נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1226 - כל המדורים ברצף
	דאגת הנשיא לכל יהודי במסירות נפש – מתעצמת לאחר הסתלקותו
	האמונה בביאת המשיח בכל יום - מגביהה מעל הטבע
	מנהגי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
	הלכות ומנהגי חב"ד

בין שלל השיחות והמכתבים של כב' קדושת אדמו"ר נשיא-דורינו נחשפו מנהגיו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע * כשהרבי התעניין אצל חותנו מדוע לא תועדו המנהגים * מפעם לפעם לאורך השנים, חשף הרבי ממנהגי חותנו ובכך גילה את החשיבות העצומה שלהם בעיניו *ברשימה זו נביא אחדים מהם.

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בז' אדר שני תשי"א(תורת מנחם כרך ב' עמ' 277) סיפר הרבי מה גרם לו לשמר ולתעד את מנהגיו של חמיו:

שאלתי פעם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מנהגיו – למה לא רשמו אותם? והשיבני: לא היו מונחים בזה. המשכתי ושאלתי: הרי ישנם ריבוי ענינים הנוגעים לפועל ומן הצורך לדעת איך להתנהג, ותגובתו היתה: באמת חבל שלא רשמו אותם.

ולכן – המשיך הרבי נשיא-דורנו – כשראיתי איזה מנהג אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ציינתיו ברשימה, ואת השייך גם לרבים, הבנתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכדאי לפרסם ברבים.

יצויין, כי בספר "רשימות היומן" קה"ת נ.י. תשס"ו נחשפו מנהגים רבים והתייחסויות להם שהשלימו במידה רבה את שהתפרסם מכבר ב"ספר המנהגים" וברשימות הרבי שנדפסו בסוף מאמרי ושיחות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ [ראה ספר 'ימי מלך' כרך ב' עמודים 824-825].

להשלמת היריעה יצויין כי מנהגי אדמו"ר הריי"צ לוקטו ונערכו בספר "מנהגי הרביים" (לדורות, עמ' 302-262). ברשימה זו השתדלנו להביא דברים שלא נכללו בספר הנ"ל וכן הוראות שונות.

חיבוק ונישוק ספר תורה

"הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר.. שבעת הוצאת הספר-תורה היה מחבק אותו בשתי ידיו ומנשק את המעיל", כך גילה הרבי בש"פ וארא תשכ"ט ('לקוטי שיחות כרך וא"ו עמ' 344).

מזוזה בשולחן

על שולחן הכתיבה והלימוד של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה מונחת מזוזה – ראה 'לקוטי שיחות' כרך ט' עמ' 261. כרך י"ט עמ' 125 הערה 37.

מחג-סוכות לחנוכה

כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג לשלם עבור הד' מינים שבירך עליהם בחג הסוכות – בימי חנוכה – כך גילה הרבי בשיחותיו בקיץ תשמ"ה [על דיון שהתנהל בין הרבי הריי"צ והרבי נשיא דורנו (בחודש תשרי תש"ב) באותו נושא – סיפר הרבי בראש חודש סיון תש"י – תורת מנחם כרך א' עמ' 85 ואילך].

לימוד מסכת סנהדרין

בנוגע לחלוקת הש"ס מידי שנה בשנה היה כ"ק מו"ח אדמו"ר לוקח לעצמו ללמוד – נוסף על שאר שיעוריו – את מסכת סנהדרין – כך סיפר הרבי בי"ט כסלו תשכ"ה (תורת מנחם כרך מב עמ' 31):

וטעם הדבר מכיון שתפקידו להיות רועה עמו ישראל באמונה, ולזה שייכת חלקו בתורה – סנהדרין שענינה להורות לישראל

(ראה גם שיחת ש"פ וישב תשכ"ה – שם עמ' 63; סה"ש תשנ"ב כרך ב' עמ' 490 הערה 141; שיחת יו"ד שבט תשל"ה).

פתילות ישנות לנר חנוכה

כ"ק מו"ח אדמו"ר לא נהג לקחת בכל יום מימי חנוכה פתילות חדשות לנרות חנוכה, אלא היה משתמש בפתילה הישנה – כך גילה הרבי בש"פ וישב שבת חנוכה תשט"ז (תורת מנחם כרך ט' עמ' 303).

סגירת ספר על-ידי הפותח

בש"פ כי תשא תשכ"ד (תורת מנחם כרך לט עמ' 192 ואילך) סיפר הרבי:

ראיתי פעם שכ"ק מו"ח אדמו"ר העיר, בדרכי נועם, למישהו שהשאיר ספר פתוח, שצריכים לסגור את הספר. ובידעי עד כמה הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נזהר שלא להטריח כו' אמרתי לכ"ק מו"ח אדמו"ר שלכאורה היה יכול להורות לי לסגור את הספר? והשיבני שנוסף לכך שהספר צריך להיות סגור, יש ענין שהלומד עצמו יסגור את הספר.

"הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר, לומר שמַח תשמח (ולא שמֵחַ)" – 'אגרות-קודש' כרך ג' עמ' צב.

גיל השידוכין-נישואין

"כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג שבשנות העשרים המוקדמות צריכים להתעסק ולעסוק בשידוך כפשוטו למטה מעשרה טפחים", תורת מנחם כרך ח"י עמ' 202.

הפסקת חתן באמצע אמירת תורה

"הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [לגבי המנהג שמפסיקים חתן באמצע אמירתו דברי-תורה] שצוה להשלים [המאמר חסידות] המאמר כולו, ואחר-כן יתחיל עוד הפעם ויפסיקוהו אז", אגרות-קודש כרך ט"ז עמ' ג. כרך י"ז עמ' צח.

תשעה באב אחר חצות היום

"בתשעה באב לאחר חצות היום לא הייתה ניכרת עליו [הרבי – כ"ק מו"ח אדמו"ר] מתיחות ועצבות" – גילה הרבי בכ"ף מנחם אב תשי"א (תורת מנחם כרך ג' עמ' 262).

לענות לכל השואלים

בי"ד כסלו תשט"ו כותב הרבי (אגרות-קודש כרך יו"ד עמ' קמב):

בכלל מנהגי ע"פ מה שראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לענות לכל השואלים, ובפרט לבני תורה, ובפרט כשיש להבטיח (באווארענען) על-ידי-זה טעות הרבים, ואולי גם מקום לאיזה תיקון...

בבוקר – לימודי קודש דווקא

בהזדמנויות אחדות סיפר הרבי כי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עמד בתוקף על-כך שבמוסדות בהם לומדים לימודי חול הרי שבשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דווקא, ולימודי חול יהיו לאחר חצות היום (השווה: תורת מנחם כרך יב עמ' 55).

יותר מפעם אחת הזכיר הרבי את השתדלותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבץ ה"כתבים" של רבותינו נשיאינו – לקנותם או להשיגם מכל מקום שבו נמצאו.

חיפוש אתגרים קשים

ב'יחידות' לסטודנטים יום ה' כ"ג מנ"א תשי"ט התבטא הרבי בין השאר ('תורת מנחם' כרך כו עמ' 203 א-ב-ג):

כ"ק מו"ח אדמו"ר חיפש תמיד דבר שקשה להביא לידי ביצוע, דבר שאף אחד לא רצה לעשות מרצונו, והתחיל לפעול בו בצעדים מהפכניים.

שדה הפעולה הקשה יותר כדי לפעול בו ולא את הנוח יותר. האתגר הוא גדול יותר כמו בברוקלין.

כ"ק מו"ח אדמו"ר רצה להיות במקום שבו יוכל להשפיע על מספר גדול של תלמידים.

חידושים בחסידות שחידש ושרף והצטער...

בצעירותו רשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שע"ה 375 פרקים בסוגיית רצון ותענוג מי מכריח את מי, שרפם ולאחר-מכן התחרט על-כך.

במכתבו מי"ב אייר תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' צב) מסביר הרבי כי יש קשר בין מספר שעה לרצון ותענוג שהם כתר, עתיק ואריך, באדם התחתון, ובמילא גם באדם העליון – הרבי מציין למאמרי אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה ולמאמר של הרבי רש"ב בהמשך תרס"ו.

למה שרף ולמה התחרט?

מסביר הרבי:

ובהנוגע למה ששרפם ואחר-כך התחרט, הנה יש-לומר בדרך אפשר, שכיון שהמדובר בפנימיות התורה לא רצה לאמר דבר שלא שמע [=ישירות] מרבו... ואחר-כך הצטער על זה כיון שהמדובר הוא – בהבנת ענין שקבלו מהרבי.

שתיקה כהסכמה?

עד כמה יש ללמוד משתיקתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, הנה לפעמים כותב הרבי ('אגרות-קודש' כרך יב עמ' שכו) "בבית הכנסת שבו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר.. נשיא ישראל, ערכו איזה פעמים כנוס של תלמידות, וגם בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין".

ומאידך ראה תורת מנחם כרך מד עמ' 323:

ממאורע הנ"ל שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא העיר להמוהל שצריך ללבוש טלית, אין להוכיח שמנהג ליובאוויטש שאין המוהל לובש טלית – כי ידוע שדרכם של רבותינו נשיאינו שלא היו מתערבים אפילו בעניני בית הכנסת, כל זמן שלא שאלו את חוות-דעתם.. ומזה שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא העיר, אין להסיק שזהו מנהג חב"ד.

ומענין לענין: בהתוועדות זאת חנוכה תשל"ט (שיחות-קודש תשל"ט כרך א' עמ' 601) הסביר הרבי שאין להביא ראיה ממה שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו הידור בנתינת צדקה בימי חנוכה: "אינך מבין מהי נתינת צדקה אצל הרבי!...".