קווים לדמותו של החסיד המיוחד הרה"ח ר' מאיר פריימן ע"ה, שעשה את דרכו מישיבת-ערב של צעירי-חב"ד בירושלים, עד להנהלת ה'רשת' ותפקידים חשובים נוספים בשדה חב"ד * לרגל היארצייט שלו בי"א בתשרי - "בשם ה'"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

כשהקים הרבי - בשנת תשי"א - את צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק ת"ו, כתב (אגרות-קודש, כרך ד, עמ' טז):

בנוגע לפעולות בחוגי בני הישיבות, הנה אחד הדרכים  בזה שצריך היה לנקוט הוא החיפוש בהחוגים האלו אחרי הבחורים והאברכים מגזע אנ"ש... אשר אבותיהם ואבות אבותיהם הורישו להם כוחות של דורות חסידים, ואם אין משתמשים בכוחות האלו, מתאים לרצון האבות ואבות אבותיהם, הרי זה היפך עניין כיבוד אב וזלזול ברצונם, ואיבוד כוחות הניתנים מלמעלה מבלי להשתמש בהם וכו'...

בדורנו זה, "הדור השביעי", שבו אפוא 'הביתה' רבים מגזע אנ"ש בדורות קודמים, שנתרחקו מדרכי החסידות בכלל ומדרך חב"ד בפרט. רשימתנו זו מקודשת לזכרו של חסיד ותלמיד-חכם מופלג, עסקן ומקושר בלב-ונפש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, הרה"ח ר' מאיר פריימן (כ"א בטבת תש"ה - י"א בתשרי תשנ"ו). במרכזה - סיפור התקרבותו אל הרבי וההתייחסויות שזכה להן במשך השנים.

ההתחלה ב"ישיבת ערב"

מאיר פריימן, תלמיד בת"ת 'עץ חיים' בירושלים, החל ללמוד בישיבת-ערב של צעירי-חב"ד, ועד מהרה נתגלה כעילוי בלתי-רגיל. אז גם חודש הקשר של משפחתו עם חב"ד, כשאביו, הרב אהרון פריימן, החל לכתוב לרבי (הרבי מציין זאת "מזכיר במכתבו שהוא בן כולל חב"ד מדורות").

במהדורה מודפסת:  צילום איגרת הרבי להרב אהרון פריימן

במהדורה המודפסת: צילום מכתב שבו מבשרים מנהלי ישיבת-הערב של צעירי-חב"ד להוריו של מאיר פריימן כי נבחן על-פה  שלוש-מאות דפי גמרא עם 'מפרשים' וזכה בפרס הראשון - ש"ס פרדס, עשרים כרכים

לקראת בר-המצווה שלו כותב הרבי איגרת לאביו (מיום כ"ט בכסלו תשי"ח) ולנער עצמו (כ"א בטבת). בקיץ תשח"י מקבל מאיר הנער שתי איגרות מהרבי; הרי הן:

הצילומים במהדורה המודפסת

"ילד טוב ובעל-כישרון"

להלן שני קטעים מרישום 'יחידות' של הרה"ח הרב נפתלי הכהן רוט, שהיה מראשי ישיבת-ערב של צעירי-חב"ד בירושלים, שבהם הוזכר שמו של הרב מאיר פריימן:

הרבי: מה בדבר שבת, האם אנ"ש מטלטלים בשבת בירושלים?

תשובה: בדרך כלל אנ"ש נמנעים מלטלטל בשבת (פני הרבי הראו שביעות-רצון).

הרבי: ותלמידי ישיבות-הערב מטלטלים בשבת?

תשובה: יש יחידים שאינן מטלטלים בשבת (וכמדומני שהזכרתי השם פריימן), ובדרך כלל כן מטלטלים בשבת (וכנראה לא מצאו הדברים חן בעיני הרבי [=שמטלטלים]) ואמרתי כי יש עירוב פרטי בשכונה.

הרבי: אודות [הלימוד ב]ליל שישי - הרי פריימן הזוכה בפרס בבחינות, והוא ילד טוב ובעל-כישרון (ויש לו ראש טוב (?)) מתמיד ולומד בכל יום בהתמדה עד מאוחר, וכפי שאתה כותב - לומד הוא בכל ליל שישי עד השעה שתיים - הרי זה הרבה מאוד ודי בכך, ושלא ילמד יותר, ובפרט כל הלילה, ויש להשגיח עליו (בדברים אלו הראו פני הרבי שביעות-רצון רבה).

"ולפלא ההפסק הארוך"

מאיר פריימן כתב לרבי 'תמידין כסדרם', הן בעניינים הרוחניים והן בעניינים הגשמים שהתרחשו עם בני משפחתו. אף-על-פי-כן, כשלא כתב תקופת-מה, העיר לו הרבי על כי הוא ממעט בכתיבה (מכתב מכ"ח בתמוז תשכ"ב: "לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מכ"ד תמוז ולפלא ההפסק הארוך - כמובן". מכתב מו' בטבת תשכ"א: "לאחרי הפסק הארוך, נתקבל מכתבו (שגם בו אין מבוארת הסיבה)").

סדר ד"ופרצת" בלימודיו...

בשנת תשי"ט הורה הרבי לארגן קבוצת תלמידים מובחרת שנקראו "קנים" ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ט, כרך א, עמ' 218-219). הת' מאיר פריימן ביקש להצטרף לסדרים מעין אלה והרבי כתב לו בו' בשבט תש"כ:

ובמה שכתב אודות סדר דופרצת, בלימודיו - יתייעץ בזה עם המנהל והמשפיע דישיבת הערב.

קודם לכן כתב לו הרבי, בח' בתמוז תשי"ט:

ובמה שכתב בהנוגע להסדרים בישיבת הערב, ידבר בזה עוה"פ [=עוד הפעם] עם האברך הרה"ג הנעלה כו' נפתלי הכהן שי' ראטה, ומובן שיכול לומר לו שמדבר עמו ע"פ [=על פי] הצעתי. ויהי רצון שגם בזה יבשר טוב.

ומכתב מעניין נוסף (בחתימת המזכיר), מו' בניסן תש"כ, עוסק בדבר השתתפותו של מאיר פריימן בבחינות שנקבעו לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז:

צילום המכתב במהדורה המודפסת

מעבר לתומכי-תמימים?

בחוברת 'נוסעים לרבי' (עמ' 186) נדפס יומנו של הרה"ח ר' אפרים-יחיאל הכהן שיחי' הלפרין, ושם מובא כי ב'יחידות' מיום חמישי, כ"ו באלול תשכ"א, הציג שאלה בכתב בנוגע למשאלתו של מאיר פריימן להיכנס לישיבת תומכי-תמימים בלוד.

תגובת הרבי הייתה:

בנוגע למאיר פריימן, הוא כתב כבר מכתב, יש לעיין שמה. ישנם כמה עניינים לחיוב וכמה עניינים לשלילה.

"לפלא הספק"

כשהיה חתן, קיבלו הוא וכלתו מכתב כללי-פרטי המופנה לשניהם ("האברך מאיר שי' וב"ג תי'"). לשידוך עצמו ניגש רק לאחר שקיבל מענה מהרבי: "במענה לשאלתו מהנכון שיתעניין בשידוך (ולפלא הספק)".

"הצלחה רבה בעבודת הקודש"

להלן שורת התייחסויות מיוחדות של הרבי, במכתבים ובשוליהם, לעניינים שהעלה הרב פריימן בשאלותיו אל הרבי.

בשולי מכתב כללי-פרטי מימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז תשכ"ה כותב לו הרבי בכתב-יד-קודשו:

נכונה הסברא ללמוד בכולל.

בה' אור ליום ו' אלול תשכ"ה בתחילת המכתב כותב הרבי בכתי"ק:

ובנוגע לכולל - שייך להנהלתו. ובנוגע למשרה וכו' יתייעץ עם ידידים על אתר.

בשולי מכתב מכ"ד בטבת תשכ"ו (מכתב ליום-הולדת) מופיע נ.ב. ובהמשך:

לשאלתו: 1) על-דבר משרתו - כעצת הנהלת הכולל. 2) בנוגע למקום דירתם - על-פי התייעצות עם זוג' תי'.

בחורף שנת תשכ"ז הועלתה ההצעה לעבור לקריית-גת. הרבי בכתי"ק בשולי מכתב מכ"ד בטבת כותב:

כיוון שכ"כ ספיקות וכו' בנוגע לקרית גת - לא יעברו לשם.

בכ"א במנחם-אב תשכ"ז כותב לו הרבי בשולי מכתב פרטי:

במענה לשאלותיו: על-פי תיאור מצבו - אין עניין שימשיך בהכולל.

במה להתעסק - על-פי עצת ידידים במקום.

בשולי מכתב כללי מבין המצרים תשכ"ז כותב לו הרבי:

במענה לכתבו - מהנכון שיבדקו התפילין והמזוזות בהמשפחות שי' אודותן כותב.

"בברכה לבשורות טובות ברוח חב"ד" - כותב לו הרבי בכתי"ק בז' באדר א' תשכ"ז.

"בברכת מזל-טוב להולדת הבת לגיסו - שיחיו" - הוסיף הרבי ליד חתימתו ב'זאת חנוכה' תשכ"ז.

בי"א ניסן תשל"א מאחל לו הרבי בכתי"ק:

[בברכת החג] ולהצלחה רבה בעבודת הקודש ובפרט בהפצת המעיינות.

ובימי הסליחות ה'תשל"א (בשולי מכתב כללי-פרטי לימי הסליחות):

נ.ב. זה עתה נתקבל מכ' ממוצאי שבת-קודש וילך - ויתייעץ עם ידידים שעל אתר איך לסדר עבודתו כמזכיר כפר-חב"ד שתהיה כדבעי ובהצלחה.

"'קולקט' על חשבוני"

חודש תשרי תשל"ד. רעיית הרב מאיר פריימן נסעה לחצר הרבי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים החליטה לחזור לארץ-הקודש. ביום י"א בתשרי, קודם צאת הרבי לתפילת ערבית, נעמדה ליד דלת חדרו הק', לבקש את ברכתו. הרבי יצא מחדרו ולפתע עשה סימן בשתי ידו הקדושות לעבר אשת ר' מאיר. ואז אביה, הרה"ח ר' ברוך פריז, החל לבכות ואמר לרבי שבעלה-חתנו נמצא בחזית הקרב עם מצרים, ומבקשים ברכה שהכול יהיה בשלום. הרבי הקשיב ואמר: "תחזרו בשלום ותפגשי את כולם בריאים ושלמים, וכשיהיו לך בשורות טובות תתקשרי 'קולקט' אויף מיין חשבון" (=שיחת גוביינה על חשבוני).

חייל מסור של הרבי

בי' במרחשוון תשל"ד שיגר הרבי איגרת כללית-פרטית (לחיילים). האיגרת הועברה דרך ר' מאיר ועליה נכתב - "במענה להפ"ש [=להפריסת שלום] ממנו".

הרה"ח הרב פריימן התמסר למבצעי הרבי והתנדב לעמוד בראש מבצע כתיבת ספר-התורה של ילדי ישראל; במשך שנים ניהל את 'רשת אהלי יוסף-יצחק'; שימש רב ומשפיע ב'בית רבקה' והיה חייל מסור של הרבי שכרע על משמרתו.