פרשת שמות נפתחת בשינוי שחל ביחסו של השלטון המצרי לבני ישראל: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם... וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ", ועד לגזירה הנוראה: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ". הפרשה מסתיימת בהחרפת השעבוד, עד שמשה רבנו זועק אל הקב"ה: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה!".
אפילו ההבטחה החותמת את הפרשה, "עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ", נושאת בתוכה טעם מר: יהיו מבני ישראל מי שלא ירצו להיגאל, ופרעה ייאלץ לגרשם בכוח!
מעלים ומגלה
על-פי זה מתעוררת תמיהה גדולה על דברי המדרש: "אלה שמות בני ישראל – על שם גאולתן של ישראל נזכרו כאן". היינו ששם הפרשה, שמות, מבטא את "גאולתן של ישראל". איך אפשר לכנות פרשה שכולה חושך וגלות בַּשם 'שמות', המבטא גאולה?!
ההסבר טמון במשמעויות הפנימיות של מושג השם (שמות). במובן אחד, שם מייצג העלם. השם עצמו אינו מגלה את מהותו של האדם הקרוי בשם זה. ובה בעת, שמו של אדם מחובר עם עצם מהותו. השם הוא צינור החיות של הנשמה. על-ידי הקריאה בשם אפשר לעורר את עצם נפשו של האדם. כשאדם מתעלף, אפשר להקיצו על-ידי קריאה בשמו. במובן הזה השם מייצג גילוי.
מבט פנימי
ואולם יש הבדל בין שני ההיבטים האלה בעניין השם: ההיבט של ההעלם שבשם גלוי לכל אדם, שכן הכול רואים שאנשים רבים נקראים באותו שם. ואילו ההיבט השני חבוי ונסתר, ורק אנשים גדולים יודעים לזהות בשם את המהות הפנימית של האדם. וכמו שמסופר על רבי מאיר שהיה מדייק בשם, אבל זה דבר השייך ליחידי סגולה.
אותו עניין קיים בשמה של הפרשה – שמות. בהיבט הגלוי אנו רואים גלות, שעבוד, צרות וייסורים. לעינינו נראה מצב של שקיעה לתוך טומאת מצרים, ועד שנוצר מצב שיכולה להיות טענה "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה", ובאיזו זכות ייגאלו! אך בפנימיות הדברים יש כאן "שמות בני ישראל" – גילוי עצם הנפש של בני ישראל, שבכוחו באה הגאולה.
חפץ להיגאל
גם גלות היא סוג של העלם בלבד, שכן אין היא מחוללת שינוי בעצם מהותו של היהודי, אלא רק מַגְלָה אותו ממקומו. הגאולה היא חזרה למקום הטבעי והאמיתי של יהודי. במובן הזה, 'שמות' משקף את הגלות, שכן שם עניינו 'העלם'.
אך בה בעת 'שמות' הוא גם סוד הגאולה. כשם שעל-ידי הקריאה בשם מעוררים אדם מעולף, כך השם 'שמות' מעיד שכל יהודי, אף אם הוא שרוי בגלות, מציאותו האמיתית היא גאולה. וכאשר פונים אליו בשמו, כלומר, מתעלמים מהחזות החיצונית של הגלות, אלא פונים אל הנשמה שבקרבו, מתגלה שבעצם מהותו הוא קשור עם הקב"ה וחפץ להיגאל.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ב, עמ' 348) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
