חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:43 ט"ז בתמוז התש"פ, 8/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרבי וגדולי ספרד ה"ראשונים לציון" – רבנים ראשיים בארץ-הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת מסעי | צבא חדור באהבת ישראל
מבין מצרים לנחלה בלי מצרים.
בין 'בית הבחירה' ל'בית המקדש'
טעימה והתחלה של הגאולה
הרבי וגדולי ספרד ה"ראשונים לציון" – רבנים ראשיים בארץ-הקודש
פרשת מסעי
"דע מה למעלה ממך"
עת לדעת
יומן
הלכות ומנהגי חב"ד

שלושת ה'ראשונים לציון', הגאונים הרבנים רבי יצחק רחמים נסים תשט"ו-תשל"ג, רבי עובדיה יוסף תשל"ג-תשמ"ג; רבי מרדכי אליהו תשמ"ג-תשנ"ג וצוהר לקשריהם עם הרבי * חלק ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

נפתח ברב נסים, שנולד בכ"ה כסלו תרנ"ו ובשנת תשט"ו נבחר ל'ראשון לציון'. בתפקיד זה שימש זה עד שנת תשל"ג. האריך ימים (86 שנים) עד פטירתו בשנת תשמ"א. בעבר ציטטנו כאן את מברק הברכה של אגודת-חסידי-חב"ד בארץ-הקודש עם מינויו לרב ראשי, ואת תשובתו הלבבית.

בספר שיצא לאור על אודותיו, 'מן ההר אל העם' עמ' 247 מתועד: "תיק שלם של חילופי מכתבים מלמד גם על קשר אמיץ עם מנהיגה של תנועת חב"ד הרב[י] מלובביץ..." (תודה מיוחדת נתונה להרה"ת ר' יצחק יהודה רוזן שי' לוד שהעמיד לרשותינו את החומר מתוך 'יד הרב ניסים').

התכתבות ענפה בנושאי תורה, אמונה, ביצור חומות הדת ועוד – נדפסה בסדרת 'אגרות-קודש'. לא נחזור אל המפורסמות, אלא נתייחס דווקא לאפיזודות.

לאחד מימי ההולדת של הרבי, כתב הרב ניסים את הדברים הבאים, המתייחסים לשליחי הרבי המגיעים לכל פינה בעולם להביא דבר ה' ולקרב ישראל לכור מחצבתם (צוטטו בספר 'מן ההר אל העם' עמ' 247):

"אין מקום נידח ממנו ואין פינה אשר דברו לא יגיע אליהם, יושב הוא בגולת אמריקה ומצודתו פרוסה בירושלים ובמזרח ובמערב. ברם מה יום מימים? פעולותיו נמשכות והולכת מיום ליום ומשעה לשעה, וכל יום הוא הילולו ושיבוחו. ועוד היד נטויה בע"ה לשנים רבות וארוכות של מעשים גדולים ומפוארים"...

נפתח בחלופת מכתבים שגרתיים בין הרבי לרב ניסים לקראת החגים.

חילופי ברכות

לקראת שנת תשי"ז נתכבד הרב ניסים בברכה לשנה טובה מאת הרבי, והוא מיהר להשיב:

"כ"ו תשרי תשי"ז, לכבוד הרב הגאון הגדול כש"ת ר' מנחם מ. שניאורסון שליט"א, ברוקלין, שלמא רבא להדר"ג,

"הריני מודה לכב' מקרב לב על הברכות והאיחולים הערבים לשנה החדשה ומשיב ברכה.

"יהי רצון שתהא שנה זו שנת ברכה והרווחה לעם ישראל בארצו ובפזורה. שנה שבה יעלו גאולים לציון ברינה ונזכה לראות בהחזרת שכינה לציון ובבנין ירושלים. ברגשי כבוד ויקר, יצחק נסים".

גם לקראת חג הפסח תשכ"ה איחל לו הרבי כמנהגו, והרב ניסים השיב:

"ב"ה, ירושלים, כ"ג בניסן התשכ"ה, לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, אדמו"ר מליובביץ', ברוקלין. שלום וישע רב,

"ברכות כב' ואיחוליו הטובים לחג הפסח קיבלתי ברב תודה ויקרא. יבורך המברך בכל מילי דמיטב ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח. בכבוד רב, יצחק נסים".

ושוב בחודש ניסן תשל"א:

"ב"ה, ירושלים, כ"ג בניסן התשל"א, לכבוד הרב הגאון המפורסם כקש"ת מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א ליובאוויטש. שלום וישע רב,

"עתרת ברכותיו הגיעוני במועד והנני משיב ברכה למברכי. יהי רצון שיזכהו השם להוסיף ולפעול עוד רבות בשנים למען ריבוץ תורה והאדרת קנייניה. ימלא העם משאלות לבו לטובה ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח. בהוקרה ובכבוד רב, יצחק נסים".

ודי לחכימא ברמיזא

בקיץ תשכ"ו ערך הרב ניסים ביקור בפזורות ישראל ואחרי שובו משם שיגר לרבי את המכתב הבא:

"ב"ה, ירושלים, כ"ב באב התשכ"ו. אל מע"כ [מעלת כבוד] הרב הגאון האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א לובאביץ'. שלום וישע רב,

"שבתי מסיור בקהילות ישראל בפרט, איטליה ותורכיה, לראות מה שלום אחינו. מצבם הרוחני הוא בדרגת ירידה. תורה לא היתה בפרס, אבל בתורכיה היו קהילות וישיבות שמהן יצאה תורה ואורה לעולם כולו, ומה מצער לראות קהילות אלו היום שאין בהן בתי מדרש, וידיעת התורה אזלא ומתדלדלא. רבים מן ההמון הם בעלי אמונה תמימה שצריך לטפחה ולהבעיר את הניצוץ, וכל הרוצה לעשות, חזקה שיעשה רבות.

"אמירתי שמא ראוי והגון מה שעשה כב' בקהילות אחרות יעשה גם במקומות אלה. יקימו גם בפרס ובתורכיה תלמודי תורה, יישלחו אליהם מורים ומדריכים מסורים, שידעם על מבועי התורה והיראה וישיבו בנים תועים אל צור מחצבתם.

"עם הברכה על גודל המעשה שמוסדותיו עושים בפזורה ועל המסירות של שלוחיו לתפקידם, תבוא גם תפילה שישלח פארותיו מים אל ים להגדיל תורה ולהאדירה ולעודד ולהכשיר את הלבבות לעלייה לציון, שהיא פתח לגאולתנו ולפדות נפשנו. והנני חותם בדרשה"ט [בדרישת שלומו הטהור] וברוב כבוד ויקר, יצחק נסים".

תשובת הרבי לא איחרה לבוא (מצוטטת בספר הביוגראפי 'מן ההר אל העם' עמ' 248):

בוודאי בביקורו בתורכיה נודע אשר התחלנו שם מלפני כשנה בכעין ישיבה קטנה אלא שמפני המצב שם (מבפנים ומבחוץ) באופן בלתי רשמי ודי לחכימא ברמיזא.

[וראה על חב"ד תורכיה ב'התקשרות' גליון תנז (כ"ג ניסן תשס"ג) עמ' 13-10; ולהוסיף: שליחו הראשון של הרבי ליהדות תורכיה היה הרה"ח ר' אוריאל צימער שביקר שם בקיץ תשט"ז שמדווח על כך לרה"ח ר' טוביה שי' בלוי במוצש"ק כי תצא תשט"ז: ה'יחידות' נמשכה משעה עשר וחצי לערך עד שתים וחצי וזאת לאחר שהגשתי דו"ח ארוך (8 עמודים – 6 על ארץ-ישראל 2 על תורכיה) – ראה 'אגרות-חסיד'.

התעוררות לשנת ה-200

בשנת תש"כ ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' ש-שא) פנה הרבי לרב ניסים (ראה גם 'התקשרות' מדור זה גליון שעא עמ' 14-13) בבקשה להכריז על התעוררות בקשר עם שנת המאתיים לבעל-שם-טוב.

הרב ניסים נענה לפניית הרבי, כדלהלן:

"ב"ה, ירושלים, כ' באלול התש"ך, לכבוד הרב הגאון המפורסם וכו', כמוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, ליובאוויטש, ברוקלין, נ.י.

"שלום וישע רב, כמשאלת כת"ר ערכתי פנייה אל הרבנים וראשי הקהל בישראל להעלות בשבת פרשת "כי תבוא" את זכרו של הבעש"ט זצ"ל, לרגל יום הולדתו החל באותו יום, וכה עשו. ברחשי יקר ובברכת כוח"ט, יצחק נסים".

הפניה הראשונה של הרבי הייתה כדלהלן:

בתגובה, שיגר הרב ניסים לרבי את המכתב הבא:

"ב"ה, ירושלים, ג' בסיון התש"ך, לכבוד הרב הגאון המפורסם וכו', כמוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, ליובאביץ.

"שלום וישע רב, קיבלתי מכתב כת"ק מיום ל"ג לעומר ש"ז [שנה זו, ואין צורך לאמר שחפץ הייתי למלא משאלת כת"ר שנראתה בעיני כרצויה ונכבדה.

"עם קבלת המכתב נועצתי אף עם ידידנו הרב הגאון ר' ש"ז זוין שליט"א, והחלטנו שמפאת קוצר הזמן נקבע את שבת פרשת נשא ליום שבו יעלו בית-ישראל את זכרו של הבעש"ט זצ"ל. כי זאת לדעת שלפי התכניות שקבענו – אנו מייחדים לעתים קרובות שבתות להעלאת דמותם של מאורות גדולים שהיו לישראל. ואנו עושים זאת בצורה שתגיע הידיעה לכל בתי-הכנסת והרבנים במדינה, ולשם-כך אנו שולחים אליהם חוזר ובו פרטים על הפעולה וחומר מתאים על האישיות. לפיכך, המועד המוקדם ביותר שיכולנו לבצע את הדבר הוא פרשת נשא, ואף החילונו בהכנות לצורך זה.

"אלא שבינתיים קראנו בכמה עתונים ששר הדתות פונה באמצעות העתונות אל הרבנים ואנשי המועצות הדתיות להעלות את זכרו של הבעש"ט זצ"ל בחג השבועות. ועוד נאמר שדבר זה נעשה לפי בקשת כת"ר, ידיעה זו עוררה בנו תמיהה, משום שעד כה פניות לרבנים נערכו ע"י הרבנות הראשית בלבד, וכמו-כן, אין הרבנים כפופים כלל ועיקר לשר הדת אלא לרבנות הראשית.

"לפיכך, היינו נאלצים לבטל את התכנית שלנו, כדי שלא יווצר רושם לא-טוב בציבור על חוסר התיאום.

"אני מצטער על שהדבר נעשה ע"י משרד הדתות וגרם לכך שקמו עורר מקרב הרבנים, חסידים ובתי-כנסת, בטענה שאין זה לכבודו של הבעש"ט זצ"ל, ועוד אני מצטער שהצעת כת"ר לא הוגשמה כראוי מן הסיבות דלעיל.

"ברגשי כבוד ויקר, יצחק נסים".

במענה על כך כתב לו הרבי:

הקשרים בין הרבי והגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל פורסם במקומות רבים. נוסיף כאן פרט שיש בו חידוש:

בו' ניסן תשל"ג התקיימה ב'בית הנשיא' שז"ר, מסיבת הכנסת ספר תורה שנתרם על-ידי ילדי ישראל לכבודו. במהלך הטקס נשא דברים הרב עובדיה שלא מכבר נכנס לתפקידו. – הרב עובדיה העלה את הדברים על הכתב ולימים בשנת תשס"ט פירסמם בספרו 'מאור ישראל' דרושים (עמודים רכט-רלא).

בולטת באותה דרשה הדברים הקשורים ברבינו נשיא-דורינו (שם עמ' רל):

כבוד הנשיא קנה לו מדות תרומיות ונאצלות וידע לנהוג בכבוד רב לתלמידי חכמים, ובהזדמנויות שונות אף היה נועץ עם גדולי הדור, הרב הראשי והאדמו"ר מליובאוויטש שהוא ראשי אלפי ישראל מבחינה רוחנית, בעת אשר לפני מלכים התיצב, בלוית ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל, ובלויה של נשיא ארה"ב טרומן, ועוד, וידע איך להתנהג במסע ההלויה בשבת, וצעד כמה קילומטרים ברגל, לבל לגרום חלול שבת, וככה ייצג את מדינתינו בכבוד וגאון על פי התורה אשר יורוך. (ולמרות ביקורת שהופנתה על צעדיו בעתונים חילוניים על שהלך לבקר את אדמו"ר בביתו לא חשש לדבריהם). ולכן בלי ספק לו נאה ולא יאה הכבוד הגדול בהגשת שי הספר תורה לכבודו, שאין כבוד אלא תורה, שנאמר כבוד חכמים ינחלו. ובשלשה כתרים נבחרו ישראל, כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות, כתר תורה, בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו, הא למדת שכתר תורה גדול מכולם (הרמב"ם פר' ב' מהלכות תלמוד תורה). והרדב"ז הובא בכנסת הגדולה יו"ד (סימן ריב אות יד) הביא שמנהג ישראל להוציא ספר תורה לקראת הגמון או מלך מפני כבוד מלכות. (ועיין בשו"ת יביע אומר ח"ד סימן טו אות ח). וידוע המעשה של נס הפורים של סראגוסא. ולכן דבר בעתו מה טוב להעניק לנשיאנו היקר את הספר התורה, והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, למען יאריך ימים על ממלכתו וכו'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)