מהותה של פרשת מסעי, כפי שמשתקף בשמהּ, היא המסעות של בני ישראל במדבר. לכאורה הדגש היה צריך להינתן על החניות ולא על המסעות, כי המקומות המנויים בפרשה הם מקומות החניה. אם כן, מדוע התורה כותבת "אלה מסעי בני ישראל" ולא "אלה חניות בני ישראל"?
השאלה מתעצמת למקרא ביאורו של רש"י בפירוט המסעות: "משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפואתו. כיוון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו'". והלוא האירועים האלה התרחשו במקום החניה ולא בעת המסע!
קביעות בחניה
יתרה מזו, העבודה הרוחנית של בני ישראל במדבר לא נעשתה בעת המסעות, אלא בחניותיהם. אז הקימו את המשכן, ונעשתה בו עבודת הקודש. פעולה זו גרמה להשראת השכינה, ומימשה את הציווי "ושכנתי בתוכם". לעומת זה, בשעת המסעות המשכן היה ארוז וטעון על עגלות.
אף הגמרא (עירובין נה,ב) מדגישה את חשיבות החניות במדבר: "כיוון דכתיב 'על-פי ה' יחנו ועל-פי ה' ייסעו', כמאן דקביעי להו דמי". כוונת הגמרא להסביר שהואיל ומשך החניה נקבע על-פי ה', הרי אפילו אם זו הייתה חניה קצרה, היא נחשבה לקבועה. שוב אנו רואים שהדגש הוא על החניות, ואילו התורה מציינת את "מסעי בני ישראל" דווקא.
עידוד לשוקע
אלא שיש כאן מסר מרכזי לכל יהודי. מסע איננו מעבר מנקודה אחת לשנייה בלבד, אלא הוא תנועה נפשית של התקדמות מתמדת. יהודי נדרש לחיות בתודעה מתמדת של מסע פנימי ושיפור עצמי. התפיסה הזאת מעניקה לאדם כוחות נפש גדולים להתמודד עם קשיים ומשברים.
גם אם חלילה הידרדר האדם לשפל המדרגה, והוא נוטה ליפול ברוחו ולחוש ייאוש, עליו לדעת כי בכוחו להיחלץ ממצבו הירוד. הוא מצוּוֶה וניתנו לו כוחות להיות בתנועה של 'מסעי' – להתעלות מנקודת השפל העמוקה ביותר אל הפסגות העליונות ביותר.
תמיד לעלות
התורה מוסיפה ומדגישה: "אלה מסעי", לשון רבים. לאמור, אם יש בך רצון כן להשתנות, אל תסתפק במאמץ חד-פעמי של היחלצות מהבור. מעתה ואילך עליך להיות במסע תמידי, לנוע ללא הרף, שכן אין סוף לעליות. וגם אם עכשיו אתה בשאול תחתית, דורשים ממך להתעלות עד בלי סוף, שכן האפשרות לכך טמונה בך כבר עכשיו!
ומנגד, גם למי שנמצא בקצה השני – אדם שהגיע למדרגה רוחנית גבוהה, והוא סבור שעשה דיי וכעת ביכולתו לנוח וליהנות מהישגיו – גם לו התורה אומרת: עליך להוסיף ולהתקדם. 'מסעי' הוא צורך חיוני, שכן אם אינך בתנועה מתמדת של עלייה – משמע שעדיין אתה שרוי ב'מדבר' וטרם הגעת ל'ארץ ישראל'.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ד, עמ' 2272) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
