עמלים בתורה
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כו,ג). יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר "ואת מצוותי תשמרו" הרי קיום המצוות אמור. הא מה אני מקיים "אם בחוקותי תלכו"? – שתהיו עמלים בתורה.
(רש"י)
מלימוד למעשה
אדם מישראל גם אם אינו מדקדק וזהיר במצוות, כל זמן שהוא עמל בתורה, הרי "גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה", וסופו לשוב ולעשות את רצון ה'. כשיהיה "אם בחוקותי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה, ממילא "ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם".
(עיטורי תורה)
לא לדחות
אדם צריך לעמול ולהתייגע בתורה. גם כשהוא טרוד בעסקיו וקביעת העיתים לתורה באה לו בעמל, עליו לקבוע עיתים לתורה בכל יום ויום. דחיית הלימוד ליום המחרת, מתוך מחשבה שהיום הוא עייף ומחר יהיו לו זמן פנוי ואפשרות ללמוד בעיון – אינה נכונה. שמירת קביעות העיתים לתורה, מתוך קבלת עול, תעשה את ההרגל לטבע שני.
(ספר המאמרים תרצ"ו)
העיקר ההליכה
מדוע נאמר 'תלכו' ולא 'תלמדו' או 'עסקו בתורה'? כי העיקר הוא ההליכה. מהיקף ההליכה והעלייה מדרגה לדרגה יודעים את מידת העמל שמשקיעים בלימוד.
(נפלאות חדשות)
בזכות היגיעה
חז"ל אמרו (מגילה ו) "יגעתי ומצאתי תאמין". דבר שבא לך ביגיעה, תאמין שמצאת ושיתקיים אצלך, ואילו דבר שהשגת בלי יגיעה, אל תאמין שיישאר בידך, כי כשם שבא כך יֵלך. זהו שאמר שמאי (אבות א,טו) "עשה תורתך קבע" – למד תורה ביגיעה ובעמל, כדי שתישאר אצלך דרך קבע.
(משנת ישראל)
חדשים תמיד
"ואכלתם ולא תשבעו" (ויקרא כו,כו). "ואכלתם" – זה לימוד התורה, שנמשלה ללחם, "ולא תשבעו" – ככל שתלמדו לא תשבעו, אלא באהבתה תשגו תמיד, לחזור פעמים רבות, ובכל פעם יהיו בעיניכם כחדשים.
(לקוטי תורה)
לא מתאים
לא מתאים לאדם מישראל ללבוש בגד מכוער, ולא מתאים לו לא ללמוד גמרא בכל יום. ה'מתאים' וה'לא מתאים' הרוחני צריך להיות לפחות כמו ה'מתאים' וה'לא מתאים' הגשמי.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
