בסוף פרשתנו התורה אומרת: "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ". הדברים נאמרים בהמשך לדין 'מעשר בהמה' – את הבהמה העשירית העוברת תחת השבט יש להקדיש ואסור להחליפה – לא ברעה ממנה ולא בטובה ממנה.
מדוע אסור להחליף את הבהמה בטובה ומשובחת ממנה? מסביר הרמב"ם (בסוף הלכות תמורה): "ירדה תורה לסוף מחשבת האדם וקצת יצרו הרע, שטבע של אדם נוטה להרבות קניינו ולחוס על ממונו... אם תיתן לו רשות להחליף הרע ביפה, יחליף היפה ברע ויאמר טוב הוא. לפיכך סתם הכתוב בפניו שלא יחליף".
סייג להרחקה
נמצא שבעצם היה אפשר לשדרג את ה'מעשר' ולהחליפו ב'יפה', אלא שהתורה אסרה זאת כדי שהאדם לא יתפתה לעשות ההפך ולהחליף בהמה נאה בפחוּתה ממנה, כדי לחוס על ממונו.
דברי הרמב"ם האלה מכריעים בדיון של הפוסקים (לקח טוב לר"י ענגיל כלל ח), בשאלה אם גם בתורה יש מצוות שהן בגדר 'גזירה' או שדברים אלה קיימים בדברי חכמים בלבד. הרי לנו הוכחה שהתורה קבעה איסור כסייג, כדי להרחיק את האדם מחטא.
'תמורה' בחיים
דין זה מורה כלל גדול בעבודה הרוחנית של היהודי, שאף היא בבחינת 'קרבן' שעליו 'להקריב'. לעיתים האדם נדרש לפעול בתחום מסוים, והוא מתפתה לעסוק בעניין אחר הקרוב לליבו. לזכותו יטען, שההתקרבות שלו לקב"ה צריכה להיות נאה והולמת אותו יותר.
וכאן אומרת מצוות 'לא יבקר': עליך לעשות כפי שנצטווית, ולא לערב שיקולים אישיים. ייתכן שהללו באים ממניעים חיוביים, אך באותה מידה אפשר שהם נובעים מן היצר הרע. ומניין לך הכלים לבחון בכנות אם שיקוליך חפים ממניעים אישיים?
יצר הרע מתחכם
אמרו חז"ל (שבת קח,ב): "כך היא אומנותו של היצר הרע. היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד כו'". היצר פועל בתחכום. אין הוא משדל מייד את האדם לחטוא ולהתנתק חלילה מהקב"ה. תחילה הוא מנסה להסיט אותו מדרך עבודת ה', ולכרסם בה אט-אט.
היצר פונה אל היהודי הלומד תורה ואומר לו: "עשה כך!". אני מעודד אותך ללמוד תורה ולקיים מצוות, שכן בפמליה של מעלה נהנים ממך. גם אם תשב בגיהינום יבואו הקב"ה ומלאכי השרת לשמוע את חידושי התורה שלך. כך הוא מחדיר מסרים של גאווה ואנוכיות בעבודתו הרוחנית של היהודי, ולבסוף מרוקן אותה ממשמעותה הפנימית והופך אותה לאמצעי לטיפוח הגאווה האישית. מכאן הדרך קצרה להידרדרות מוחלטת. לכן אסור לסטות מהוראות התורה כמלוא נימה, אלא למלא את השליחות הרוחנית בלי לשקול שום שיקולים, מתוך התבטלות אישית וקבלת עול.
(תורת מנחם, כרך א, עמ' 76) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
