שאלה: האם אפשר לומר פסוקי תנ"ך קודם ברכת התורה?
תשובה: כתבו הפוסקים ש"ברכת התורה צריך להיזהר בה מאוד", ו"אסור להוציא דברי תורה מפיו עד שיברך". ובכל-זאת, מנהג ישן היה בקהילות אשכנז, שהיו אומרים פסוקים רבים קודם ברכת התורה, כגון באמירת ה'סליחות'. ולימדו על כך זכות, שאין אומרים זאת דרך לימוד וקריאה בתורה, אלא דרך תחנונים. ואולם זה דורות רבים נזהרים בכך, ואומרים את ברכת התורה לפני הסליחות.
השומע 'קדושה' משליח ציבור וטרם הספיק לומר ברכת התורה, יענה 'קדוש' ו'ברוך', מכיוון שזו מצווה עוברת (ולדעת המקובלים יענה גם 'ימלוך'). השאלה מצויה בקהילות האשכנזים, הנוהגים לומר את ברכות השחר בבית הכנסת. בקהילות הספרדים וחב"ד, הנוהגים לומר את ברכות השחר והתורה בבית, שאלה זו נדירה כמובן.
כיום, רק בסידורים (אשכנזיים) יחידים מופיעה אמירת פסוקים לפני ברכת התורה. עם זה, בכמה וכמה סידורים (מכל העדות) מופיעים פסוקים כמו "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז,ח) לפני או אחרי 'מודה אני', וכוונת המדפיסים בזה היא רק להזכיר למתפלל שיש לחשוב על העניין כדי להתעורר ולומר 'מודה אני'. משום מה יש מי שמחוסר ידיעה נוהגים לומר זאת, וראוי להבהיר להם שהאמירה הראשונה כשאדם מתעורר משנתו היא 'מודה אני'.
מקורות: שו"ע, רמ"א ונו"כ סו"ס מו. שו"ע אדה"ז ס"ח. ילקוט יוסף ס"י-יא. וראה רמ"א סי' א ס"א. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
