד' מינים" הוא מהמבצעים הראשונים שייסד הרבי. שנת תשי"ד הייתה השנה הראשונה שבה יצאו חסידי חב"ד בחג הסוכות וזיכו יהודים בנטילת לולב. ה"כיוון" היה יציאה אל הרחוב לזכות יהודים במצוות מעשיות. המבצע תפס תאוצה, וכעבור שנים אחדות בלבד, זכו רבבות יהודים לברך על ארבעת המינים, על ידי חסידי חב"ד ש"שטפו" את רחובותיה של ארץ ישראל, ניו יורק, וכל רחבי תבל.

בשנים מאוחרות יותר, צירף הרבי לחג גם את "מבצע סוכה". הרבי ביקש להקים סוכות בבסיסי הצבא, וכן בקיבוצים שהתעוררו כבר לענייני אידישקייט, או להשתדל במזכירות הקיבוץ שבעצמם יקימו הסוכה. המטרה היא - לזכות את היהודים בנטילת ד' מינים בסוכה דווקא, וכן לזכותם בברכת "לישב בסוכה".

תשמ"א

כ"ק אדמו"ר התחיל לומר שיחה בכל לילה מלילות חג הסוכות.

תשנ"ב

כ"ק אדמו"ר עמד במשך כשש שעות בפתח הסוכה של 770, בעת שהקהל ברך על ארבעת המינים שלו והביט על כל אחד ואחד. אחר כך יצא לתפילת שחרית קרוב לשעה שלוש אחה"צ... אז התפללו שחרית מוסף ומנחה - ברצף!

(ראה ביומן)

ט"ז תשרי

תרמ"ג

קבלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ע"י אמירת המאמר הראשון ברבים, שהתחלתו במלים: "כתר יתנו לך וגו'". היה זה בתוך שבעת הימים להסתלקות אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי.

לע"ע לא מצאו את המאמר.

(היום יום ב' ניסן. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 469 ואילך)

תרס"ט

יום פטירתו של הרה"ק רבי שלום דובער מרעציצא, בן הרה"ק יהודה לייב - המהרי"ל  מקאפוסט - בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

הרה"ק הרש"ב מרעציצא נולד בעיר ליובאוויטש. לאחר הסתלקות זקנו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר קאפוסט. אחרי הסתלקות אביו, נשאר בקאפוסט והיה מקושר לאחיו הרה"ק רבי שלמה זלמן (ה"מגן אבות").

כעבור מספר שנים נתמנה לרב בעיר רעציצא הסמוכה לעיר הומיל. לאחר פטירת אחיו, האדמו"ר מקאפוסט, החלו רבים מחסידי אחיו לנסוע אליו וקבלו אותו כאדמו"ר עליהם.

(ימי חב"ד ע' 21)

תשמ"א

כ"ק אדמו"ר מקים את ארגון הילדים העולמי "צבאות השם" במעמד מיוחד שבו השתתפו אלפי ילדים שלפני גיל מצוות.

(ראה באריכות שיחות קודש תשמ"א ח"א ע' 175 ואילך)

תש"נ

באמצע השיחה הורה כ"ק אדמו"ר לצעוק ג' פעמים: "צמח צמח צמח", בכדי לזרז את הגאולה ע"י משיח צדקנו הנקרא 'צמח'. בסיום השיחה הקהל כולו הכריז שלוש פעמים: 'צמח'! 

(תורת מנחם – התוועדויות תש"נ ח"א ע' 182)