שאלה: מה משמעותו המעשית של הציווי "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן"?
תשובה: מצוות עשה (ויקרא יט,לב) לקום מתוך כבוד לפני כל חכם בתורה, אפילו אינו זקן ואינו רבו.
כמו-כן מצווה לקום מפני 'שיבה', היינו לפני אדם בן שבעים שנה, אפילו הוא עם-הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע. אפילו חכם צעיר (שהוא חכם מהזקן) חייב להתרומם בהגיע הזקן, כאילו הוא רוצה לעמוד לפניו, כדי לכבדו, ושאר האנשים חייבים לעמוד לפניו מלוא קומתם.
שני חכמים או שני זקנים אין האחד חייב לקום מפני חברו, אלא יַראה כאילו הוא רוצה לעמוד לפניו.
הרואה חכם עובר יקום כאשר יגיע לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר ממנו), ועד שיעבור מכנגד פניו. ואם הוא רבו מובהק, עומד מלפניו מיד כשרואה אותו, ואינו יושב עד שיתכסה מעיניו, או עד שישב במקומו. ואם החכם מופלג בחכמה וגדול הדור, אפילו אינו רבו, דינו כרבו מובהק.
אפילו מי שעוסק בתורה באותה שעה צריך לקום לכבודם.
חכם מופלג בחכמה רשאי לעמוד מפני אדם העוסק הרבה במעשים טובים.
לא ראוי שחכם יטריח את הציבור על-ידי שיעבור במקום שבו יש ציבור, כדי שיעמדו מפניו, אלא ילך בדרך קצרה, שלא ירבו לעמוד. ואם יכול להקיף הדרך כדי שלא יעבור לפניהם – זכות היא לו.
מקורות: קידושין לב,ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו. טושו"ע יו"ד סי' רמד, ונו"כ. ברכי יוסף שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
