אחרי שיעקב אבינו סיים את שליחותו בחרן שלח מלאכים אל עשיו אחיו וביקש להודיע לו (בראשית לב,ו): "ויהי לי שור וחמור". אומר על כך המדרש (בראשית רבה פרשה עה,ו): "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר עני ורוכב על חמור".
עניין זה מוסבר בתורת החסידות (תורת מנחם, כרך כא, עמ' 210): "יעקב שלח להודיע לעשיו שלאחר עבודתו עשרים שנה בבית לבן השלים את עבודתו בשלמות, ומצידו יכול להיות כבר 'ויבוא יעקב שלם', יחד עם כללות העולם, באופן שיתוקן חטא עץ הדעת להיות כמו שהיה קודם החטא, ובהוספה על זה. וזהו שאמר יעקב 'ויהי לי... חמור' – שמצידו ישנו כבר העניין של 'עני ורוכב על חמור'; אצלו כבר יש משיח!".
גאולה מתוך רגיעה
הקשר בין משיח לחמור מובא גם בפסוק (זכריה ט,ט): "הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ... עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת". בגמרא (סנהדרין צח,א) מסופר שהמלך הגוי 'שבור מלכא' אמר לשמואל: "אתם אומרים שהמשיח יבוא על חמור, אשלח לו סוס נאה שיש לי". הדברים נאמרו בלעג, וגם שמואל השיב לו בלגלוג: "וכי יש לך בן מאה צבעים?".
המפרשים מסבירים שהחמור רומז לענווה. כשאומרים שהמשיח ירכב על חמור, הכוונה שיהיה ענוותן. כך מפרש רש"י בפירושו לפסוק: "עני – ענוותן. ורוכב על חמור – מידת ענווה היא". כך כותב גם בעל 'מצודת דוד': "הנה מלכך – זהו מלך המשיח.... עני – יהיה מוכנע וירכב על חמור, או על עַיִר בן מאחת האתונות, והוא מידת ענווה".
עוד פירוש של המפרשים, שהחמור מסמל כלי תחבורה של רגיעה ומנוחה, לעומת הסוס שהוא סמל של מלחמה וקרב. לפי זה, רכיבתו של משיח על החמור היא הקדמה לנאמר בפסוק שלאחר מכן, "וְהִכְרַתִּי רֶכֶב [=מרכבת מלחמה] מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס מִירוּשָׁלִַם" – שלא תהיה אז מלחמה ולא יהיה צורך בסוסים ובמרכבות. וכך כותב הרד"ק: "ורוכב על חמור – להורות כי לא יצטרכו ישראל לסוסים ולרכב, לפיכך אמר אחריו: והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים".
הענווה של המשיח
המהר"ל מפראג (גבורות ה' פרק כט) מסביר את המושג "רוכב על חמור" במובן של שליטה על החומריות. מעלתו של המשיח שהוא שולט על החומר ונבדל ממנו. ובלשון המהר"ל: "שהוא רוכב על החומרי, מתנשא עליו ורוכב עליו, לפי שהוא נבדל מן החומר".
בספרי החסידות מוסבר, שהרכיבה על החמור מבטאת את ענוותנותו העצומה של המשיח. אמנם הוא "מלך" ("הנה מלכך יבוא לך"), ומלכות פירושה רוממות והתנשאות על העם; ועם זה יהיה המשיח עניו בתכלית – "עני ורוכב על חמור".
ידוע שמכל בעלי החיים החמור מסמל את הפשטות (ראו מהר"ל שם ועוד). זה יהיה הדבר שיאפיין את המשיח: הוא יתנהג כמלך – בהתנשאות של מלכות, בתקיפות של מלך, בהדר שראוי למלך המשיח; ובה בשעה יהיו בו ענווה ופשטות, כאחד העם.
אדמו"ר ה'צמח צדק' היה אומר (ספר המאמרים תרצ"ט עמ' 194) שמשיח צדקנו יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים, בעלי מסירות הנפש. אף-על-פי שילַמֵד תורה את כל העם, ובכלל זה את גדולי הגדולים, וכולם ילמדו מפיו את 'תורתו של משיח', עם זה תהיה בו ענווה והתבטלות פנימית מופלאה, כדי ללמד אנשים פשוטים, על-פי רמתם ומידת הבנתם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
