מדורים נוספים
	דרך סלולה לתיקון כל השנה, ועל-ידי ריבוי מיוחד בצדקה
	"ושלמו ימי אבלך"
	מבצע מזוזה
	כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו
	הלכות ומנהגי חב"ד

"בקשה נפשית", "מצות השעה" משלל הביטויים שכתב הרבי מקיץ תשל"ד ואילך בקשר למבצע מזוזה * הרבי דאג למזוזות עבור יהודי רומניה וגרמניה, מחנות צה"ל ובני קיבוצים * מסר בעל "חידוש": כל מזוזה כשרה הנוספת אי-שם בדלת יהודית מחזקת ומוסיפה בביטחונם של כל בני ישראל * למה השמיט הרבי את דברי תרגום יהונתן בן עוזיאל במעלת מזוזה? * 'גיוס נשים' למבצע מזוזה בהשפעה על נשים אחרות שבבתיהן יותקנו מזוזות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה... עוד לפני בין המצרים –

זו הקריאה הבלתי שגרתית בנוסחה שהפנה הרבי, "בלשון הרב – לכל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה, ה' עליהם יחיו" –  ט"ו תמוז תשל"ד – 'אגרות-קודש' כרך כט עמ' רא.

בימי הסליחות תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' שלג) התבטא הרבי:

'לפי-עניות-דעתי היא – מזוזה – מצות השעה, שעה דזקוקים במיוחד לשומר דלתות ישראל וכו'.

את הדברים ציין במכתבו לאישיות תורנית – הגאון רבי מאיר עיזראעל, אב"ד קהילת הוניאד – שכתב לו כדלהלן: "בענין שיחת דברי-תורתו שראיתי בענין מצות מזוזה, שסגולת שמירתה משתרעת לא רק על הבית אל הבאים בו, אלא גם על היציאה, ששומרת על האדם גם לאחר שיצא מן הבית, בבחינת ה' ישמר צאתך ובואך גו', והאריך בזה בדברים אמתיים וצודקים כדרכו בקודש".

הרבי הודה לו על-כך (שם עמ' שלב) וכתב:

"תשואת-חן על ההערות-ההארות בעניני מזוזה ותוקפה ובפרט שלפי-עניות-דעתי..." (כנ"ל).

הרב עיזראעל העיר-האיר: "ומאד נפלאתי שלא מצאתי בתוך דבריו הקדושים" מדברי ה'תרגום יונתן בן עוזיאל' עה"פ: "מאן גברא די בנא ביתא חדתא ולא קבע ביה מזוזה לשכללותיה יהך ויתוב לביתיה דלמא יגרום ליה חובא ויתקטיל בקרבא וגבר חורן ישכלליניה", "וזהו שאמרו השוטרים, מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו פירוש שלא קבע בו מזוזה, ואין לו מה שישמרו מכל נזק ואסון כדי שישוב לביתו בשלום, ילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה מאחר שאין לו שמירה".

הרבי התייחס להערה וכתב:

מה שלא ציינתי להתיב"ע דלא חנכו גו'... שהרי מהתיב"ע מוכח שאין בזה חטא כלל (מפני שרק "בנה בית" ועדיין לא דר בו, וכיוצא בזה), אלא ש"יגרם לי' חובא" ("סתם", מה שאין כן בולא חללו ובלא לקחה – דמתרגם שזה עצמו הגורם.

הרבי מדייק, אפוא, שכאשר בנה בית ועדיין לא דר בו אין זה חטא כלל – שלא קבע בו מזוזה – [ו"יגרם לו חובו" (סתם)] והוא כדעת המגן אברהם אורח חיים סימן יט ס"ק א (וראה גם משנה ברורה שם)

[ומה שמשמע בראשונים (ספר החינוך מצוה תכג בסופו. ספר האשכול הל' מזוזה סכ"ה (עמ' מט)) שמיד עם גמר הבני' חל החיוב – עכצ"ל שמדובר שדעתו לדורשם (מיד) – ראה גם נחל אשכול שם אות ט. – והוא דלא כמ"ש האבני נזר יו"ד סימן שפא (ס"ק ד'). שו"ת אבני חפץ סימן צ. שו"ת דברי יציב יו"ד סקפ"ח].

הרבי גם הסביר שאי הציון לתיב"ע "הוא מפני המלעיגים על כל זה, ולתואנה הם מייחלים ומצפים אולי, חס-ושלום, אכשל במשהו ויגבירו תיכף-ומיד הלעג על זה ועל מבצע אהבת ישראל וכו' ויתכבדו בכל זה וכו' [=בקלון ת"ח],

ומביאים ראי' להנהגתם מכל אלה השותקים – דשמע מינה קא ניחא ליהו".

שומרת הבית

המסר של הרבי באותם ימים הובהר במכתבו מראש חודש אלול תשל"ו ('אגרות-קודש' שם עמ' רפ):

בזמן הנוכחי זקוק כל בית יהודי באופן מיוחד לשמירה. השמירה האמתית היא, ככתוב: "ה' ישמר עיר". וכדי להבטיח שהקב"ה אכן שומר על הבית, יש להנהיג את הבית מכל הבחינות לפי רצון הקב"ה.

אז מהווה הבית דירה להשכינה, כפי שהבטיחנו הקב"ה בתורתו: "ושכנתי בתוכם".

נוסף לכך נתן הקב"ה סגולה מיוחדת לשמירת הבית, והיא המצוה של מזוזה, שחכמינו ז"ל אומרים עלי': ש"הבית נשמר בה".

יתר על כן: השמירה מקיפה את בני הבית גם בשעה שהם נמצאים מחוץ לבית, כמבואר בזוהר הק' שעל זה נאמר: "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", וכפי שמוסבר בספרים ששם ה' הכתוב על המזוזה (ש-ד-י) הוא ראשי-תיבות שומר דלתות ישראל.

שמירה על כל העם

ובאיגרת מתאריך כ"ף מנחם-אב תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' רעג-ד):

ומצוה גוררת מצוה – להוסיף חיל ועוז בכל המבצעים ובזריזות ובפרט, בהיות כל אחת מכן "עקרת הבית" בהווה, והבנות – בעתיד הקרוב, במבצע מזוזה, אשר כפסק דין תורתנו "הבית נשמר על ידה" ויפה רגע אחד קודם, את הדברים כתב הרבי להנהלת נשי ובנות חב"ד בארץ-הקודש ת"ו.

בראש חודש אלול פונה הרבי אל נשי ובנות ישראל בכל מקום שהן. באותה איגרת מדגיש הרבי פרט שיש בו חידוש (שם עמ' רפ):

שמאחר שכל בני ישראל הם "קומה אחת" והם "ערבים זה בזה", מהווה המזוזה שמירה אלוקית לא רק לבית ולכל אשר בתוכו אלא שכל מזוזה כשרה הנוספת אי-שם בדלת יהודית – (מחזקת) ומוסיפה בבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם.

הרבי מביע תקוותו:

ויהי רצון שיעסקו בזה בשמחה ובטוב לבב, שאז לא זו בלבד שודאי יצליחו, אלא שהדבר יעודד וימשוך רבים לעסוק בזה, ובזכות הרבים מסייעת.

מזוזות בכל העולם

מזוזות רבות שיגר הרבי לקצווי תבל. מכתב תודה שנכתב בי' טבת תשל"ו על-ידי הרב דוד משה רוזן רבו הראשי של רומניה לרבי: "חלקנו את המזוזות שאבה בטובו כת"ר למסור לנו כשי ליהודי רומניא.. אם אפשר לשלוח לנו עוד מזוזות"

והרבי בתשובתו כותב לו (כ"ה טבת תשל"ו – אגרות-קודש כרך לא עמ' צה):

בתודה הנני מאשר קבל מכתבו מי' טבת, ות"ח בעד הבשורה הטובה ע"ד חלוקת המזוזות וכו', ומובן אשר אשתדל בלי-נדר להשיג עוד מזוזות, ומן הסתם יודיע כת"ר על ידי עושי רצונו באיזה אופן להמציאן אליו.

אחד מחסידי חב"ד נסע לצורך עסקיו לגרמניה והרבי כתב לו בי"ג אדר שני תשל"ו (אגרות-קודש כרך לא עמ' קנז):

כדאי שיקח עמו הרבה מזוזות בדוקות.

בהזדמנות זו ביקש הרבי, שהלה יעמוד בקשר עם אלה שפעלו שם באותה תקופה בעניני תורה ומצוות, ויסייע להם:

וכדאי שיסדר עניניו שם שיעזור כל זה לעבודת-הקודש דהנ"ל שם.

למרת זיוה פש מקיבוץ עין הנצי"ב כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' קטז):

ותשואת-חן על הבשורות-טובות מההצלחה במבצע מזוזה, כן יצליחו גם בשאר המבצעים ותבשר-טוב.

מבית הרפואה "הדסה" בירושלים ת"ו ביקשו שחב"ד יקבעו 500 מזוזות (תמורת כסף מלא) והרבי ביקש שאכן יזדרזו בהשגת הנ"ל – ראה 'אגרות-קודש' כרך ל' עמוד נ.

נסיים בדברים שכתב הרבי לרב חזן, רבה של רומניה:

"והעיקר שיהיה על פי תכלית פעולת המזוזה, אשר כמובא בספרים, מרומז זה בראשי-תיבות שומר דלתות ישראל. ועל פי הזוהר הק' שזהו שאמר הכתוב ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם, זאת אומרת שזכות מצות מזוזה שומרת ומגינה לא רק בבית, כי אם גם צאתך ובואך מעתה ועד עולם".