חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מציון תצא תורה
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1662 - כל המדורים ברצף
עת לאחות את השסעים
חדש על המדף
ביטחון? לא על חשבון הזולת
יצחק
החברים קובעים
עושים מה שיכולים
זמן למניין
מציון תצא תורה
נס ועוד נס בהודו
סנדק למבוגרים

בזמן הגאולה יתקבצו כל היהודים מכל קצות העולם לארץ ישראל. המצב שיהודים חיים בחוץ לארץ אינו המצב הטבעי והנכון לעם ישראל. מקומו של כל יהודי בארץ ישראל, ורק בזמן הגלות, שבה הדברים אינם מתנהלים כפי שהיו צריכים להיות, יכולה להיות מציאות שיהודים חיים מחוץ לארץ ישראל.

זה אחד ההסברים מדוע בזמן הגאולה נאמר ליצחק דווקא "כי אתה אבינו" (כמאמר הגמרא במסכת שבת פט,ב). וכפי שהרבי מליובאוויטש מסביר: "משום שאז יראו בגלוי בבני ישראל את מעלת התמימות והשלמות, שהכוח על כך נלקח מיצחק אבינו ('עולה תמימה'), ולכן הם נמצאים במקומם האמיתי, שולחן אביהם בארץ ישראל, שעניין זה, להיות בארץ ישראל בלבד, היה דווקא אצל יצחק, מה שאין כן אצל אברהם ויעקב היו זמנים שהם היו בחוץ לארץ" (לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 123 ואילך).

לא לרדת

אך מציאות זו מעוררת שאלה: הלוא אחד מתפקידיו של העם היהודי הוא להנחיל לכל בני-האדם את 'שבע מצוות בני נוח'. הרמב"ם כותב כי אחד הדברים המרכזיים שיעשה משיח הוא – "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", והוא מביא על כך את הפסוק "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד". אך אם כל היהודים ייגאלו מהגלות ויהיו על אדמתם בארץ ישראל – כיצד יוכלו לפעול בקרב האומות ולהביא אותן לידי הכרה בנחיצות קיומן של שבע מצוות בני נח?

התשובה לשאלה זו טמונה גם כן במאמר הגמרא, שבזמן הגאולה נֹאמר ליצחק "כי אתה אבינו" (ראו לקוטי שיחות שם). אצל יצחק מצאנו דבר שלא היה אצל אברהם ויעקב. פעולתו של יצחק לא הייתה על-ידי הליכה "מעיר לעיר ומממלכה לממלכה" לפרסם את שמו של הקב"ה בכל מקום ומקום, כפי שפעל אברהם, אלא בהיותו במקום אחד, בארץ ישראל, משך אליו את באי העולם, בדוגמת אבוקה גדולה המושכת אליה את הניצוצות.

כך מסופר בפרשת תולדות. כאשר נוצר מצב של "ויהי רעב בארץ" הייתה "דעתו (של יצחק) לרדת למצרים, כמו שירד אביו בימי הרעב". הוא חשב לעשות זאת לא רק כדי לספק מזון לבני ביתו, אלא מתוך אמונה עמוקה בהשגחה העליונה. יצחק הבין שהרעב נעשה בהשגחה ובכוונה מיוחדת מהקב"ה, כדי שיֵצא מארץ ישראל ויפרסם את שמו של הקב"ה במדינות אחרות, כפי שעשה אביו אברהם בזמנו, כאשר היה רעב בארץ.

על כך אמר לו הקב"ה: "אל תרד מצרימה... שכון בארץ", וכפי שחז"ל מפרשים: "שַׁכֵּן את השכינה בארץ". הקב"ה הבהיר לו שדרך העבודה שלו בפרסום שמו של הקב"ה אינה על-ידי ירידה לחוץ לארץ, אלא על-ידי הגברת הקדושה בארץ ישראל, וממנה יוקרן אור הקדושה לכל באי עולם.

ונהרו אליו כל הגויים

כך יהיה גם בזמן הגאולה. הנביא ישעיה מתאר את הימים האלה: "והיה באחרית הימים  נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו –  לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיה ב,ב-ג).

כלומר, רק בזמן הגלות יהודים נדרשים להתפזר בכל קצות תבל להפצת אור הקדושה, כפי שעשו אברהם ויעקב, ואולם בזמן הגאולה יתנהלו הדברים בדרכו של יצחק. נשב כולנו בארץ ישראל, והגויים עצמם יבואו ללמוד איך לקיים את שבע מצוות בני נח ולפעול לתיקון העולם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)