חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 י"ב בסיון התשע"ט, 15/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התחדשות מדי שנה בשנה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1198 - כל המדורים ברצף
"לא אותי בלבד גאל הקב"ה"
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
התחדשות מדי שנה בשנה
"אלא במקום תורה"
הלכות ומנהגי חב"ד

 "והימים האלה נזכרים ונעשים"* גלגוליה של הערה מרתקת שנכתבה ע"י הרבי בצורות שונות * תגלית על הזכרת הבעש"ט בספרי החיד"א מענין דומה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

במגילת אסתר פרק ט' פסוק כח איתא: "והימים האלו נזכרים ונעשים". עשרות פעמים הזכיר הרבי פסוק זה בעל-פה ובכתב כשהוא מוסיף לו שורת ציטטות, מתחיל מהרמ"ז – רבי משה זכות – בספר 'תיקון שובבים' 2) החיד"א ב'לב דוד' 3) משנה ממסכת גיטין 4) מאמר(י) חסידות שבהם נזכרה הקביעה (והראיה מהמשנה) 5) תשובת הר"י אירגס. אך המפתיע 6) שבקיץ תנש"א ניתוסף לרעיון זה מקור הלכתי ב'מחצית השקל'. 7) בשנת תשנ"ב חידש הרבי שרעיון זה של ההתחדשות מתרחש לא רק במועדים אלא גם בעת קריאת פרשיות התורה מדי שבוע בשבוע.

כך נאמר ב'לקוטי שיחות' כרך כט עמ' 519 (מכתב כללי מח"י אלול תשמ"ה) בהערה נזכרים ונעשים: "נזכרים ונעשים – לשון הכתוב – אסתר ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבים, הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פכ"ט" (וראה גם 'לקוטי שיחות' כרך ב' עמ' 592 הע' 10).

הרעיון עצמו, ללא הזכרת המקורות מופיע בניסוחים שונים אך זהים, אף ללא הזכרת מראי-מקומות – באיגרות שונות של הרבי – הנה אחדים לדוגמא:

הרעיון מופץ

"והרי בכל שנה ושנה נעשים הענינים, ההמשכות וההשפעות מעין וכמו שהי' בפעם הראשונה, וכרמז הידוע במ"ש: והימים האלה (כשהם) נזכרים (כדבעי) ונעשים – ההמשכות וההשפעות", אג"ק כרך טו עמ' רפה.

"והנה הימים האלה (כשהם) נזכרים (הרי הם גם) ונעשים.." ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' קסה)

"וידוע הפירוש שכשהם נזכרים הרי הם גם ונעשים" (שם עמ' ריח; ריט)

"והרי ידוע פירוש האריז"ל על הפסוק והימים האלה נזכרים ונעשים, שכשהם נזכרים למטה הרי נעשים כל ההשפעות למעלה ונמשכות גם למטה" (אג"ק כרך ח' עמ' נא).

"וכידוע פירוש האריז"ל עה"פ והימים האלה נזכרים ונעשים, אשר בכל שנה ושנה לתקופת הימים האלו כשנזכרים – אזי גם – ונעשים ונמשכים הענינים כאשר בפעם הראשונה" (אג"ק כרך יד עמ' קמב-ג; קע).

"והרי הימים האלו (כשהם) נזכרים (הרי הם גם) ונעשים, וכידוע פירוש האר"י החי בזה" (אג"ק כרך ח"י עמ' רכט).

"הנה הימים האלה נזכרים ונעשים, וכידוע פירוש האריז"ל בזה" (אגרות-קודש כרך טו עמ' יא).

"וידוע דרז"ל [דרשת רז"ל] על הכתוב והימים האלה (כשהם) נזכרים (הרי הם גם) ונעשים, וק"ל" (אג"ק כרך טו עמ' ע).

"וידוע פירוש האריז"ל בלשון הכתוב, והימים האלה (כשהם) נזכרים (בהתעוררות המתאימה, הרי נמשכים) ונעשים (כל ההמשכות והשפעות שהיו בפעם הראשונה)" 'אגרות-קודש' כרך טו עמ' רנו".

ציון המקור במשנת גיטין

באגרותיו של הרבי משנות תש"י-תיש"א מתבטא הרבי ('לקוטי שיחות' כרך יב עמ' 146): "בכל שנה ושנה מתעוררים הענינים בזמניהם שלהם – ולא רק ברוחניות בלבד, אלא גם בטבעיות וגשמיות הדברים מתעוררים לתקופת השנה. וכמובא בדא"ח הראי' ממשנה ספ"ג דגטין: בודקין את היין.. ובהוצאת סמדר כו'".

(ושם עמ' 155): "שעניני כל חג ומועד מתעוררים בכל שנה ושנה בזמניהם שלהם כידוע" ובהערה 4: "ידועה הראי' על-זה ממשנה ספ"ג דגטין: בודקים את היין... בהוצאת סמדר כו' ".

ובשולי שיחה משנת תשי"ז ('לקוטי שיחות' כרך ב' עמ' 592 הערה 11):

לא רק ברוחניות, ואפילו גם ב[מ] ה[ש]ייך לטבע וגשם הדברים. וכידוע הראי' המוכחת מהמשנה (גיטין סוף פרק ג): בודקין את היין.. ובהוצאת סמדר כו'.

כך גם ב'לקוטי שיחות' כרך ו' עמ' 35 הערה 3, כרך ח עמ' 49 הע' 8 אחרי ציון הרמ"ז והחיד"א – נאמר: "וידועה הראי' ממשנה גטין ספ"ג: ובהוצאת סמדר כו' " (וראה גם בחכ"ג עמ' 248 הע' 35. שם עמ' 367 ד"ה ובלשון).

בשנים שלאחר-מכן (ראה 'לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 158 הע' 18. כרך כ' עמ' 170 הע' 30.

מצויינת המשנה גם ללא הקדמה של "וידועה הראי'" וכיו"ב אלא בפשטות: וראה משנה ספ"ק דגיטין. ולפעמים (לקו"ש חכ"ד עמ' 335): "ולהעיר ממשנה גטין..".

מהי אותה ראיה ידועה מדא"ח (הציון לדא"ח נזכר ב'לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 158 הע' 18. כרך כג עמ' 248, כרך לח עמ' 5 הע' 46 (ובעוד מספר מקומות)?

ובכן, במאמרו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ ב"סוף דיבור המתחיל עלה אלקים תש"ד" פרק וא"ו נאמר (ספר המאמרים תש"ד עמ' 13): הנה בכל שנה ושנה בתחלת השנה הנה כל הבריאה כולה חוזרת לקדמותה כמו שהי' בתחלת הבריאה... בחג הפסח הנה בכל שנה ושנה בי"ד בניסן בערב מתעורר אותו הגילוי שנתגלה בעת יציאת-מצרים... ולכן הנה אז דוקא אנו אוכלים מצות.. וכן הוא בהגילוים המתגלים בחג השבועות במתן תורה וכן הוא בכל הגילוים הפרטים בחג הסוכות חנוכה ופורים בהגילוים המתגלים במשך השנה בכל עת וזמן התגלותו בפעם הראשון, ודוגמא לדבר מהא דאמר ר' יהודה (גיטין פרק ג' משנה ח') בשלשה פרקים בודקין את היין, [שהניחו להיות מפריש עליו צריך לבדקו דשמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין. רש"י], בקידוש מוצאי החג [כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג רש"י], בהוצאת סמדר, [כתום פרח וענביו נראין באשכול כסדרן, רש"י], ובשעת כניסת מים בבוסר, [כשהן כפול הלבן נקראין בוסר. וכשלחלוחית נכנסת וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא היינו כניסת מים, רש"י], וטעם בדיקת היין בזמנים אלו דוקא הוא לפי כי בזמן התחלת גידול הענבים רגיל להיות נעשה שינוי גם ביין שבחביות והיינו דבזמן הזה אשר הבורא ב"ה קבוע זמן התחלת גידול הענבים בפעם הראשון הנה בזמן הזה בכל שנה ושנה נמשך השפעת פרי הגפן ממקורו לכן אז יפול שינוים אפילו בהיין דאשתקד, אבל הגילוים האלו הם גילוים פרטים שנתגלו בפעם הראשון ומתגלים בעתם ובזמנם במשך השנה כפי שהטביע בהם הבורא ב"ה אחר אשר ברא אותם במאמרו ית' תדשא הארץ וגו'...

"קיצור... וטעם ההמשכה בר"ה לפי שהכל חוזר לקדמותו ויסביר דכל הגילוים במשך השנה מתעוררים ביום התגלותם בפעם ראשון שהוא גילוי פרטי ומסתייע מהמשנה דבג' פרקים בודקין את היין...".

יושם לב לדבר-פלא:

בכל שיחות הרבי ומכתביו צויין ראה משנה גיטין סוף פרק ג' משנה ח' ולא לדף בגמרא גיטין לא, א. ונראה לבאר הטעם: כי מכיון שחייב אדם לומר בלשון רבו והרבי ריי"צ הזכיר "המשנה גיטין פרק ג' משנה ח'", לא רצה הרבי לשנות זאת!

במאמר נוסף משנת תש"ה (ד"ה ועשית חג השבועות) פרק מה (עמ' 183 ואילך) חוזרת הקביעה: "כידוע דבכל מועד ומועד מתגלה אור וגילוי חדש השייך למועד ההוא מאותם האורות והגילוים שהתגלו והאירו בפעם הראשון במועד ההוא... דבכל ר"ה ור"ה מתגלה ומאיר... מהאורות והגילוים שהיו ביום הראשון דבריאת-העולם, וכן הוא בשארי המועדים הנה בכל מועד מתגלה אור חדש מאותו האור והגילוי שהאיר ונתגלה בפעם הראשון במועד ההוא אשר כן-הוא גם בחג השבועות שבכל שנה ושנה מאיר ומתגלה אור וגילוי חדש מהאורות והגילוים שנתגלו במתן תורה".

דברי הרב החיד"א ב'לב דוד' והרמ"ז בספר תיקון שובבי"ם

במכתב כללי מי"א ניסן תשי"ג מצטט הרבי בגוף המכתב את דברי הרמ"ז בתיקון שובבים "והימים האלה נזכרים ונעשים, שבהזכר זכרם למטה נעשים בפועל למעלה" ומסיים הרבי: ובמילא נשפעים גם למטה ומתעוררים כל הענינים הקשורים בימים ההם.

ובהערה מציין הרבי: "והזמן מצד עצמו מסוגל לזה, וכמו שהאריך בלב דוד שם...".

הבה נקרא את הדברים ב'לב דוד' שם:

על פי מדותיו ועזוזו ונפלאותיו של בעל הרחמים, כי ביום אשר העדיף מטובו וגברו רחמיו, לראש בנ"י ונתגלו אורים גדולים, עליונים למעלה והשפיע כצחצחות חסדי חסדים, ויאור להם מלאים זיו מפיקים, האירו ברקים, ולפיהן ישיב ישועת מושיע חוסים עברים, נסים ונפלאות. לא זו, כי היום ההוא גדול מאד בשמים ממעל לחש"ב, והתברכו בו ברכות שמים ונהרו"ת המושכים. אף זו, כי מידי שנה בשנה כה יעשה ביום ההוא קדמה מזרח"ה, אור זרו"ח, אורו"ת אלי"ס, וקבע את קובעיה"ם, מה נכבד היום. עוד היום גדול, בכל שנה ושנה, לקבעיה קמא הדר. וכזאת וכזאת, לע"ר בבנ"י, נכון למועדי רג"ל, בחגים ובמועדים, וכן ימים טובים לישראל מדרבנן, כחנוכה ופורים, אשר בימים ההם לפנים בישראל, יצא שפע, ממרום שלח, וישימהו על הנ"ס. ככה יעשה קובע"ת, כוס ישועות, בהגיע תור והיו נכוני סדר זמנים, ויאו"ר להם חוזר, וניאו"ר נהרי"ם, יאורי"ם רחבי ידים, ומידי שנה בשנה הולך ואור, הנהו זהרור"י, מלא האור"ה, ככל העולמות, ברוב עוז ותעצומות, וכן בכל ברכות השבח וההוראה לה' אמרוה, טוב וחסד יושפעו, מעין הברכות. ואפי' זכרון חסדי ה' אשר עשה לצדיקים פרטיים ואביו ורבו, כלם כא' מעוררין כח עליון להשפיע ממקור אותה ברכה, וכאשר דיבר בקדשו הרב השלם הרמ"ז זלה"ה בס' תקון שובבי"ם וכתב, שזה סוד. והימים האלה נזכרים ונעשים, שבהזכר זכרם למטה, נעשים בפועל למעלה, וזה בכל דור ודור, כי כן קיימו למעלה מה שקבלו למטה. עכ"ד הרמ"ז ז"ל ועוד האריך ע"ש:

"ויתכן שזה נכלל בנוסח שתקנו רז"ל, אשר עשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. פי' דבימים ההם הגדיל ה' להשפיע שפע ישועה ורחמים ואתרחיש להו ניסא. וגם בזמן הזה מתחדש השפעת הרחמים, ואנהו זהרורה כאשר היתה באמנה בימים שנעשה הנס. ואפשר, שזה כונת הכ'. הודו לה' כי טוב כל"ח, כי אור החסד הנשפע בנס, הן מזהירי"ן עולת תמיד כיום ההוא, מידי שנה בשנה, שנות דור ודור, והיינו דקאמר כל"ח".

וכבר נודע מרבינו האר"י זצ"ל את כל תוקף אור עליון וקדו"ש, כל העודף כ"ל שישנו באסת"ר, הבריק ברקאי, הכי השתא, בכל שתא ושתא, די על ידיה זהורית"א.

בערך בשנת תשל"ה ניתוסף לראשונה (לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 158 הע' 18) הציון הבא:

"שו"ת הר"י אירגז (בסוף-ספר מבוא פתחים) ס"ה בארוכה".

וכך נאמר שם:

"ידוע מכמה מקומות כי סוד ההנהגה העליונה כך היא כי בכל שבת ושבת ובכל מועד ממועדי ה' לעולם חוזר וניעור אותו האור ושפע ממרומים שהיו לזו"ן ולכל העולמות באותן הזמנים עד כי אין הפרש בין שבת בראשית לכל שאר השבתות שאנו מקיימין אותן בגלות המר.. וכן אין הפרש בין פסח מצרים לפסח דורות וכן כל שאר המועדות וכן בימים טובים דרבנן ככתוב בענין פורים כי בכל זמן וזמן ובכל שנה ושנה מתגלית אותה הארה של מרדכי בימי הפורים שאז נעשה הנס. ופשיטא דהוא הדין לימי חנוכה שבכל שנה ושנה שחוזר הדבר לכמות שהיה בזמן הנס".

מקור הלכתי בפוסקים צויין לראשונה בשנת תנש"א. בשיחת ש"פ דברים חזון תנש"א ('התוועדויות תנש"א' כרך ד' עמ' 84) הע' 12: "כידוע בכל עניני קדושה, שביום השנה חוזרים וניעורים הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה, ביום זה, ואדרבה: בכל שנה – באופן נעלה יותר, וכידוע פירוש האריז"ל... רמ"ז... לב דוד... משנה גיטין... וראה גם מחצית השקל לשו"ע או"ח סתס"ח ס"י".

דברי 'מחצית השקל' צוטטו בשלימותם בשיחת הרבי בענין תורה חדשה מאתי תצא (יום ב' דחג השבועות הערה 129):

"ונודע דבכל הזמנים שאירע לאבותינו ענין מה כשיגיע זמן ההוא שוב מתעורר קצת מעין אותו דבר וענין ההוא".

אבל מעין הנאמר במאמר הרבי ריי"צ מתש"ה: "מתגלה אור וגילוי חדש... מאותם האורות והגילוים – ולא כב'מחצית השקל'". קצת מעין אותו דבר – קובע הרבי: באופן נעלה יותר!

ב'לקוטי שיחות כרך לח עמ' 6 (לענין ב' סיון) הערה 50, צוטטו דברי החיד"א בספר 'לב דוד' והפעם מתוך פרק לא "הימים הללו קודש הם... ואף גם להבין ולהשכיל בתורה וזאת מצאנו לחד מקמיא רבינו בעל המכתב ז"ל אמר מר כי אין ספק שבימי הפרשה נמסרו להם סודות וענינים נפלאים שהיו מועילים מאד ליחידי סגולה".

בהתוועדות ש"פ לך לך תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב כרך א' עמ' 71) הע' 17 צויין בענין "ונזכרים ונעשים" חידוש נפלא: "ויש-לומר, שכן הוא עוד יותר בזמן קריאת הפרשה בתורה... מתחדש הענין גם בפועל...".

בשולי הדברים יש להצביע על דבר פלא, וכהקדמה:

הרבי בשיחת יו"ד שבט תשכ"ג (תורת מנחם כרך לו עמ' 141 הערה 252) ציין אודות גדלותו של הרב החיד"א "שגם הוא היה מקובל, והגיע אליו גם שמע הבעל-שם-טוב, והפליא אותו כו' (ראה 'שם הגדולים' ערך אור החיים וערך צפנת פענח), אע"פ שהתגורר במדינות אחרות, וכנראה שמעולם לא ראהו, וגם לא את תלמידיו".

והנה הרב החיד"א עצמו בספרו חומת אנך הביא את דברי המשנה בגיטין כראיה אמנם לענין שונה – בשם הבעש"ט

וכך נאמר בספרו 'חומת אנך' עה"פ ישקני:

"ושמעתי מהרב המאה"ג [המאור הגדול] מהר"ר ישראל נחמן נר"ו משם הרה"ח מאיר אביו כמהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל כי לכאורה יפלא איך דברי האדם יפעלו כל כך בקדושה ובסטרא-אחרא. אך יש ראייה ודמיון שהיין הוא במרתף והוא בחבית סתומה וכשיהיה זמן דריכת הענבים אף שהוא רחוק מאד כמה מילין מהמרתף הנה היין שבחבית מתנועע מאליו וזה ניכר ונודע ומזה יש קצת דמיון להבין כי כן הדבור פועל למעלה..." (וראה גם שם פ' מטות עה"פ לא יחל דברו).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)