חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האם יעקב לא זיהה את נכדיו?
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1617 - כל המדורים ברצף
הונאת הציבור היא השחיתות
יש חדש
האם יעקב לא זיהה את נכדיו?
יששכר
ויכוח עם כומר
אחדות יקרה
החלטה נקייה
מתגלגלים ובאים
אחרי רובשקין – עליית פולארד
ברכות השחר

על הפסוק "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה?", מפרש רש"י: "ביקש לברכם, ונסתלקה שכינה ממנו... מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה?". דברי רש"י דורשים הסבר: מה מכריח אותו להפקיע את הפסוק מפשוטו, שיעקב לא זיהה אותם מפני כבדות עיניו, ולכן שאל "מי אלה?", כפי שמוסבר בהמשך: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת"?

ואכן, פשטני המקרא מפרשים "ראה שהם בני-אדם אבל לא הכירם"; "יש רואה דמות אדם ואין מכיר דמות פניו". מדוע רש"י מתעלם מהפירוש הזה, שהוא נאמן לפשט ולדרכו של רש"י לפרש פשוטו של מקרא, ופונה לנסתרות – "נסתלקה שכינה ממנו"?

ביקור מתוכנן

זאת ועוד, בבואו לבאר את תשובת יוסף "בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה", רש"י מרחיק עוד מן הפשט וכותב: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". לפי פירושו, יוסף הוכיח שאלה בניו שנולדו בקדושה, בעוד דבר זה אינו מופיע בפסוק כלל!

ההסבר הוא: הפירוש שיעקב לא זיהה את בני יוסף מכיוון שעיניו כבדו מזוקן אינו מתאים לפשוטו של מקרא. גם אם לא זיהה את פניהם היה יכול להניח שאלה בני יוסף, שכן המעמד מחייב זאת. גם יצחק אבינו, לפני פטירתו, זימן את בניו כדי לברכם, והתורה מקדימה ומספרת: "כי זקן יצחק... לא ידעתי יום מותי". יעקב היה יכול לשער שיוסף יבוא לבקש את ברכתו עם בניו.

למה "מי אלה"?

רש"י אף מציין ש"אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים להגיד לו". הרי שיעקב היה יכול לצפות לביקור זה. כשיוסף בא אליו, ועמו בניו, גם אם לא ראה אותם בבירור, היה יכול לשער שאלה בניו, שאותם הכיר, כפי שהפסוק אומר: "ועתה שני בניך הנולדים לך". אם כן, מה מקומה של השאלה "מי אלה?".

לכן רש"י מוכרח לפנות לפירוש הנסתר יותר: "ביקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו". יעקב הכיר במעלתם של אפרים ומנשה, כפי שעולה מהברכות שבירכם, ולכן הופתע מהסתלקות השכינה כאשר ביקש לברכם. הוא תלה זאת בפגם בקדושת נישואי הוריהם.

חסימה בברכה

כדי להסיר חשש זה השיב יוסף: "בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים בָּזֶה" – "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". לפי הפשטנים, דיי היה בתשובה "בניי הם", ומדוע הוסיף "אשר נתן לי אלוקים בזה"; וכי לא ידע יעקב שבניו נולדו "בזה", במצרים?

לכן רש"י מפרש שיוסף הציג לפני אביו את שטר האירוסין ושטר הכתובה, שהוכיחו כי לידתם הייתה בקדושה. ואז התברר כי הסיבה להסתלקות רוח הקודש הייתה "לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה". על כך מוסיף רש"י: "ביקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקודש", ויעקב בירכם.

(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ב, עמ' 264)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)