פ"א שנים לפטירתו: חשון תרח"צ – חשון תשע"ט
מאת: הרב מנחם מענדל אברמסון
בחודש זה מלאו שמונים ואחת שנים לפטירתו של הרה"ח הר"ר אברהם שניאורסאהן ע"ה מקישינוב – חותנו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע – אשר נלב"ע בשני לחודש מרחשוון תרצ"ח, ומנוחתו כבוד בעיר קישינוב.
הר"ר אברהם נולד ביום י"א סיון תר"כ בעיירה ליובאוויטש לאביו האדמו"ר ר' ישראל נח מניעז'ין, בנו הרביעי של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע. לאחר נישואיו בשנת תרל"ה עם בת הר"ר יהושע פאליק שיינברג, התיישב במקום חותנו בעיר קישינוב שבמולדבה, וישב על התורה ועל העבודה. בד בבד שלח ידו במסחר ונמנה עם ראשי עדת חב"ד במקום.
בי"ג אלול תרנ"ז התקיימה בליובאוויטש חתונת בתו הרבנית נחמה דינה עם אדמו"ר מוהריי"צ. חתנו ובתו ביקרוהו במקום מגוריו בקישינוב בחודש אייר תרע"ז.
הרבי הוסיף בכתב יד קודשו את התארים "הרה"ח וכו'" לסב־רעייתו הרבנית.
בתקופת נישואי נכדיו הרבי והרבנית
בתקופת נישואי נכדיו, הרבי והרבנית, לפני תשעים שנה בשנת תרפ"ט, הרבה הסבא ר' אברהם לכתוב אל בתו וחתנו אדמו"ר הריי"צ בנושאים הכרוכים בחתונה. הוא עצמו אף נטל חלק בשמחת הנישואין שהתקיימה בווארשא.
כשלושה שבועות לפני החתונה, בשלהי חודש מרחשוון, כותב ר' אברהם אל חתנו אדמו"ר הריי"צ על נסיעתו מקישינוב אל החתונה, ועל תכניותיו הכרוכות במתנת החתונה שברצונו להעניק לנכדיו בני הזוג הצעיר:
"כלי כסף ושל זהב אפילו קטנים לא יניחו לעבור הגבול בשום-אופן, כי לוקחים זאת אם נמצאו וכן מעות לא יניחו יותר מעשרה אלפים לערך, היינו עד ששים דאלר לא יותר, אשר מסכום זה נחוץ לקנות מעות פולין, על-כן הדרשה-געשאנק [=דורון דרשה] יהי' נחוץ לקנות רק בווארשא, כלי כסף יפה".
במכתב נוסף מאותה עת, הוא כותב בפירוט יותר אל חתנו ובתו ואל נכדיו היקרים:
"ע"ד נסיעתי מסופקני אם לנסוע ביום ג' או ד' שבוע הבע"ל למען שאתראה עם בתי היקרה [הרבנית נחמה דינה] ת' ונכדתי [הרבנית חיה מושקא] ת' בהקדם, אבל לעומת זה יראתי שאכביד עליה, ובפרט שהמה לנים באטוואצק, והיא טרודה מאד הן בהמלבושים וכן בהכנת החתונה, ואיך אפשר לה ליתן לי ג"כ זמן, ע"כ אחשוב שיותר טוב שאסע מפה אי"ה במוצש"ק ויצא, ואבוא לווארשא אי"ה ביום ב' בוקר, ותקוותי רק לה' היא שהוא יחזקני וישמח לבבי לעת זקנותי להתענג בגו"ר ולהודות לה' על כל הטוב והחסד שגמלנו... בני בן ציון [שניאורסאהן] שיחי' רוצה לנסוע על החתונה... מאחי ר"מ [ר' משה] נ"י מלובלין קבלתי גלוי אשר מהיושר שיבואו על החתונה לווארשא, אבל מחמת חסרון כיס לא יבוא, ע"כ מבקש אותי שאבוא לובלינה בדרך נסיעתי לווארשא... אבל בדעתי להשיבו שזאת לא אפשר מהעדר בריאותי, וגם לדעתי זה נגד היושר להקדים התראות עמו קודם מכם... אני דואג שלא אוכל להוביל מפה כלי כסף על דרשה-געשאנק [=דורון דרשה] כי לוקחים על הגבול ראמיניע [רומניה] הכלים".
בסופו של דבר, קיבל החתן, הרבי, מאת הסבא ר' אברהם מתנה יקרה וייחודית – מנורת החנוכה של אביו הרה"ק ר' ישראל נח מניעז'ין, אותה קיבל בירושה ביחד עם חפצים אחרים מאבותיו ואבות אבותיו.
פרט זה נזכר מאוחר יותר בתוך מכתבו של אביו רבי לוי יצחק, שכתב אל הרבי כמה שבועות אחרי החתונה: "תשמש בהנר חנוכה שנתנו לך (מסתמא הוא של כסף), ונר מצוה ותורה אור יאירו לפניך כל הימים, וזכות אביכם זקנכם מהרי"ן נ"ע זיע"א יגן עליכם לטוב לכם כל הימים" ('מכתבי החתונה' עמ' טו).
גם אחרי תקופת החתונה, המשיך הסבא להתעניין באורחותיהם והליכותיהם של נכדיו, הרבי והרבנית. בחודש אדר תרפ"ט כתב אל חתנו ובתו: "מסתמא מענדל מיט מוסע תי' וועלין קומען [=יבואו] לריגא על פסח אי"ה". ואכן, לקראת חג הפסח נסעו הרבי והרבנית ממקום מגוריהם בברלין על-מנת לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ בריגא בחודש זה.
במכתבו אל בתו הרבנית נחמה דינה מיום ר"ח חשון תר"צ, מביע הסבא ר' אברהם את הנאתו מהידיעה על אמירת החסידות הממושכת של "נכדי היקר הר' מענדיל שי'" בשמחת תורה בריגא: "בזו הרגע קבלתי מכתבך... מיום ד' לרוב נחת ועונג מהיום-טוב שמחת-תורה מהסעודה בשמחה, ובפרט אַז נכדי היקר הר' מענדיל שי' האָט גיזאָגט חסידות 3 שעה, איך קען דיר גאָר ניט אַרויס שרייבין דעם פערגיני[ג]ן מזה, איך האָף נאָך השי"ת זאָל מיר נאָך העלפין זעהען זיך מיט אייך און זאָל הערין וויא נכדי היקר ר"מ שי' זאָגט חסידות".
[=ובפרט שנכדי היקר, הר' מענדיל שיחי, אמר חסידות במשך שלוש שעות. אינני יכול לתאר בכתב את התענוג שהיה לי מכך. אני מקווה שהשי"ת יעזור לי להתראות עמכם ולשמוע כיצד נכדי היקר ר' מענדל שיחי' אומר חסידות]
פטירתו
מכתביו של הסבא מאותן שנים אל בתו וחתנו אדמו"ר הריי"צ גדושים בפרישות-שלום ובהתעניינות במעשיו ונסיעותיו של "נכדי היקר המופל' נכבד ומרומם הר' מענדל נ"י". בד בבד, במכתביו של אדמו"ר הריי"צ אל בתו וחתנו, מוצאים אנו דיווחים על מצב בריאותו של הסבא היושב בקישינוב.
ביום ב' חשון תרח"צ נפטר הסבא הר"ר אברהם – "בקיץ תרצ"ז נחלה ואחר חג הסוכות גברה מחלתו, ובאור ליום החמישי בשני לחדש מרחשון, תרצ"ח, נסתלק, ומ"כ בעיר קישינוב", כפי שנכתב במדור 'זכרון זכות אבות' של בטאון "הקריאה והקדושה" (גל' חשון תש"ד).
הידיעה על פטירתו של ר' אברהם הוסתרה מחתנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במשך שנה תמימה. כאשר נודע לו הדבר – בחודש חשון תרצ"ט – כתב על כך אל בתו וחתנו הרבי:
"זה כעשרה ימים נודעתי מאת האסון אשר קרה בהסתלקות כ"ק חותני הרה"ק זצוק"ל נ"ע זי"ע, וכבד לצייר הרושם שעשה עלי, ולא ידעתי מנוח איך ומה יהי' עם רעייתי חמותו הכבודה שליט"א, וכאשר נודעתי מאת בתנו הכבודה תי' כי היא כבר יודעת, ורק אשר ממני העלימו כל משך השנה, הצטערתי צער רב על אשר גרמתי כמה עגמ"נ לה, כאשר הייתי שואל מה כותבים לה ממצב בריאותו. אינני יודע על ברור, נדמה לי אשר כבוד רעייתי שליט"א איננה יודעת אשר כבר נודע לי מזה" ('אגרות קודש' אדמו"ר מוהריי"צ, טו, עמ' שיב-שיד).
כעשור שנים לאחר פטירתו, בחודש אדר תש"ז, נולד בן להרה"ח ר' מרדכי דוב אלטיין שליט"א (לאיוש"ט), ועל פי בקשת משפחת בית הרב נקרא שמו בישראל אברהם – על שם הרה"ח ר' אברהם שניאורסאהן ע"ה. במסיבת ברית המילה שלו שנערכה בכ"ה אדר תש"ז השתתף נכדו, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
