חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:44 י"ז בתמוז התש"פ, 9/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיום המהלך
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1685 - כל המדורים ברצף
מסורת, חירות, צניעות וציפייה
יש חדש
כשיהודים של 'שמש' ו'ירח' נפגשים
פסח
שיעור מול צורכי העניים
אין זכר
מצות ונשמות
סיום המהלך
מאחורי החותמת 'כשר לפסח'
פסח שחל בשבת

ארבע גלויות גלה עם ישראל, אך יש קשר מיוחד בין הגלות הראשונה לגלות האחרונה ובין הגאולה הראשונה לגאולה האחרונה. הגאולה ממצרים והגאולה הקרובה הן חטיבה אחת, שלמות אחת – גאולת מצרים היא ההתחלה, והגאולה הקרובה היא סיומו של התהליך כולו. לכן נאמר (מיכה ז,טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכמו-כן אמרו חז"ל (שמות רבה ב,ד): "גואל ראשון הוא גואל אחרון", כי זו שלמות אחת.

מן המשותף לשתי הגאולות: שלא כגאולות מבבל, מפרס ומדי ומיוון – שגם לאחר הגאולה היו יהודים שנשארו בגלות – בגאולת מצרים לא נשאר אפילו יהודי אחד במצרים, וכך יהיה גם בגאולה העתידה. עוד דבר משותף הוא הדגש על גאולה של הציבור כגוף אחד, ולא של יחידים: ממצרים יצאו בני ישראל כשהם "צבאות ה'", ועל הגאולה העתידה נאמר: "קהל גדול ישובו הנה" – גאולה של ציבור וקהל.

לכפות ולהפוך

לצד הדברים המשותפים לשתי הגאולות, הן מייצגות מהויות נבדלות. אחד הביטויים לכך הוא השוני בדרך הגאולה: גאולת מצרים באה בחיפזון – "כי ברח העם" (שמות יד,ה) – ואילו הגאולה העתידה תבוא בשובה ונחת – "לא בחיפזון תצאו" (ישעיה נב,יב).

רבנו הזקן מסביר זאת בספר התניא (פרק לא. וראו לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 35), שהבריחה ממצרים מציינת בריחה מהרע. הם היו חייבים 'לברוח', מפני שעדיין היה להם קשר אל הרע – "הרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתוקפו". אך בגאולה העתידה לא יהיה עוד רע, משום שיתקיים "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג,ב), וממילא לא תהיה שום סיבה לברוח.

בשפת החסידות, אלה שתי דרכי התמודדות עם הרע – 'אתכפיא' ו'אתהפכא'. הדרך הראשונה ('אתכפיא') היא כפיית הרע, מלחמה מתמדת בו. הרע קיים במלוא תוקפו, מנסה להפריע, ואילו האדם מתגבר עליו וכופה את הטוב על הרע. הדרך השנייה ('אתהפכא') היא הפיכת הרע לטוב. כבר אין מלחמה, כי כבר אין שום משיכה לכיוון השלילי.

יציאת מצרים הייתה ניצחון של הדרך הראשונה – הטוב גבר על הרע, ניצח אותו, עד שהרע נאלץ להיכנע ולוותר. הרע נשאר רע, אלא שנוצח. לכן נאלצו בני ישראל לברוח ממצרים, כדי שלא ליפול שוב לזרועות הרע. אבל הגאולה העתידה מבטאת ניצחון בדרך השנייה – הפיכת הרע לטוב. העולם יתוקן, כל הרע שבו ייעלם, ויישאר טוב צרוף בלבד. ממילא ייעלם הצורך להילחם ברע ולהתמודד עמו, ולכן לא יהיה עוד צורך בבריחה וב'חיפזון'.

שילוב הגאולות

בכל אחת משתי הדרכים יש מעלה, ונדרש שילוב של שתי הגאולות זו בזו. הדבר נרמז בפסוק (בראשית מו,ד) "ואנכי אעלך גם עָלֹה" – שתי עליות, האחת כנגד הגאולה ממצרים והשנייה כנגד הגאולה העתידה. כאן רואים כי הגאולה העתידה רמוזה גם בגאולת מצרים. ובה בעת נאמר, שגם בימות המשיח יזכירו את יציאת מצרים, שכן יש מעלה מיוחדת בדרך הגאולה ממצרים.

להפיכת הרע לטוב מעלה ברורה, כי היא מבטאת את האחדות האלוקית של העולם ואת השלטון המוחלט של הטוב. אבל יש יתרון גם בכפיית הטוב על הרע – זה היתרון שבמאבק, בהתמודדות, ביגיעה הפנימית להילחם ברע, בהתבטלות לקב"ה על אף הרצונות האישיים והנטיות הטבעיות. בגאולה העתידה ישתלבו שתי המעלות הללו, ולכן היא תהיה גאולה שלמה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)