חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 י"ד בתמוז התש"פ, 6/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עת לדעת
בעריכת הרב אברהם שמואל בוקיעט

נושאים נוספים
פרשת פינחס | שערים ונתיבים
סגולה לשינה רגועה
פינחס מקדים רפואה לגלות
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
חשיבות לימוד וידיעת הלכות הצריכות?
עדות מיוחדת או 'חצי' עדות
עת לדעת
"אלא במקום תורה"
הלכות ומנהגי חב"ד

י"ח תמוז    

תש"מ

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' שניאור זלמן שניאורסאהן (בעל "שבט מיהודה"). הוא נטל חלק בפעולות ההצלה של הרבנית חנה אמו של הרבי – מבריה"מ, ובהגיעה לפאריז, זכה לארח את הרבנית בכבוד גדול. מנוחתו כבוד בניו יורק.

    הרבי נסע לבית העלמין, כן הורה הרבי שהתמימים ואנ"ש יסעו.

(ימי מלך ח"ב ע' 865).

י"ט תמוז   

תרי"ח

יום הולדת הרה"ק ר' שניאור זלמן אהרן שניאורסאהן  – הרז"א – בנו הגדול של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ביום ה' פ' מטות, ונקרא על שם כ"ק אדמו"ר הזקן, ועל שם סבו, אבי אמו, הרה"ח ר' אהרן אלכסנדרוב משקלוב, חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה קורא את בניו ונכדיו בשעת הברית שלהם גם בשם ר"ת, ויקרא לו: רז"א, ואמר בלשון הזהר: דא רזא טמירא.

(סה"ש תרצ"ו ע' 113)

סיפרה אמו הרבנית רבקה, שכאשר היתה בהריון אתו אמר לה חותנה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שהיא נושאת בקרבה ילד נעלה (א געהויבענעם אינגל).

כשהיה הרז"א בן שלוש רצה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לשדכו עם נכדתו, בתו של כ"ק אדמו"ר ישראל נח - מהרי"ן. כשמהרי"ן הביע את חששו "שמא לא ידע הילד ללמוד כראוי", השיב לו אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק: ללמוד לא ידע?! כמוך בודאי ידע ואולי אף יותר ממך! (כידוע היה מהרי"ן גאון עצום בנגלה ובחסידות).

(קיצור תולדות חב"ד ע' 179)

אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק והוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות יחד!"

(שם ע' 180)

תר"מ

יום כניסת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בבריתו של אברהם אבינו ע"ה.

מסופר שבברית כשהילד בכה, אמר זקנו כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "מה אתה בוכה, לכשתגדל תהיה רבי ותאמר חסידות בשפה ברורה".

(תורת מנחם ח"א ע' 9, וראה ליקוטי דיבורים ח"ד ע' תריח)

תרנ"ג

סיום שבעת ימי המשתה של הבר מצוה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

(ראה במפתח מאמרים בספר המאמרים תרנ"ב-נ"ג. אג"ק כ"ק אדמו"ר חכ"ה ע' קצג)

ת"ש

נקבע התקנון הרשמי של "אגודת חסידי חב"ד" בארצות הברית. שמו של כ"ק אדמו"ר שהיה אז בצרפת, הופיע בין עשרים חברי ההנהלה שתחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ.

(תולדות חב"ד בארצות הברית ע' קעה-קעז)

תש"א

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מייסד "אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו".

(אג"ק שלו ח"ה ע' תיז-תכ)

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ביסס את 'אגודת חסידי חב"ד' כמוסד העליון של חסידות חב"ד בארץ הקודש. במקביל הורה להקים את 'צעירי אגודת חב"ד' כמחלקה לצעירים תחת אגודת חסידי חב"ד. עם הזמן הועברה לידי צעירי אגודת חב"ד העבודה בהפצת המעיינות והיהדות, כאשר בידי אגודת חסידי חב"ד נשארה הדאגה למוסדות החינוך, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש, ושאר צרכי אנ"ש. כחלק מאחריות זו עומדים תחת אגודת חסידי חב"ד גם מוסדות מרכזיים אחרים, כמו "רשת אהלי יוסף יצחק", "נשי ובנות חב"ד", ועוד. 

כ"א תמוז    

תר"צ

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ חזר לריגה מביקוריו בארצות הברית [ראה אירוע י"ב אלול] וארץ ישראל [ראה אירוע ב' מנחם אב].

(קיצור תולדות חב"ד ע' 266)

כ"ב תמוז

תרפ"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עזב את ריגה ברכבת לביקור בארץ הקודש. כשמונים חסידים עלו על הרכבת ללוות את הרבי, ונסעו עד העיר מיסוי, שם נפרדו מהרבי וירדו מהרכבת.

מסלול הנסיעה ברכבת היה: ריגא, ברלין, פראג, וינה. באניה: טרייסט, ברינדיזי, אלכסנדריה (כ"ט תמוז), וברכבת - לירושלים (ב' אב).

בברלין (בכ"ג תמוז) עלה כ"ק אדמו"ר נשי"ד לרכבת ונסע עד ברינדיזי, ובכ"ז תמוז נפרד מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וחזר לברלין.

(ספר התולדות מוהריי"צ ח"כ ע' 25-26)

יומן מבית חיינו / תשמ"ה

(מתוך 'בית חיינו', ומיומנו של הרה"ת ר' מרדכי גלזמן)

יום שבת קודש, י"ז תמוז, פרשת בלק (בחוץ לארץ)

כשנכנס לשחרית הודיעו על התוועדות.

שיחה א' – השבת – אחרי ימי הגאולה י"ב י"ג תמוז, ויש בה מעלה על ימי הגאולה שהרי כל העניינים (של השבוע, כולל) דימי הגאולה עומדים בשבת באופן נעלה ביותר, ויכולו – תענוג. ומכך מובן שעניינים שהיו בימי הגאולה עליהם להיות ביתר שאת בשבת (ושרו משך זמן ארוך, הרבי עודד השירה. כמו כן, ציווה לכמה מאנ"ש וילדים לומר 'לחיים').

אחרי שיחה א' שרו חזק מאוד משך זמן רב (כחצי שעה), והרבי סימן בידו הק'. לפתע התרומם מעט והביט למטה על ר' יוסף נימויטין1, והראה בב' ידיו לסימן תמיהה (על שלא אמר לחיים). הורה לר' משה וישצקי לומר לחיים, ובסיום אמר שיחה בעניין הספרים וכו'.

שיחה ב – 1) פרשת השבוע – בלק, קשורה לגאולה, כפי שכתוב במאמרי הגאולה "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", והיינו שלוקחים את ה"בלק" (דרגה נומכה ביותר) והופכים אותו ל"קבל" (דרגה גבוה ביותר). 2) תאריך היום – י"ז תמוז, ומעלתו תהיה בגילוי לעתיד לבוא, שהרי הימים אלו יהפכו לימי ששון ושמחה. ומעין זה השנה שי"ז בתמוז חל בשבת שאסור שיהיה סימן לצום כלל, ולהיפך: צריכה להיות שמחה בשבת, שהרי אין עצב בה.

מאמר ד"ה ברוך הגומל (מיוסד על מאמרי הגאולה).

שיחה ג' – רש"י כג, כב ("א-ל מוציאם ממצרים" ( - גם עתה מוציאם כי הוציאם על תנאי, ובאם לא יקיימוהו יחזרו לשם). זוהר – הסיפור עם הינוקא שלא רצה לקחת מהם ברכה כי לא קראו קריאת שמע – והקשר לג' הקווים, ומאמרי הגאולה. פרקי אבות – פרק ו' משנה ב', "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". רמב"ם – 1) הלכות מאכלות אסורות רפ"ב (ביאור הרגצ'ובי בדברי הרמב"ם). 2) רואים עד כמה התורה תורת אמת עד שכל הפרטים בקשר לחיות טמאות מדויקים אף שנמצאו אחר-כך מקומות חדשים (אוסטרליה, ארה"ב וכו') ושם נתגלו חיות חדשות.

הורה להר' משה שי' וישצקי לומר לחיים.

ההתוועדות הסתיימה בשעה 7:00.

יום א', י"ח תמוז, תענית (נדחה)

ביציאתו וכניסתו של הרבי לקריאת התורה, עמדו זוג הורים עם ילדיהם הפעוט בן השנתיים החולה ל"ע במחלה, והרבי בירכו ברפואה שלימה.

בשעה 3:15 נכנס הרבי למנחה למטה, ולאחריה אמר "דברי-כיבושין".

כשנסע לביתו בערב שרו, ולא סימן בידו (בימים הבאים כבר לא שרו).

יום ב', י"ט תמוז

לאחר קריאת התורה המתינו לרבי בגן-עדן-התחתון ועד-עשירים שעוזרים למוסדות חב"ד (ואיתם היו: הר' שמוטקין, הר' קונין ועוד).

הרבי לחץ את ידיהם, ודיבר עמם באנגלית, וזה מה שהספקנו לקלוט:

הם אמרו שהם ימלאו את כל מה שקיבלו על עצמם.

הרבי אמר שצריך להיות עוד יותר מזה, ולאחר מכן ברכם, ואמר: "היות ועומדים בג' השבועות, ממילא נשמע בשורות טובות שמשיח יבוא, וכשיבוא המשיח יעבירו את כל הבתים והנכסים והרכוש לארה"ק – זה יהיה במהירות – ולא יצטרכו לכרטיסים... וממילא לא יצטרכו לדאוג להוצאות".

הרבי לחץ את ידיהם שוב, ואמר שהוא לא ייתן יד לשלוחים כי הם לא יקבלו ייענו לכך...

הרבי נסע לאוהל.

אחה"צ התקיימו ב'זאל הגדול' 'שבע ברכות' ו'פדיון הבן', והתוועדו (כהוראת הרבי2) עד שחזר הרבי מהאוהל ב-9:30.

יום ג', כ' תמוז

בחזרת הש"ץ דמנחה עמד שעון על ה'סטענדער'. בשעה 8 נכנס הרש"ג לחדרו הק' של הרבי, ושהה שם עד 9:35 (אחר-כך עלו אליו אגוח"ח).

הערב טלפן הריל"ג להרב העלער, ראש הכולל, והודיע שתלמידי הכולל ימשיכו ללמוד במקומם.

יום ד', כ"א תמוז

 ב-6:30 בערב לערך נכנס הרח"ל לחדרו הק' של הרבי (זמן קצר אחרי שנכנס יצא ועלה למעלה והוציא איזה ספר ונכנס חזרה) ושהה עד 11:10, ומיד הרבי יצא למעריב.

יום ה', כ"ב תמוז

בחזרת הש"ץ מנחה עמד.

הלילה כתבו על בניין הכולל ביוניון סט. "מחנה ישראל אהל יי"צ ליובאוויטש" (שמעתי שהייתה הוראה שזה יהיה בחשאי (שהולכים לכתוב) עד התחלת הכתיבה).

___________________________

1)    ז"ל, מלפנים התגורר באלמא-אטא, וסייע רבות, יחד עם אחותו הגב' מוסיא נימויטין ז"ל, להוריו של הרבי בהיותם בגלות.

2)    להתוועד ביום י"ט בתמוז, יום היכנסו בברית של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

 

מתשובות כ"ק אדמו"ר שליט"א שהגיעו לידינו:

על דו"ח פעילות של א' הערים בארץ, הואיל הרבי לענות:

"נת' ות"ח אזכיר עה"צ, שתהא פעולה נמשכת בכל ויבש"ט (או: ובשורות טובות) ומתוך שמחה ורוממות הרוח קוממיות".

לא' שכתב עניין כללי בנוגע ליהודי רוסיה, הואיל הרבי לענות:

"נת' ות"ח ודבר בעתו בסמכיות לר"ח תמוז חודש הגאולה מלכתחילה אריבער, אזכיר עה"צ".

על הכינוס של הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק, שלפני חג השבועות, הוציא הרבי 600$ והואיל לענות:

"כמפורסם מכמה שנים לפני חג השבועות מבקרים עה"צ [=על הציון], ויזמין נואמים מתאימים – מצו"ב לחלק להנ"ל לכאו"א שי' שליחות מצוה – לצדקה".

על הדו"ח מהנ"ל (הכינוס), הואיל הרבי לענות:

"נת' ות"ח והזמ"ג בסמכיות וכו' אזכיר עה"צ".

על הדו"ח של התהלוכה שהתקיימה בחג השבועות, הואיל הרבי לענות:

"נת' ות"ח ודבר בעתו בסמיכות לימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז אזכיר עה"צ".

בדידי הוה עובדא

מספר מ.מ.ה:

כשיצא הרבי שליט"א בהכרזה על מבצע נרות-שבת-קודש, היה יהודי א', בא' המקומות בקליפורניה שהיה מתנגד מאוד לליובאוויטש.

אותו יהודי היה רב של אחת העדות, ושכנע שם את עדתו שבנותיהם לא מחוייבות ולא צריכות לברך כלל על נרות-שבת-קודש בעת ההדלקה.

באותו זמן נתקפה ילדה אחת שם במחלת השינה, והרופאים לא ידעו כלל מה לעשות. השעות שהילדה הייתה ישנה הלכו ונתרבו מיום ליום, ועד כדי כך שהייתה ישנה רוב היום, ל"ע.

מצבה היה מאוד מסוכן, ואביה פנה לשליח החב"די שבמקום, וביקש שיכתוב לרבי שליט"א על המצב החמור, וכן לבקש את ברכתו הק'. תשובה הרבי הייתה – שהילדה תתחיל להדליק נרות-שבת-קודש. כשהתחילה הילדה להדליק, התחילה אט-אט להבריא ממחלתה, עד שהייתה כלל הילדות הרגילות. כשסיפור זה נודע לרב הנ"ל, ציווה על הילדה שתדליק מהיום בלי ברכה.

הילדה עשתה כדברי הרב, וכעבור זמן קצר חזרה מחלתה שוב ל"ע.

הוריה לא ידעו בכלל שהיא הפסיקה לברך על נרות שבת-קדוש, אך השליח החב"די, ששמע שהמחלה שבה אליה שוב, החל לברר האם קיימה את הוראת הרבי שליט"א, וגילה כי הילדה הפסיקה לקיים את הוראת הרבי. השליח העמיד את ההורים על חומרת המצב.

הילדה חזרה להדליק נרות-שבת-קודש בברכה, וברוך ה' נרפאה ממחלתה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)