שאלה: האם יש לערוך סעודה חגיגית במוצאי יום הכיפורים?
תשובה: חז"ל אמרו שבמוצאי יום הכיפורים בת-קול יוצאת ואומרת (קהלת ט,ז): "לך, אכול בשמחה לחמך". יום זה נחשב "קצת יום טוב". אף התקיעה בצאת היום הקדוש נועדה (גם) לפרסם זאת, ולכן מברכים איש את רעהו בערב זה בברכת 'חג שמח'.
אדמו"רי חב"ד היו מקפידים לערוך סעודה ממש (ולא רק לאכול 'מזונות'), ובכלל זה ניגונים ודברי תורה. זאת גם כשהיו זקוקים למנוחה אחרי היגיעה הרבה בעבודת היום הקדוש. בחצרות חסידות אחרות שמחו בסעודה זו ברוב פאר, ואחרי הסעודה יצאו בריקודים, ואף בכלי זמר, והאריכו בשמחה אל תוך הלילה.
שאלה: האם אפשר להדליק את נרות חג הסוכות בבית או שחייבים להדליקם בסוכה?
תשובה: עדיף להדליק את נרות השבת והחג בסוכה. אם יש חשש בטיחותי, מדליקים אותם בבית. ואם אפשר להדליקם במקום שיאפשר לראותם מהסוכה בשעת הקידוש, מה טוב.
שאלה: מתי מברכים 'לישב בסוכה'?
תשובה: נהוג שהמקַדֵש מברך 'לישב בסוכה' מיד אחרי הקידוש, ואילו המסובים מברכים את הברכה רק אחרי 'המוציא'. ברכה זו נאמרת תמיד על אכילת סעודה. למקַדֵש, שתיית יֵין הקידוש (ובפרט שהוא חייב לשתות שיעור מסוים) היא בגדר התחלה לסעודה, ואילו המסובים, שטעימתם מיין הקידוש היא רק ל'מצווה מן המובחר', מברכים בתחילת הסעודה ממש, היינו אחרי ברכת 'המוציא'.
מקורות: (יו"כ:) קה"ר פ"ט,ז. שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ט. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 59. 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רנ. (סוכות:) שו"ע סי' תרלט ס"א (אדה"ז ס"ד) ותרמג ס"ג (ס"א), וסי' רעא סי"ד (סכ"ה). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
