א' אלול
תקפ"ב
יום חתונת הרה"ק ר' ברוך, בנו השני של כ"ק אדמו"ר האמצעי, עם הרבנית ביילא-רייזא, בת דודו הרה"ק ר' חיים אברהם, בן כ"ק אדמו"ר הזקן.
כ"ק אדמו"ר האמצעי אמר כמה מאמרים בעת החתונה.
(מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' תקנ)
ה' אלול
תקל"ז
עליית החסידים הראשונה לארץ הקודש בראשות הרה"צ ר' מנחם מענדל מויטבסק, הרה"צ ר' אברהם קאליסק והרה"צ ר' ישראל מפולוצק.
בתחילה התיישבו חבורת החסידים בעיר צפת, אך מחמת הקשיים המרובים שהיו בצפת, עזב רבי מנחם מענדל מויטבסק את צפת והתיישב בעיר טבריה.
(ראה תולדות חב"ד בארץ הקודש ע' ב ואילך)
הוספה להנ"ל:
בשעה שעלה בדעת הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק וסייעתו לעלות ולהתיישב באה"ק, הצטרף אליהם גם כ"ק אדמו"ר הזקן בנסיעתם והגיע בדרכו עד למוהילוב שבפודוליה (על יד תורכיה), "שם במאהליב נשאר בדעת כולם שלא להניח את רבינו לנסוע כ"א שישאר פה לפקח בטובת אנ"ש ברוחניות וגשמיות, והפצירו בו עד בוש וגם רבותינו בקשוהו מאד עד שהוכרח למלאות בקשתם והתפרדו רבותינו מרבינו ומאנ"ש בבכי עד כי הגדיל מאוד" (בית רבי, ז,ב).
תולדות חב"ד בארץ הקודש, א.
תרל"ה
כ"ק אדמו"ר מהר"ש נסע ללוות את בנו החתן כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לקראת חתונתו - עד לעיירה אחרעמעווע (ליד ליובאוויטש), ומשם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב המשיך לאוורוטש.
(נשואי הנשיאים ע' 45)
כשנפרדו אמר לו:
עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאימא", ולכן נוסעת אם החתן (הרבנית רבקה), ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני עצמי.
(שם ע' 47)
גם ציוה לבנו שלא יחבוש את השטריימל בחתונה, רק יחבשו בליובאוויטש (וכך נהג כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב כל ימי חייו, את השטריימל חבש רק בהיותו בליובאוויטש).
(מגדל עז ע' רכא)
כמו כן ביקש ממנו שיחזור לליובאוויטש לשבת שבע ברכות, וחרף התנגדות חותנו, נסע משם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לפני שבת אך לא הספיק להגיע לליובאוויטש ועשה את השבת בדרך.
(נשואי הנשיאים ע' 45. 48)
תש"נ
כ"ק אדמו"ר חזר מהאוהל בשעה 12 בלילה! ורק אז התפללו מנחה ומעריב.
(שנת ניסים בבית חיינו ע' 327)
ו' אלול
תרי"ז
פרצה השריפה הגדולה בליובאוויטש, יום ד' פ' כי תצא.
(סה"ש תורת שלום ע' 81. סה"מ תש"ט ע' 91) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
