בפרשתנו התורה מצווה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם". זו מצוות עשה שכל אדם יכתוב ספר תורה לעצמו. מכיוון שלא כל אחד ואחד יכול לקיים בעצמו מצווה זו, נהוג שכמה יהודים מצטרפים יחד לכתיבת הספר, וכאשר יהודי קונה אות או כמה אותיות בספר תורה, הדבר נחשב כאילו כתבו.
השתלבות של רבים במעשה אחד מוּכרת בהלכה. למשל, שניים שעשו מלאכה בשבת, אם זו מלאכה שיחיד יכול לעשותה, פטורים; אם לאו, חייבים, שכן השתתפותו של כל אחד ואחד משניהם חיונית להשלמת המלאכה. כך גם לעניין כתיבת ספר תורה: מאחר שספר התורה לא היה מושלם בלי שותפותם של כל היחידים, נזקפת כתיבת הספר לזכות כל אחד ואחד מהם.
ההצלחה בידי הקב"ה
ההלכה גם קובעת שאם אדם הגיה אות אחת בתורה, הדבר נחשב כאילו כתב את הספר כולו. יש לדייק בזה, שהמצווה איננה תיקון דווקא, אלא עצם ההגהה. הדבר דומה לבדיקת חמץ, שמברכים עליה "על ביעור חמץ", אף-על-פי שייתכן שהאדם לא ימצא מאומה בבדיקה. כך הגהת ספר תורה נחשבת ככתיבתו, אף אם הוא נמצא ללא רבב.
הלכה זו על הגהת ספר תורה נושאת עמה הוראה גם באשר למצוות "הוכח תוכיח את עמיתך". המצווה אינה מותנית בהצלחת התוכחה. ההצלחה היא בידי הקב"ה, ואילו מהיהודי נדרש לשוחח עם חברו בסבר פנים יפות, בשפה רכה וב"דברים היוצאים מן הלב". האם הפעולה תצלח? – בזה אין ודאות, אולם היהודי קיים את המצווה.
עשה את שלך
זה גם עניינה של מצוות אהבת ישראל, המופיעה בהמשך למצוות "הוכח תוכיח". אין זו מצווה קלה ליישום. למרות המאמצים הרבים, האדם יודע בתוך-תוכו שהוא רחוק משלמות באהבת ישראל. מסקנה זו עלולה להפיח בו ייאוש. לשם מה להשתדל כל-כך אם הסיכוי להצליח קטן?
אלא שאהבת ישראל דומה לאהבת הבורא. אין כאן ציווי על האהבה עצמה, אלא על התבוננות בדברים המעוררים אותה. אתה עשה את התלוי בך, פעל ברוח אהבת ישראל, כאילו אתה כבר מרגיש באמת שהזולת הוא "כמוך", וההרגל יהפוך ל'טבע שני' ולאחר מכן לחלק ממך.
גילוי ה'יחידה'
הן התורה הן עם ישראל מורכבים מפרטים רבים – אותיות בתורה ואנשים רבים בעם – הנפרדים זה מזה, וכאשר הם מתחברים יחד נוצרת כאן מהות אחת. אדם שנעשה שותף עם יהודים נוספים בספר תורה נהפך לחלק ממהות אחת גדולה.
כשיהודי כותב או קונה אפילו אות אחת בתורה, הרי על-ידה הוא מתאחד עם כלל בני ישראל. נקודת האחדות בין בני ישראל היא ה'יחידה' שבנפש, הנקודה העליונה ביותר בנשמתו של היהודי, שבה אין הבדלים בין יהודי אחד למשנהו. וכשזו מתגלה, היא חודרת לכל פרטי חייו ופעולותיו של האדם.
(תורת מנחם תשמ"ב, כרך א, עמ' 323) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
