חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
העבודה של בעל ההילולא וחודש שבט: הפצת היהדות בשבעים לשון
אמונה מעל הטבע
בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
פרשת וארא
חותמו של מלך
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי לימד זכות על יהודים אך נזהר שלא לתת גושפנקא למעשים בלתי רצויים ותופעות שליליות נגדם נלחם מתוך אהבת ישראל * הזהירות הרבה בה נקט הרבי – לשון חיובית ונקיה – בדיבורים וכן בכתב

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"כפירוש ר' לוי יצחק מברדיטשוב"

"הראנו הוי' חסדך וישעך תתן לנו": ישראל מבקשים מהקב"ה – ובודאי שהקב"ה ממלא בקשתם – "הראנו הוי' חסדך", היינו, שחסדו של הקב"ה יומשך ויתגלה "תיכף בתחלת המעשה" – כפירוש ר' לוי יצחק מברדיטשוב (קדושת לוי פ' ואתחנן (פד, ב). וראה גם שם ר"ה צג, ד – הובא ב"מקדש מעט" לתהלים עה"פ).

 – כך הסביר הרבי במהלך "יחידות" שהתקיימה בכ"ו ניסן תשמ"ו ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ג' עמ' 219).

[ראה עוד: גליונות סב; ריג; רפז עמ' 15-12; תכט עמודים 14-9].

"לימוד זכות" כן; הענקת הכשר לבלתי רצויים – לא ולא!

בשנת תשי"ד קיבל הרבי מכתב מיהודי שסיפר לו על דיבורים בשעת התפילה.

תחילה ('אגרות קודש' כרך ח' עמ' נז) הזדהה הרבי עם חומרת הדבר "הנה ידוע עד כמה צווחו קמאי [=ראשונים] בזה, זה משך כמה דורות".

אך בד בבד מזכיר הרבי את הסיפור שבילדותו שאל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את אביו מוהרש"ב "מפני מה נברא האדם בשתי עינים, ויענהו אביו אשר בעין דימין צריך להביט על הזולת בעין יפה, ובעין שמאל על התאוות דעולם הזה".

והמסקנא מסיפור זה:

ובהביא בחשבון שאצלם הנה כל תפלה היא באמצע העסק ועניני עולם-הזה ובכל זה [=זאת] מפסיקים ונותנים משך זמן להתפלל לפני הקב"ה הנה זה גופא יגביר אצלם צד הטוב על צד השני ובמילא יתקרבו להדרכת תורתנו הקדושה גם בחיי היום יומיים.

להלן ממשיך הרבי:

מובן [=אשר] לא תמיד צריך להכריז על-דבר ענין זה שלא ישתמשו בו [כהענקת] מעין הכשר על הנהגה הנ"ל. אבל לעצמו צריך לדעת החשבון להביט בעין ימין, עין יפה, ורעיון הנ"ל מקיל בדבר.

דברים אלו מזכירים את הנהגתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב – אותם הזכיר הרבי בהרחבה בהתוועדות מוצאי שבת קודש פרשת בשלח י"א שבט תשל"א ('תורת מנחם' כרך סג עמ' 149), לצד שוברם בצידם:

בראות ר' לוי יצחק יהודי משמן את גלגלי עגלתו בזפת ובשעת מעשה אומר קריאת שמע – נכנס לבית-הכנסת ואמר כלפי הקב"ה: געוואלד! ראה איזה עם יקר יש לך! אפילו בשעה שמשמן את גלגלי עגלתו – אומר "שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד!".

הרבי הדגיש:

אבל רלוי"צ מברדיטשוב לא נכנס לבית הכנסת ויצא בהכרזה: שמעו יהודים! אמירת ק"ש – לא נורא אם תעשה זאת בשעה שאתם משמנים את הגלגלים!

"לדון לכף זכות" ובד בבד למחות

בדומה לזה מצינו באיגרת מיום ח' סיון תשט"ז ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' קנב):

"ידוע שצריך לדון כל-אחד-ואחד לכף זכות ובפרט כשהמדובר אודות מנהג שלדאבוננו נתקבל מכמה-וכמה משפחות. אבל על הנמצאים על אתר... למחות בזה ולעשות ככל האפשרי לשינוי המנהג (אותיות כו') האמור".

ועוד ניתן לשים לב:

הרבי נמנע מלכתוב את המלה "גהינם" והסתפק ב"כו[לי]". – ראה גם להלן בהמשך הרשימה.

"ואתה אינך אלא שלוחי.. שלא יפעול חלישות עליך.. ואדרבה"

במכתב של הרבי לאברך מאיר פרידמן ז"ל, כ[פר] חב[ד], מיום א' מנחם-אב תשי"ח (צילומה הופיע – לאחרונה ב"מעשינו ועבודתינו' גליון א' עמ' 11):

הגיעתני שמועה מוזרה, אשר מי שהוא הרים יד עליך בקשר עם עבודתך בקדש חינוך על-טהרת-הקודש עריכת הקיטנא.. וכפי שהודיעוני, הרי [=כוונתו של] המרים יד, כאילו קנא קנאת הקדש וכו'.

ובודאי לא נפל ח"ו רוחך עליך. כי בפנימי[ו]ת הענין הרי לא עליך הרים יד (שגם אז – הרי מלתו אמורה בדברי רז"ל ע"ד מהותו של המרים יד על בן ישראל), כי בנידון דידן הרי גם הרים יד עלי.

ואם-תימצי-לומר – בעיקרו עלי, ואתה אינך אלא שלוחי. וכמו שהנ"ל לא עשה עלי רושם להחליש העבודה בכלל, הרי תקותי חזקה שלא יפעול חלישות עליך בעבודתך, ואדרבה עוד תוסיף אומץ והתעוררות בזה, והשם-יתברך יצליחך הצלחה גדולה, ועל-ידי-זה יתוסף בכל המצטרך לך מנפש ועד בשר.

בברכה לבשורות-טובות בכל-הנזכר-לעיל".

הנה עפ"י דין תורתינו הקדושה – אמרז"ל רב מנגיד [היה מלקה] את מי שציער שלוחא דרבנן (קידושין יב, ב) והרמב"ם (הל' סנהדרין פכ"ה ה"ה-ו) פסק שאסור לנהוג קלות ראש בשליח בית-דין כו'. וראה מה שפסק הב"י בשו"ע (חושן משפט סימן ח הלכה ה) שאסור לנהוג קלות ראש בשליח ב"ד, והמצערו יש לב"ד רשות להכותו מכת מרדות. וביורה-דעה (סימן שלד הלכה מג) שיש לנדותו.

ובשו"ת מהרי"ט (ח"ב יו"ד סימן כט) כתב יתירה מכך שאפילו אם מבזה את השליח שלא בשעת שליחותו, וגם אם לא נגרם שום בזיון לת"ח המשלחו, משמתין אותו וגדול עוונו מנשוא. ולאו דווקא שליח בית דין אלא כל שלוחו של ת"ח אף שאינו בית דין כמבואר בקידושין דף ע' עמוד ב'. ובליקוטים שבסו"ס מהרי"ל אות מד – על מי שפגע בשמש ששירת בחורים ו"אמר להחרים אותו על כל פנים על שהתריס בשמו ההוא שהוא שליחותא דרבנן, וכל החבורה טרחו טורח גדול עד מאוד טרם חמת המלך שככה והצריך את הבחור ההוא להרבות פיוסים שימחול לו המשרת".

אבל הרבי, אוהבן של ישראל, לא עסק כלל בזה אלא רק בהגבהת רוחו של המוכה, והעיקר, שלא להחליש את עבודת הקודש בחינוך על טהרת-הקודש!

דיבורו של נשיא הדור

דיבורו של כל אחד מישראל צריך להיות מחושב.. דיבור הראוי הוא במיעוט ביותר (כמבואר בפירוש-המשניות להרמב"ם אבות פרק א' משנה יז), ובפרט אצל אדם שממנו יראו וכן יעשו.

כך מתבטא הרבי בהתוועדות יום ב' דחג-השבועות תש"ל ('תורת מנחם' כרך ס' עמ' 379). ובל"ג בעומר של אותה שנה אמר הרבי (שם עמ' 247):

על-פי חסידות צריך לדבר (לא בצד השלילי, אלא) בצד החיובי. ולכן... עוד לפני שמתחילים לתקן משהו – צריך להיות ענין של שלום ואחדות".

בי"ט כסלו תשל"א (תורת מנחם כרך סב עמ' 353) ציטט הרבי את הפסוק ממגילת אסתר שנאמר במגילה בנוגע לגוים: "אם... החילות לנפול לפניו" (אסתר ו, יג) – אך נמנע מלהזכיר את המשך הפסוק, שמדבר על נפילה כפולה.

וביטויים נוספים (י"ט כסלו תשל"א – שם עמ' 363):

"לא רציתי להדפיס זאת, כי הענין שלי הוא להדפיס ברכות, ולא להדפיס ענין הפכי, ולכן [כדי לאפרושי מאיסורא] אמרתי לו את הדברים בעל-פה".

ובשבת פרשת בהעלותך תש"ל – תורת מנחם כרך ס' עמ' 466:

"לא רציתי לומר פסוק זה, כיון שברצוני לדבר רק בצד הטוב"

ולא רק בעל-פה – גם בכתב:

הרבי נמנע מלכתוב בגדי שבת "שחורים"

הרב א.ש. שיחי', נער מפתח-תקווה שהתקרב לחב"ד ביקש מהוריו שיקנו לו בגדי שבת כפי שלובשים תלמידי ישיבות חב"ד. אביו התנגד לכך בתוקף והראה לו דברים חריפים שכותב רבי חיים פלאג'י על הלובשים בגדים שחורים בשבת-קודש. הנער שאל את הרבי כיצד לנהוג אחרי שהעתיק את דברי ר"ח פלאג'י בספרו 'כף החיים' (סימן כח סעיף א') במכתב לרבי שהשיב לו ('לקוטי שיחות' כרך כד עמ' 343. לאחרונה נחשף והתפרסם צילום כתב-יד-קדשו של הרבי:

בנוגע לצבע בגדי שבת (ויום-טוב) – מפורסם שיש לובשים לבנים, ויש – הפכים, ויש צבעונים (ומפורש בספרים הטעמים השונים טעמי כל אחד ואחד),

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיא דורנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר.

למרות שהשאלה התייחסה לבגדים בצבע שחור נמנע הרבי מלכתוב זאת וכתב: "שיש לובשים לבנים, ויש – הפכם".

יצויין, כי בתחילת המענה הקדים הרבי:

לשאלותיו בדין – יעשה כהוראת הרב בעירו שליט"א.

דוגמאות אלו מצטרפות להנהגתו של הרבי, עליהן הצבענו ברשימות רבות במדור זה [ותחילתן במאמר "תיקוני לשון בלכסיקון" שפירסם כותב השורות ב'כפר חב"ד' גליון 284 (אדר"ח אייר תשמ"ז) עמודים 17-16].

נזכיר עוד דוגמאות שהובאו במהלך השנים.

ידועים דברי חז"ל: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".

במספר הזדמנויות, בכתב וגם בעל-פה, נקט הרבי "דברי תורה כו' עשירים במקום אחר" או "עשירים במקום אחד", ונמנע לכתוב עניים על דברי תורה.

לפחות פעם אחת ציין הרבי ל"רמב"ם הל' מצה פרק... הלכה...", ולא כפי השם המקובל "הלכות חמץ ומצה".

הרבי הזכיר את הפסוק "יאמין לכל דבר", שנדרש בחז"ל על משה רבינו, אך השמיט את מילת הפתיחה ("פתי").

"עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב" –השמיט את המילים שקדמו לכך ("תחת אשר לא").


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)