רוצה להיות מורה דרך
"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" (דברים כא,יח). 'סורר' – לעצמו; 'מורה' – לאחרים. זה טבעם של רשעים, לא דיי להם שהם עצמם רשעים, אלא רצונם להיות מורי צדק לאחרים ולהורות את רשעתם לאחרים.
(עיטורי תורה)
ה'גוף' וה'נפש' של הגוף
הבעש"ט אומר שצריך לעבוד את ה' עם הגוף, באופן של "עזוב תעזוב עמו". לעומת זה, בן סורר ומורה ממחיש איזו ירידה יכולה להיגרם על-ידי שהאדם נגרר אחר הגוף, עד שהוא נעשה זולל וסובא. אלא החילוק הוא שאת ה'גוף' של הגוף צריך לחזק ולעבוד בו את ה', אבל את ה'נפש' של הגוף, את התאווה בגשמיות עצמה, צריך לבטל.
(הרבי מליובאוויטש)
על שם סופו
בן סורר ומורה נהרג על שם סופו. ירדה תורה לסוף דעתו – סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה, ימות זכאי ואל ימות חייב.
(רש"י)
ההתחמצות גרועה מהחומץ
בן סורר ומורה נידון בסקילה על שם סופו. והדבר תמוה, שהרי כל החשש הוא שמא ייעשה רוצח, והלוא רוצח דינו בסיף, ומדוע בן סורר ומורה דינו בסקילה החמורה? מכאן שההסתאבות חמורה מן הטומאה עצמה. ההתחמצות גרועה מהחומץ.
(החוזה מלובלין)
חשיבות הראשוניות
פרשת בן סורר ומורה קשורה לפרשה הקודמת העוסקת בדיני בכור. חשיבותו של הבן הבכור בהיותו ראשון. באותה מידה חשובה התקופה הראשונה בבגרותו של האדם, והיא משפיעה על כל משך החיים. צריכים לשים לב במיוחד לראשית זמן ההתבגרות, אחרי הבר-מצווה, שהנער יחונך לתורה ולמעשים טובים.
(שם משמואל)
הלימוד עצמו מִצווה
הגמרא אומרת (סנהדרין עא): "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות. ולמה נכתב? – דרוש וקבל שכר". ללמדנו כי חובת לימוד התורה היא לא רק כדי לדעת מה לעשות ולקיים, אלא הלימוד עצמו הוא מצווה, אף אם אינו מביא לידי מעשה.
(רבי ישראל מסלנט)
אחדות אצל ההורים
"איננו שומע בקול אביו ובקול אימו" (דברים כא,יח). אחד התנאים בזה הוא "שיהא קולם שווה" (סנהדרין עא). כשאין ההורים משתווים בדעותיהם ואין ביניהם שלום בית – לא אשמת הבן היא שנעשה 'סורר ומורה'. קשה לצפות שמבית כזה ייצאו בנים טובים יותר.
(עוללות אפרים)
משיכות מנוגדות
ההורים צריכים להיות שווים בדעתם בדבר דרך חינוך הבנים. אם הורה אחד מושך יותר לצד הקודש והשני מושך לצד החולין, אין זו אשמת הבן אם בסופו של דבר נעשה "בן סורר ומורה".
(מגד ירחים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
