חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ד בסיון התשע"ט, 27/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תלונות שווא
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1639 - כל המדורים ברצף
ענווה – המפתח האמיתי להצלחה
יש חדש
תלונות שווא
משה רבנו
כבוד כביזיונות
שיברון-לב יקר
בחירה נאמנה
נבואה בגאולה
להקשיב לסיפורים, לחוכמת החיים
'מי שבירך' לחולה

פרשתנו מספרת על תלונת בני ישראל: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם". מפרש רש"י: "אל תאמר שמצרים נותנים להם דגים חינם, והלוא כבר נאמר 'ותבן לא יינתן לכם'; אם תבן לא היו נותנים להם חינם, דגים היו נותנין להם חינם? ומהו אומר 'חינם'? חינם מן המצוות".

לכאורה מה הקשר בין הפירוש הפשוט של תלונת בני ישראל לפירוש ש'חינם' הכוונה "חינם מן המצוות"? מסבירים המפרשים שבמצרים לא הייתה התניה בין סיפוק המזונות לקיום המצוות. עכשיו המצוות "הם שכר לפעולתינו, שאם נקיים המצוות יהיו לנו מזונות, ואם לאו לא יהיו לנו מזונות, כדכתיב: 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי גו', ואספת דגנך ותירושך ויצהרך', ואם לאו, 'והאדמה לא תיתן את יבולה'. אבל במצרים היו מזונותינו באים בחינם, בלי שום קיום מצווה".

דגים ותבן

הסבר זה אינו מספק: התניה זו היא לאחר כניסת בני ישראל לארץ, אך עדיין בני ישראל שוהים במדבר, והם ניזונים מהמן – 'לחם מן השמים' – בלי קשר למידת קיום המצוות. גם דתן ואבירם קיבלו מן כמו הצדיקים. אם כן, מה הכוונה שבמצרים היו המזונות ניתנים חינם, ואילו עכשיו הם תלויים בקיום המצוות?

גם ה'קל וחומר' של רש"י – "אם תבן לא היו נותנין להם חינם, דגים היו נותנין להם חינם?!" – אינו פשוט כל-כך. להפך, ייתכן שתבן לא היו נותנים, מכיוון שרצו להשפיל את בני ישראל, שיקוששו תבן בעצמם, אך דגים נתנו להם, כדי שיאכלו ויתחזקו ויוכלו לעבוד בעבודת הפרך.

חינם ממצוות

התשובה על השאלה השנייה היא, שאכן ההיגיון קובע, שאם המצרים נתנו לבני ישראל דבר מה בחינם, זה היה תבן ולא דגים. התבן נועד בסופו של דבר לטובתם – לבניית הערים פיתום ורעמסס, ואילו הדגים נועדו לרווחתם של בני ישראל.

לכן רש"י אומר שלא ממידת ההיגיון לחשוב שבמצרים בני ישראל קיבלו דגים בחינם, בשעה שאפילו תבן לצורכי הבנייה לא קיבלו. מכאן נגזרת המסקנה שאין לפרש את 'חינם' כפשוטו, אלא יש לפרש זאת "חינם מן המצוות".

תרעומת על המצוות

ובאשר לשאלה הראשונה – טענתם של בני ישראל הייתה שבמצרים אכלו דגים בלי שיהיה צורך לקיים בהם מצוות כלשהן, ואילו המזון הנוכחי, המן, יש בו כמה וכמה מצוות, כפי שהסביר רש"י על הפסוק: "למען אנסנו הילך בתורתי" – "אם ישמרו מצוות התלויות בו (במן), שלא יותירו ממנו, ולא ייצאו בשבת ללקוט".

על כך התלוננו בני ישראל. במצרים אכלו מזון כרצונם, בלי מצוות ומגבלות, ואילו במדבר עליהם לציית למצוות התלויות במן. זו הייתה תרעומת כלפי הקב"ה ומצוותיו, ולא געגועים למזון כלשהו, וזאת מבטא רש"י בפירושו.

(תורת מנחם, כרך נג, עמ' 116)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)