חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:25 י"ד בכסליו התשפ"א, 30/11/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שחיטת העבודה הזרה האישית
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1671 - כל המדורים ברצף
מנהיגי סקרים מול מהפכנים
יש חדש
שחיטת העבודה הזרה האישית
בכורים
המשימה הושלמה
טיפוס על הר גבוה
תשובה ישירה
התקשרות והתבטלות
שליחות שעוברת מדור לדור
תפילין במנחה

אחד הניסים הגדולים שהתרחשו ערב יציאת מצרים הוא: "למכה מצרים בבכוריהם" (תהילים קלו,י). בכורי מצרים שמעו על מכת בכורות המתקרבת, ופתחו במלחמה עם אבותיהם ועם השלטון, בדרישה לשחרר את בני ישראל.

זה היה נס גדול, שהבכורים דווקא, קבוצת העילית במצרים, נלחמו למען שחרורום של בני ישראל. הדבר מבטא את ההתבטלות המוחלטת של העולם הטבעי לקב"ה, וכמשל הגמרא (סנהדרין לט,ב): מן היער עצמו נלקח העץ לקת הגרזן שכורת אותו.

התרסה במצרים

אלא שנס גדול כל-כך לא יכול היה להתרחש בלי פעולה מקדימה של בני ישראל. ואכן, בני ישראל הוכיחו מסירות נפש גדולה, כאשר קיימו את ציווי הקב"ה לקחת בעשירי בניסן, בשבת שלפני חג הפסח, שה לבית אבות. בכורי מצרים התקבצו סביב בני ישראל ותהו לפשר המעשה. השיבו להם: "זבח פסח הוא לה'".

זה היה מעשה של התגרות בוטה במצרים: השה נחשב אליל במצרים, ושחיטתו ואכילתו היו בבחינת התרסה במצרים. וכדברי ה'טור' (הלכות פסח, תחילת סימן תל): "שאלום המצרים למה זה לכם, והשיבו: לשוחטו לשם פסח במצוות השם עלינו, והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלוהיהן".

מה החידוש?

ואולם ה'בית חדש' מקשה על כך: מדוע המעשה הזה היה בבחינת התרסה במצרים? "וכי לא היו מצרים יודעין שישראל שוחטין ואוכלין אלים וכבשים בכל יום ויום?". בני ישראל אכלו בשר של צאן, כפי שהתורה מספרת על יוסף (בראשית מג,לב): "וישימו לו לבדו... כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים". ופירש התרגום: "משום שהבהמות שהמצרים עובדים להם, העברים אוכלים".

התנהגות זו נמשכה לאורך מאתיים ועשר שנות שהייתם במצרים. הבשר לא ירד מעל שולחנם. אם כן, מה החידוש בקשירת שה למיטותיהם ובהצהרה על הכוונה לשוחטו?

הצהרה גלויה

אלא שההסבר טמון בהמשך דברי הב"ח: "שישראל הודיעו למצרים שמצוות השם עלינו לשוחטו למטה, כי בזה יושחט גם למעלה, וזהו על ששחטו את אלוהיהן". לאורך הגלות במצרים נגררו בני ישראל אחרי עבודת האלילים של המצרים. לקיחת השה, לא פחות משהייתה צעד מתריס כלפי המצרים – הייתה מכוּונת כלפי בני ישראל עצמם.

אמרו חז"ל: "משכו ידיכם" – משכו ידיכם מעבודה זרה. "וקחו לכם" – צאן של מצווה. מעשה לקיחת השה היה צעד של התנתקות מעבודה זרה, וחזרה בתשובה לאביהם שבשמים. "כי עד עתה עבדו לו", מוסיף הב"ח, "ועכשיו שוחטין את אלוהיהן של עצמן". בני ישראל עשו את הצעד הזה בגלוי, בלי לחשוש מהמצרים או להסתיר את מעשיהם מהם. הם הודיעו בפירוש: אנו עומדים לשחוט את העבודה הזרה שלכם, מכיוון שאנו שוחטים את העבודה הזרה שלנו. ובזכות זה נגאלו!

(שיחת שבת פרשת צו תשל"א)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)