חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מתי מניחים טלית ותפילין?
בירורי הלכה ומנהג

בכף-החיים1 כתב: "מיהו האר"י ז"ל היה מסדר כל הברכות של שחר עד פרשת העקידה, ואחר-כך היה מתעטף בטלית ומניח תפילין, ואחר-כך היה מתחיל תפילתו מן פרשת העקידה ואילך2, וכן סידר הרש"ש ז"ל3 לומר הח"י ברכות מן הנותן לשכווי בינה עד סוף ברכת התורה ואחר-כך להתעטף בטלית ולהניח תפילין, עיי"ש סודם של הדברים".

ואכן בסידור אדמו"ר הזקן מופיעות הלכות [וברכות הנחת] טלית ותפילין4 אחרי ברכות השחר וה'הקדמה' המאמר ד"ה "הקול קול יעקב", ולפני 'מה טובו'. וכן נדפס בסידורי 'תורה אור' ו'תהלת ה''5.

אמנם בלוח 'היום יום'6 מובא מנהג המתפללים בארבע זוגות תפילין: "מניחים תש"י ותש"ר דרש"י קודם אמירת פרק 'איזהו'..."7. ובהערות וציונים ל'סידור עם דא"ח'8 כתב הרה"ח רי"ל שי' גרונר: "אף שהלכות ציצית ותפילין מסודרות בסידור אדמוה"ז קודם מה טובו, אבל מנהגנו (=רוב אנ"ש, שאינם מניחים ארבע זוגות תפילין) "להניח [טלית ו]תפילין של רש"י קודם אמירת פרק 'איזהו'..."9. אם-כי בספר המנהגים, שנדפס מאוחר יותר10, נדפס11 משום-מה רק הנוסח המקורי לארבע זוגות תפילין.

ובקובץ 'הערות וביאורים'12 הובאה שמועה שהרבי במענה לאחד מאנ"ש ב'יחידות' הסביר זאת [סיבת השינוי מהמופיע בסידור], שהנהגה זו היא בכדי למעט היסח הדעת בתפילין ככל האפשר13. ומה שאין מניחין תיכף לפני 'הודו' שאז מתחילין המניין להתפלל יחד, היינו לפי שהקדיש דרבנן שייך למשנת איזהו מקומן14, ואינו ראוי להפסיק בין הקדיש ל'הודו'15 בהנחת תפילין אז, ע"כ. ואכן הרבי היה נכנס לבית-הכנסת לאחר שהניח טלית ותפילין בחדרו, וכאשר ניגש לעמוד, החל (בשקט) ב'איזהו מקומן'.

----------

1) סי' כה ס"ק כו.

2) "כמ"ש בשער הכוונות דף א' עמ' ג".

3) "בס' נהר שלום הנדפס מחדש דף י"ז ע"ב ודף י"ט ע"ב".

4) אם-כי מופיעות שם, לאחריהן, גם הלכות קריאת-שמע [ותפילה].

5) ובשו"ע הקצר פ"ז סט"ו הביא זאת כ"ונוהגין (!) להתעטף בתחילת תפילת שחרית - לפני סדר הקרבנות - ..." וציין לסידורים הנ"ל, והתעלם מהוראת רבותינו דלהלן (אולי מפני שאינה די מפורשת. אבל לא היה לו להתעלם ממנהג אנ"ש).

6) י"ט מנחם-אב.

7) ב'סידור אדה"ז עם ציונים מקורות והערות' (ברוקלין תשס"ד) עמ' סח, העיר שכבר התייחס להנהגה כזאת, שהיו שנהגו בה בין אנ"ש, בכתבי רח"א ביחובסקי (עמ' רלב. עיי"ש שדחה דבריו).

8) ברוקלין תשכ"ה ואילך, עמ' 718. לדבריו, הרבי ראה ואישר את ה'הערות וציונים' הללו [שבחלקן שימשו כעין 'מהדורא קמא' לספר המנהגים, שנערך על-ידו ביחד עם הרה"ח ר' מנחם זאב שי' גרינגלאס].

9) ומציין ל'היום יום' הנ"ל.

10) תאריך ה'פתח דבר' שלו: "מוצש"ק, ח"י אלול ה'תשכ"ו".

11) עמ' 5. וכבר העירו מהנדפס ב'שערי הלכה ומנהג' ח"ה ר"ס א (מס' 'ניצוצי אור' עמ' 74), שמנהגנו לומר בבית עד 'הודו'. אבל חבל שלא צויין כלל: א. שהמכתב מתורגם מאנגלית. ב. שצ"ע אם הוא 'מוגה'. ג. שם נאמר, שאומרים רק פרשה ראשונה לצאת י"ח ק"ש, בעוד שההוראה היא (ספר-המנהגים עמ' 6) לומר כל הג' פרשיות ואף לחזור "אני ה"א". דנו במכתב זה בקבצי 'הערות וביאורים', ואינם תח"י כעת. אגב, בס' אשכבתא דרבי עמ' 16 מסופר, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב "התפלל בעצמו עד הודו", ורק אחר-כך ביקש להניח טלית ותפילין.

12) גיליון תתמ"ה.

13) ולהעיר, שטעם זה כבר נאמר ב'מטה משה' לתלמיד מהרש"ל (עמוד שני ח"א אות ז ד"ה אבל הרא"ש. בהוצאת אוצר-הפוסקים תשל"ח עמ' מז טור ב) על הנוהגין להניח תפילין (רק) לפני 'ברוך שאמר', הובא בליקוטי מהרי"ח (ח"א, יט סע"ב). שם הובא מסידור כתר נהורא שמשמע מהזוהר שצ"ל סדר קורבנות בתפילין, ומציין לזוהר פ' ויקהל (דף רטו סע"ב) המדבר בקשר לתיקוני התפילה "...בגין דאצטריך לאתקנא גרמיה במצוה וקדושה, ולאתתקנא בקרבנין ועלוון לאתדכאה" [ואם נכונה הבנתו, זה מסביר מדוע אין מניחין לפני 'הודו'. אבל ב'כף החיים' ובשו"ע הזוהר לא מצאתי מזה מאומה], וכן מביא את האבודרהם, שכתב שמניחין אחרי ברכות השחר והתורה ולפני פרשת התמיד [וכ"ה בסידור רש"י סי' ג], ומס' 'עטרת צבי' (מזידיטשוב) הביא, שלמנהג פולין שמסדרין ברכות השחר בביהכ"נ, יש לברך אותן בתפילין [וכ"מ במחזור ויטרי סי' א], וכן נראה מסידור הטושו"ע, עיי"ש. [ב'לקט יושר' (מנהגי בעל 'תרומת הדשן') ח"א עמ' ז, איתא שבימי הסליחות (שהתפללו מוקדם, כנראה) הניח לפני 'ברוך שאמר', ובימים רגילים לפני 'עוטר ישראל'].

ב'סידור אדה"ז עם ציונים...' שם העיר ע"ז, שביאור זה לא יספיק לכאורה לגבי עטיפת הטלית. אמנם למעשה, אף שאין עניין לקצר בזמן שמעוטפים בציצית כמו בזמן שמעוטרים בתפילין, הרי מצד מצות ציצית לובשים טלית קטן (ראה בשו"ע אדמוה"ז סי' ח ס"א וס"כ וסי' כה ס"א-ז), והטלית אינה אלא לצורך התפילה, ולכן באופן טכני צמודה בדרך-כלל עטיפת טלית להנחת תפילין (אף ששוהים בה יותר, ראה אג"ק ח"ג עמ' ריא).

14) לפני הקדיש אין הש"ץ (ולא תמיד קבוע מי יהיה הש"ץ) יכול להניחן, כי אין להפסיק כלל בין הברייתא דר' ישמעאל לבין הקדיש (ראה הנהגת הרבי בזה בספר-המנהגים עמ' 6. ודרך אגב, להעיר משו"ע אדמוה"ז סו"ס נד, שלקדיש די ב'יהי רצון').

15) אומרים קדיש בין עולם לעולם, וכאן הוא בין עולם העשייה לעולם היצירה, והקדיש הוא העמוד דרך בו עולה מעשייה ליצירה (אג"ק כרך י עמ' שה, מ'פרי עץ חיים' שער קרה"ת פ"ג ובכ"מ).


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)