חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:26 זריחה: 6:05 כ"ב באב התש"פ, 12/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"והימים האלה . . בכל שנה ושנה"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
משכן של אורות וכלים
שלמות לא קיימת
לרדד את היישות והגאווה עד דק
"מביא גאולה לעולם"
"והימים האלה . . בכל שנה ושנה"
פרשת פקודי
הלכות ומנהגי חב"ד

"יין" בגימטריא "לקח" • למעלה מ-90 הפניות והערות במכתבו של הרבי ל"הרב מהאראדאק" • 'משלוח מנות' של רבי לוי־יצחק לבנו הרבי • הרבי קורא את המגילה בפני כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע • ביאור נפלא באמצע המלחמה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

'פורים-תורה' מה'חדר' של הרבי

פעם היו נוהגים ב"חדר" לומר "פורים-תורה". ואמר מישהו, ש"יין" בגימטריא "לקח". וכששאלו אותו: היתכן? הרי "יין" מספרו שבעים, ואילו "לקח" מספרו מאה שלושים ושמונה?! – השיב, שהעצה לזה היא ליקח עוד הפעם "יין". ושאלו אותו: הרי ב' פעמים "יין" יעלה יותר מ"לקח"? והשיב, שיש ליטול עוד פיסת "לקח". ושאלו אותו: הרי ב' פעמים "לקח" יהי' הרבה יותר מב' פעמים "יין", ואפילו יותר מג' פעמים "יין"? והשיב, שצריך ליקח הרבה "יין" והרבה "לקח", עד שיהי' אחד מהשתים: או שהחשבון ישתווה, או שיבוא לידי קיום המצוה "לבסומי בפוריא עד דלא ידע", ואם לא ידע להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי", על אחת כמה וכמה שלא יוכל להבחין אם "יין" בגימטריא "לקח", או יותר או פחות.

– כך סיפר הרבי בהתוועדות פורים תשכ"ז (תורת מנחם – התוועדויות חלק מ"ט) על חוויותיו מאחד מחגי הפורים בילדותו.

"קול ביער" בפורים תרפ"ז

בפורים תרפ"ז, לאחר שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיים את ההתוועדות וחזר לחדרו, נשארו עדיין מהמסובים להתוועדות, וביניהם היה גם החסיד ר' יעקב זוראַוויטשער, ואז התיישב על הרצפה, וניגן הניגון "קול ביער".

– כך סיפר הרבי לימים ('תורת מנחם – התוועדויות' כרך ז' עמ' 336), ומנימת הדברים ניכר כי נאמרו מתוך חוויה אישית.

מכאן למדנו כי את חג הפורים של שנת תרפ"ז עשה הרבי בעיר לנינגרד והשתתף בהתוועדות של הרבי מוהריי"צ נ"ע.

פורים תרפ"ט – התכתבות תורנית עם "הרב מהורודוק"

ברשימותיו של הרבי משנת תרפ"ט (חוברת ו') מופיע מכתב ששיגר ל"הרב מהאראדאק" בקשר לימי הפורים ("פורים פ"ט", חודשיים לאחר חתונת הרבי עם הרבנית הצדקנית נ"ע) במענה למכתב קודם של הנמען (יתכן שהכוונה להגה"ח הרב חיים זאב וואלף הכהן רבינוביץ ע"ה).

את מכתבו פותח הרבי בהעתקת שלוש שמועות הקשורות לפורים אותן הזכיר הנמען:

השמועה הראשונה, "ששמע בליעפלי משלמה בר' יעקב יעקבסאן, שקבל מזקנו ר' דוד ששמע מאדמו"ר-הזקן בסעודת פורים", עוסקת בביאור הדמיון וההבדל בין הגילוי של פורים לגילוי דלעתיד לבוא.

השמועה השנייה: "חסידי קאליסק ספרו בשם השד"ר ר' בעריל אשכנזי ששמע מהצמח-צדק" שמה שנאמר בסיום המגילה "דברי שלום ואמת" רומז על שמו וחותמו של הקב"ה, שכן שמו של הקב"ה הוא "שלום" (שבת י, ב) וחותמו של הקב"ה הוא "אמת".

השמועה השלישית "ששמע בשם הגר"א" תירוץ קושיית בעלי התוספות במסכת מגילה (ז, א דבור-המתחיל "קימו").

המשך המכתב, הכולל למעלה מ-90 הערות והפניות, עוסק בדיונים נרחבים עמוסים במראי-מקומות וציונים בחמשה נושאים נוספים בענייני פורים אותם העלה הנמען במכתבו, ומהם: מי כתב את מגילת אסתר? האם בימי מרדכי ואסתר חזרו ותקנו שאילת שלום בשם? ביאור דברי רש"י בסיום המגילה, למי הכוונה במאמר חז"ל "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק"? ועוד.

"מכתבי אדוני-אבי-מורי-ורבי שליט"א"

מאז עזב הרבי את רוסיה, בתחילת שנת תרפ"ח, ועד הסתלקותו של אביו הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע, לא זכו האב ובנו להיפגש בגשמיות. הקשר הגשמי ביניהם בא, איפוא, לידי ביטוי באמצעות התכתבות עניפה שעיקרה היה, כמובן, בענייני נגלה דתורה ופנימיות התורה.

ברשימת "מכתבי אדוני-אבי-מורי-ורבי שליט"א", הרה"ק רבי לוי יצחק נ"ע, אל הרבי, מהשנים תרפ"ח-תרצ"ט, שנערכה על ידי הרבי (נדפסה ב"רשימות" חוברת נד) צויינו תאריכי המכתבים (שנדפסו במלואם ב"לקוטי לוי יצחק – אגרות קודש") ולצדם תוכנם במספר מלים, להלן יועתקו אלו הקשורים לפורים:

 

ר"ץ

ו' אדר               (מגילה ב, א) מגילה נקראת וכו' ליום הכניסה.

רצ"ב

ט' אדר-שני               משלוח מנות. רבה ורב-זירא.

רצ"ג

פורים               וישסף שמואל את אגג וגו'. עמלק המן אגג. שמואל.

רצ"ד

פורים     (מגילה טז, ב) אר"י ו' דויזתא וכו' ובבבא-מציעא (פז, א) כי מורדיא דלברית וכו'. פת וקטנית.

פסח שני                                       הערות למכתב פורים...

? [= מכתב נוסף חסר תאריך]          בענין פורים: רבה ורב-זירא וכו' שחטי' וכו'...

 

"משלוח המנות" של רבי לוי יצחק לרבי

להלן נצטט מספר קטעים של פתיחה וסיום מכתבו של רבי לוי יצחק אל בנו הרבי ואחיו ר' ישראל אריה לייב ע"ה מט' אדר-שני (נזכר ברשימה לעיל) שכותרתו היא "משלוח מנות. רבה ורב-זירא" (לקוטי לוי יצחק – אגרות קודש עמודים רסז-רסח):

"ב"ה, אור ליום ה' ט' אדר שני, ה'תרצ"ב

"בניי אהוביי מחמדיי ויקיריי שיחיו לאורך-ימים-טובים-אמן.

"לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו (שהמכוון בזה הוא מאב לבנים, שזהו איש יסוד אבא, ורעהו יסוד זעיר-אנפין...) רצוף לכם בזה קונטרס אחד לשניכם ביחד הגדול והקטן גם יחד . . וזה יהי' לכם מנה אחת אפיים.

"וכשתדקדקו בה, ותטחנו אותה היטב, אדמה שיונעם לכם. והראוי הי' לקיים לשלוח לכם גם מנות בגשמיות, ואולם לעת-עתה ההכרח להסתפק בשלום דתורה, שבזה מסתיימת המגלה ודובר שלום לכל זרעו. חפצי שתגיע לכם ליום הפורים להסעודה אם-ירצה-השם, ומטובכם להשיבני מקבלתה מיד.

"מהיושר הי' לשלוח לכם ענינים לפרקים יותר קרובים, ואולם מחמדיי, מלאכת ההעתקה קשה עלי מאד, זה נמשך יומיים אצלי עד שהעתקתי. ויעזרני השם-יתברך לשנה הבאה לקיים משלוח מנות גם בגשמיות בפועל, לשמוח בסעודת פורים בהדי הדדי בכל טוב הגלוי גם לנו סלה...".

"שלחתי לכם משלוח מנות קונטרס אחד גדול..."

במכתב הבא, שכתיבתו הסתיימה בכ"א אדר שני של אותה שנה, מוסיף רבי לוי יצחק (שם, עמודים רנח-רסז):

"...אהוביי מחמדיי שיחיו

"...שלחתי לכם משלוח מנות קונטרס אחד גדול, במכתב מהיר ביום ה' שקודם פורים, בטח קבלתם אותו, ובבקשה להשיב מקבלתו... ודעתכם עליו, אחרי עיונכם בו היטב...

"אביכם אוהבכם בלב-ונפש כל-הימים מבקש ומקווה מהשם-יתברך ברחמיו המרובים כי תצליחו ותתגדלו בתורת ה' בנגלה ובנסתר למעלה מעלה, ללכת בדרכיו ואורחותיו יתברך לטוב לכם כל-הימים.

לוי יצחק שניאורסאהן".

בשולי המכתבים יצויין עוד:

מכתבי רבי לוי יצחק מהשנים תרצ"ב ותרצ"ד עוסקים בין השאר בביאור סיפור הגמרא אודות רבה ורב זירא בסעודת הפורים, ובמכתב משנת תרצ"ב מציין רבי לוי יצחק: "נהניתי מביאורך שאמרת על המאמר-רז"ל ברבה ורב-זירא", ודן בביאורו של הרבי ששיגר אליו.

מי ייתן ונזכה במהרה לגילוי אור חדש בהגלות מכתבי הרבי לאביו זצ"ל.

לימים עסק הרבי ברבים בביאורו של סיפור זה בשנת תשד"מ והשיחה המפורסמת אף הוגהה על ידי הרבי ונדפסו בלקוטי שיחות חלק ל"א עמודים 187-183 (ומהדורה נוספת – בלקוטי שיחות חלק כ"ז עמודים 267-276).

פורים תרח"ץ – הרבי קורא את המגילה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ

ב"ספר המנהגים – מנהגי חב"ד" נדפסה ההוראה הבאה:

"בקריאת המגילה קוראים:  (ח, יא) להרג ולאבד, ולהרוג ולאבד; (ט, ב) ואיש לא עמד בפניהם, ואיש לא עמד לפניהם".

כאשר הגה"ח הרב יעקב לנדא זצ"ל הביע את פליאתו על המנהג האמור, שכן כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הורה לו לקרוא אחרת וגם בפני כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע הוא קרא רק בנוסח "ולהרוג" ו"לפניהם" – השיב לו הרבי (אגרות קודש, חלק י"ג, עמוד שלז):

אפשר שהי' בזה משנה ראשונה ומשנה אחרונה. כיון שמנהגי פורים נדפסו בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין ולאחר שעבר עליהם.

...כ"ק מו"ח אדמו"ר . . בהיותו בפאריז . . אז קראתי המגילה לפניו בכפילת הנזכר-לעיל, והביע תנועה של שביעת רצון (כמובן רק תנועה, כיון שהיתה באמצע הקריאה).

ההזדמנות האמורה, בה קרא הרבי את המגילה בפני כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, אירעה בפורים של שנת תרח"ץ, כאשר לצורך בריאותו שהה הרבי מוהריי"צ בפאריז.

דומה כי רבים ממנהגי חב"ד בפורים התבררו אז על ידי הרבי אצל הרבי מוהריי"צ.

כך ציין הרבי ברשימתו מ"פאריז, צ"ח. פורים" (תורת מנחם – רשימת היומן עמוד קכג. שצה):

[ברכת] שהחינו גם ביום.

כפילת המגילה לג'-חלקים, כן היו עושים.

כשאומרים אגרת הפורים הזאת, אגרת-הפורים השנית הגבי' [הרבי מוהריי"צ] מעט את המגילה.

ברכה שלאחרי' בשם ומלכות אף שלא הי' מנין.

– מפני חולשתו שמע [הרבי מוהריי"צ, את המגילה] בישיבה.

– במגלה שכתב מהר"ש נ"ע לא היו י' בני המן בעמוד בפני-עצמו.

נתן לשלשתנו משלוח מנות.

לבוש משי.

לשלחן [הופיע הרבי מוהריי"צ] בשטריימיל.

בהמשך הרשימה מופיע סיפור מופלא שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באותו פורים (אולי בעת הסעודה) על בעל "אור החיים" שנשאר במדבר בשבת-קודש ולאחר מכן רכב על אריה עד שהשיג את השיירה.

ביאור נפלא בעיצומה של מלחמה

שנתיים לאחר מכן, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, ישב הרבי וחידש ביאור נפלא בנושא: "מהו השייכות דמשלוח מנות ומתנות לאביונים לפורים".

את הביאור רשם הרבי לעצמו תחת הכותרת "פורים, ש"ת", והוא נדפס ב"רשימות" חוברות ו, לג.

טעימה מתוכן הביאור:

שני הגורמים הרוחניים לגזרה בפורים היו "שהשתחוו לצלם" וש"נהנו מסעודתו של אותו רשע".

תקנת "משלוח מנות" היא שעל ידי אכילת המשלוח של חבירו מראה שאין חבירו חשוד בהנאה מסעודתו של אותו רשע ו"מתנות לאביונים" באות להורות שמסירות הנפש של בני ישראל שלא שהשתחוות לצלם בפורים היתה גם באתערותא-דלעילא כמו נתינה למי שאין לו מאומה מעצמו.

לפי הביאור מוסברים מספר פרטים הלכתיים בשתי המצוות האמורות.

"שיהי' גם מעין פארבריינגען בימי הפורים הממשמשים ובאים"

בפורים של שנת תש"ב, הראשון אותו חגג הרבי על אדמת "חצי כדור התחתון", שוב מצא הרבי להעלות על הכתב ביאור ברשימותיו בענייני חג הפורים.

הביאור הפעם עוסק בביאורה של המשנה הראשונה במסכת מגילה על-פי פנימיות העניינים ותורת החסידות (רשימות חוברת ו').

מעניין לציין כי (כמצויין ברשימות שם בשוה"ג) בשנה הבאה, שנת תש"ג, כתב הרבי מכתב (אגרות קודש חלק א' עמ' קח) ובו כתב שוב את הביאור האמור בפרטיות יותר ובשינויים מסויימים.

כהקדמה לביאורו במכתב כותב הרבי "שיהי' גם מעין פארבריינגען [=התוועדות] בימי הפורים הממשמשים ובאים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)