הייחוס בעם ישראל נקבע על-פי האב. כך החלוקה לשבטים והשתייכות לשושלת מלוכה. על רקע זה נדרש הסבר מדוע שלוש פעמים בתורה אנו מוצאים בתולדות משפחת לוי ייחוס לאימהותיהם דווקא:
ייחוסם של משה ואהרון: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה" (שמות ו,כ). ייחוסם של בני אהרון: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא, אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר" (שם כג). וייחוסו של פינחס: "וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס" (שם כה).
סבא פיטם עגלים
ייחוסו של פינחס דורש הסבר מיוחד: את ייחוסו של משה לאימו יוכבד אפשר להסביר בהיותה בתו של לוי. כך ייחוסם של בני אהרון לאימם אלישבע, שהייתה "בת עמינדב, אחות נחשון". אבל איזו מעלה יש בייחוסו של פינחס לאימו, שהייתה "מבנות פוטיאל", שכפירוש רש"י, השם 'פוטיאל' מרמז גם ל"יתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה" (בבא בתרא קט,ב)!
אילו היה השם הזה רומז על התשובה שעשה יתרו – ניחא; אבל כאן השם מבטא עבודה זרה! ורש"י מביא פירוש זה כפירוש ראשון, קודם לפירוש השני, שמייחס את פינחס ל"יוסף שפטפט ביצרו"!
לקרב כל יהודי
ההסבר מתקשר לסיכום התורה, אחרי פירוט הייחוס: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". כדי להוציא את בני ישראל ממצרים נדרשת עבודת קירוב אפילו עם יהודים שיש להם שייכות עם פיטום עגלים לעבודה זרה! כשפועלים מתוך גישה כזאת אפשר להשפיע אפילו על יהודים השרויים כבר מאתיים ועשר שנים במצרים, ולהוציא אף אותם ממ"ט שערי הטומאה.
לכן התורה מספרת על ייחסו של פינחס לבת פוטיאל בהקשר של יציאת מצרים. כאן נמצא המפתח לגאולה העתידה: לא לוותר גם על יהודי השרוי במדרגה נמוכה. אל לאדם לטעון שרצונו להתרכז ביהודים נעלים בלבד. עליו לחפש גם את היהודי השרוי במצב ההפוך ממנו, ולקרבו לה' ולתורתו.
כוח הנשים
זו מהות הציווי "ואהבת לרעך כמוך", וכן "והווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". גם מי שמוגדרים 'בריות' בעלמא, שזו הדרגה הנחותה ביותר, גם אותם יש לקרב.
והוראה נוספת נלמדת מהייחוס הקשור גם לאם, והיא פונה אל נשי ובנות ישראל: האימהות נותנות לבניהן כוחות מיוחדים, והן שגידלו את "הוא אהרון ומשה", שהביאו את יציאת מצרים, ואת "פינחס זה אליהו", שיבשר את הגאולה הקרובה.
(פרשת וארא תשל"א, שיחות קודש תשל"א, כרך א, עמ' 478) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
