נושאים נוספים
	פרשת מטות | צבא חדור באהבת ישראל
	התעסקות בחינוך – צינור של שפע
	להפיץ המעיינות או לנהוג בפרישות
	טעימה והתחלה של הגאולה
	"עבודה תמה" של תלמידי 'תומכי תמימים' בדור השביעי
	מעלת מצוות תפילין
	פרשת מטות
	ויהי מורא שמים עליכם
	עת לדעת
	תשמ"ה
	הלכות ומנהגי חב"ד

יומן תשמ"ה

שבת קודש פרשת פנחס כ"ד תמוז מבה"ח מנחם אב:

את השיחה האחרונה בהתוועדות הקדיש הרבי לפרשת הספרים, אותה חשף בהתוועדות י"ב תמוז בשנה זו. השיחה ארכה כשעה וחצי ויצאה לאור כהנחה פרטית. נביא כאן סיכום של עקרי הדברים כפי שהודפסו בקובץ "דידן נצח":

בהתוועדות ש"פ פנחס, התייחס הרבי ביתר חריפות לנושא פרשת הספרים. הרבי דיבר באופן אחר, ואת פניו הק' הטה לצד שמאל (כנראה מפני כבוד הרש"ג אשר ישב בצד ימין), ודיבר עם ידיו הק' על גבי השולחן (בחצי הראשון של השיחה – ידו הימנית, ובחצי השני – ידו השמאלית), ובאמצע הדיבור דפק (מפעם לפעם) על ידו על השולחן (באופן שנשמע קול הדפיקות), וגם נשען – מפעם לפעם – על מצחו הק', ולפעמים אחז בזקנו הק', והדיבור היה בקול נמוך יותר מכפי הרגיל.

הרבי התייחס לטענת הצד שכנגד, שהספרייה הייתה נכס פרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ולכן יש לצד השני זכות ירושה על כך. הרבי אמר שהספרייה הייתה נכס של אגודת חסידי חב"ד ולא נכס פרטי של הרבי:

"הרי ידוע ומפורסם לכמה וכמה, שיש כאן כאלה ששמעו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שהוא רצה (ברשות 'אגודת חסידי חב"ד', אשר להם שייכים הספרים) שהספרים שלו יהיו פתוחים בשביל כל אחד שרוצה להשתמש ולעיין בהספרים. כפי שמצינו בענין דלעומת זה, שכמה וכמה (גם לא יהודים) מסרו והקדישו את הספרייה שלהם ששם נמצאים ריבוי ספרים, גם ספרים ישנים וכתבי יד וכו', שזה יהי' פתוח בשביל כולם לבא ולעיין ולהשתמש בספרים".

הרבי הביא ראיה לכך מהעובדה שבספרייה היו לא רק ספרי חסידות, אלא גם ספרים סתם ואפילו ספרי אפיקורסות, שהסיבה היחידה לזה היא שייכותה של הספרייה ל'אגודת חסידי חב"ד', ובכדי להביא כבוד לליובאוויטש, טיפחו את הספרייה וצירפו אליה גם ספרים כאלו, היות שכל הספרים השייכים ליהדות – גם ספרי אפיקורוסות – הרי הם שייכים לספרייה כללית, וכך ספרייה זו תהיה אור לא רק לחסידים או ליהודים אלא אפילו לגויים:

"ולכן נמצאים בספרייה של הרבי לא רק ספרי חב"ד – אע"פ שכל ענינו של הרבי היה חסידות – אלא גם ספרים חסידיים אחרים וגם ספרי נגלה, ויותר מזה – גם ספרים לא תורנים, אלא 'וועלטישע' ספרים (סתמיים), עד גם לספרי אפיקורסות, וזהו מכיון שכאמור, הרבי רצה שהספרייה שלו תהיה פתוחה בשביל כולם, לא רק בשביל חסידי חב"ד, או לחסידים ויהודים בכלל, אלא גם בשביל לא יהודים, לכן הוא השתדל לאסוף לספרייה שלו כל מיני ספרים; לא רק ספרים יהודיים אלא גם ספרים אחרים.

הטעם, בפשטות, מדוע כ"ק מו"ח אדמו"ר רצה שהספרייה תהיה פתוחה לכולם ולכן הוא החזיק שם ספרי גויים וספרי אפיקורסות – כיון שליובאוויטש היא אור לגויים!

ועל-ידי הספרייה נמשכו יהודיים לא דתיים וגם גויים, ובינתיים הם ראו מה זה ליובאוויטש, והם נהיו קרובים לליובאוויטש, וראו שליובאוויטש מתעסקת בהפצת חכמה ומדע וכו' – זה יצר אפשרות שידברו עם גויים על צדק, יושר ואנושיות, ו'לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ', שבע מצוות בני נח וכו', וראו במוחש שמזה יצא תועלת בפועל".

בהתוועדות זו הרבי התייחס שוב לרצונם של חסידים לקנות את הספרים מידי ב.ג., ואמר שאדם שרוכש את הספרים על-מנת להחזירם לספרייה – משתתף בגניבה ממש:

"ולכן מכריזים ומודיעים ומזהירים: כל אחד שייתן כסף על מנת לקנות את הספרים – אפילו על מנת להחזירם – הוא נלחם בנשיא דורנו! היות ועל-ידי-זה עוזרים לאותו אחד ש'סחב' את זה, וממילא זהו כאילו שמשתתפים עמו בגניבה, וממילא (זה שנתן את הכסף) הוא מחזיק 'פצצה חיה' שיכולה להתפוצץ בכל רגע ורגע!".

 הרבי הכריז שוב:

"שיֵדעו שהספרים של נשיא דורנו הנמצאים שלא במקומם, הינם 'פצצות חיות!', שפצצה חיה לא יודעים מתי והיכן תתפוצץ רחמנא ליצלן! יותר מכך, שידעו שהבית הינו מקום סכנה לאלה הנמצאים בו ולאלה הדרים בו, ר"ל!".

בהמשך הרבי אמר:

"חבר טוב שלי, שאני מכירו 40-44 שנים, אמר לי: 'מדוע אתה מתכעס מזה? אל תיקח ללב!'...

"אינני בכעס, הנני יודע שכל הכועס כאלו כו', ומי מדבר כאן לגבי כעס! אני לא בכעס, אינני מתנהג עם אף א' ברוגז, ואין כאן שום מלחמה ונקמה ח"ו - מדברים כאן רק בנוגע לתוכן העניין.

"בנוגע לזה שאמר שלא אקח ללב, אומר אני - איך אפשר לא לקחת ללב? ישנם כאלה שיש להם מוחין גדולים, ואצלם מוח שליט על הלב, אך [אני] אומר לכתחילה שאינני אוחז עדיין ב'מוח שליט על הלב', אני לוקח בפירוש ללב, וזה בפירוש מבלבל אותי.

"יושב אני לפני התוועדות ורוצה להכין רש"י על מה לדבר, אני נהיה מבולבל ומתחיל לחשוב מה קורה עם הבניין!... מדוע זה מגיע לי – אינני יודע, אבל זה מבלבל אותי!

"דווקא בשנים האחרונות – אני מתכוון לא עבורי, אלא עבור קהל החסידים – כשביקש יעקב לישב בשלוה – ודווקא אז קפץ עליו רוגזו של יוסף!".

 והרבי המשיך בנוגע לפועל:

"למאי נפקא מינה כל הדיבורים האלו? ישנה עצה שאפשר לעשות בפועל ממש: ישנם כאן כאלו שחיים כעת, שהם שמעו מנשיא דורנו שהוא רוצה שהספרייה שלו עם כל הספרים תהיה ענין כללי... והם שמעו שהספרים שייכים ל'אגודת חסידי חב"ד'...

צריכים הם (אותם השומעים) לכתוב על נייר את מה ששמעו מנשיא דורנו, ולחתום בפני עדים יחד עם נוטריון ציבורי (מוכר, בכדי שלא יוכלו לטעון שהכריחו אותם לחתום על זה)...

"ואת הנייר עם החתימות צריכים לקחת ולהניח במקום משומר, ואחר כך להודיע אודות זה באופן המתאים, לזה שיש לו את הספרים...

"והדבר יעזור שכל העניין יתבטל, כיוון שההוא יראה שישנו דף עם חתימות ובלי שום ספיקות ושאלות בדבר, וזה מונח במקום משומר – אז הוא יתפוס מה שקורה כאן".

יום א' כ"ה תמוז: בבוקר חילק 'ניקל'ס' לכולם. נסע לאוהל. עד יום רביעי נסע רק במכונית של ר' בנימין קליין (השחורה) כיון שהרכב השני (כנראה) בתיקון.

יום ג' ז"ך תמוז: אחרי מעריב נכנס הרש"ג לרבי ושהה כ-15 דקות (עמו נכנס ש. יוניק ויצא אחרי שתי דקות).

יום ד' כ"ח תמוז: נסע לאוהל בשעה 3:45 בערך, וחזר ב-9 בערב.

הרב לייבל גרונר הודיע היום שבשבת לא תהיה התוועדות.