חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:22 זריחה: 6:07 ט"ז באב התשע"ט, 17/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יין מימי בית המקדש
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1672 - כל המדורים ברצף
יום האהבה לארץ ישראל
יש חדש
שבעת המינים בנפש האדם
המן
למצוא חן בעיני ירושלים
שלמות בחיבור
בשורה בשירת הים
הזכות לטפח את השתיל
יין מימי בית המקדש
מיץ מירקות עלים

איזה יין תשתו? קברנה, מרלו, שיראז? ואולי שרדונה או סוביניון בלאן? מדפי היינות במרכולים מציעים לכם שפע מגוּון. אך איזה יין שתו אבותינו בימי בית המקדש? אילו זני גפן גידלו ומהם הפיקו יין?

הפרופ' אהוד ויס (53), תושב שוהם, ראש המעבדה לבוטניקה ארכאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מסביר: "מימי הברון רוטשילד, זני היין הגדלים בארצנו  הובאו מאירופה וממקומות אחרים בעולם. אבותינו לא הכירו את היינות האלה. הם הפיקו יין מענבים ארץ ישראליים, מקומיים. למרבה הצער, זני הענבים האלה נעלמו במרוצת השנים מהנוף החקלאי של הארץ".

גפן בר

מחקר אקדמי של הפרופ' ויס, בשיתוף עם הד"ר שיבי דרורי מאוניברסיטת אריאל, הלך בעקבות הגפנים העתיקות. החוקרים הפיקו דנ"א מגפנים ששרדו בארץ מדורי דורות ומאתרים ארכאולוגיים. "כשבודקים גנטית את הגפנים האלה", אומר הפרופ' ויס, "מתברר שהן שונות מהגפנים האירופיות שמגדלים כיום בארץ".

אך האם אפשר למצוא את הגפנים המקוריות? לדברי הפרופ' ויס, גפנים כאלו גדלות כיום פה ושם ברחבי הארץ, ליד ואדי או בחורבות: "הגפן היא מהפירות שנשתבחה בהן ארצנו. אבותינו טיפחו גפני בר מקומיות והפכו אותן לגפני יין. אנחנו מנסים להתחקות אחריהן", הוא מספר. "בכוונתנו ללכת לעוד חפירות בירושלים וביישובים קדומים, שבהם שרדו חרצנים של ענבים, ולהשוות נתונים. החלום שלנו הוא לייצר יין מהזנים שבהם השתמשו אבותינו, שיהיה גם טעים".

גפנים עתיקות מתעוררות

החלום הזה מתחיל להתגשם. לפני כמה שנים ניטעו כרמים מזנים קדומים, ונעשים ניסיונות להפיק מהם יין ולבחון את איכותו. לדברי הפרופ' ויס, החוקרים כבר הצליחו לגדל כמה זנים מהגפנים העתיקות.

כשהוא מדבר על החזון, צליל של התרגשות חודר בפעם הראשונה לקולו: "בתורה ובספרות חז"ל מתואר השפע העצום של גידולי הארץ. אנחנו שואפים למצוא את הזנים המקוריים במקום לרעות בשדות זרים". מבחינתו, כל העמל הרב אינו 'מחקרי' בלבד, אלא חלק מהכמיהה והכיסופים לדבר האמיתי: חדש ימינו כקדם!

למה יבש כשיש טרי

מחקריו עוסקים בעוד צמחים של החקלאות הקדומה בארץ ישראל. במעבדתו נבדקים זרעים שנשתמרו ונחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. "צוות המעבדה משחזר את התזונה הקדומה של אבותינו במרוצת הדורות, על-ידי איתור הצמחים שהיו בסיס מזונם", הוא מסביר.

רגע קודם שאנחנו נפרדים הוא מבקש להעביר מסר לקראת ט"ו בשבט: "אִכלו מהפירות הטריים שגדלים בארץ ישראל. מנהג אכילת הפירות היבשים נבע מגעגוע לארץ ישראל. כיום, כשיש לנו חקלאות ישראלית מפוארת, אפשר לוותר על המנהג ה'יבש' ולברך על פירות ארצנו הקדושה".


בעקבות יינות המקדש. הפרופ' ויס (צילום: אוני' ב"א)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)