שאלה: מדוע אסור להביט בכוהנים בשעה שהם עולים לדוכן?
תשובה: חז"ל אמרו שהמסתכל בכוהנים בשעה שהם מברכים את העם בבית המקדש, בשם המפורש – עיניו כהות, מפני שהשכינה שורה על ידיהם. כיום האיסור הוא רק כדי שהעם יכוון לשמוע את הברכה, ולכן ראייה בלבד מותרת. אך למעשה נהגו להיזהר אפילו מראייה, זכר למקדש. ובספר הזוהר נאמר, שגם בימינו יש להיזהר בזה מפני כבוד השכינה, שידי הכוהנים הן בבחינת 'כיסא' לה.
שאלה: מדוע הכוהנים חולצים את נעליהם קודם ברכת הכוהנים?
תשובה: תקנת חכמים שלא יעלו הכוהנים לדוכן בסנדלים או בנעליים, גזירה שמא תיקרע לאחד מהם רצועת הנעל, ומתוך חשש שמא ילעגו לו – יתיישב לקשור אותה, בעוד חבריו מברכים את העם, ואז יבואו אנשים לומר עליו שהוא כוהן פסול (חלל), ולכן לא השתתף בברכה. ולא חילקו חכמים בגזירתם בין נעל שיש בה רצועה או שאין בה רצועה.
נעלי בית מבד או מגומי, בלי רצועות, מותרות מצד הדין, אך נהגו להחמיר בזה. ואולם כוהנים זקנים או חולים, שקשה עליהם מאוד חליצת הנעליים, ינעלו נעלי בית כאלה ויעלו לברך. ויש שהחמירו שלא יעלו אל הדוכן, אלא יעמדו על רצפה בגובה רצפת בית הכנסת. ויש שהתירו רק אם הם מוּכרים בשכונתם כחולים.
טוב שהכוהנים יקפידו להצניע את הנעליים תחת הספסלים, מפני כבוד הציבור.
מקורות: הבטה: חגיגה טז,א ובתוס'. זוהר ח"ג קמז,א. שו"ע אדה"ז סימן קכח סעיף לו. נעליים: סוטה מ,א. שו"ע סי' קכח ס"ה, שו"ע אדה"ז ס"ו-ז, פסקי תשובות ס"ק יד-טו, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
