חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לנצל כל דבר בשלמות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1587 - כל המדורים ברצף
הזהות היהודית יקרה לנו
יש חדש
לנצל כל דבר בשלמות
קרבנות הנשיאים
להתרגש ולהודות
לא ללכת בגדולות
שבת היא מלזעוק
האחרונים זוכים
מה שגבאי צריך לדעת
תפילת ערבית מוקדמת

כאשר סיים משה להקים את המשכן, מסופר בפרשתנו, הרימו נשיאי ישראל את תרומתם: "ויָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב... עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים".

תרומה זו מעוררת תמיהה, על רגע ההתגייסות הגדולה של בני ישראל לתרומת המשכן, שהתאפיינה בנדיבות רבה: בתוך יומיים נתרם כל הדרוש למלאכת המשכן, עד שמשה נאלץ לעצור את זרם התרומות. והנה, דווקא הנשיאים, חשובי העם, תרמו שש עגלות בלבד, חצי עגלה לכל נשיא. האם כל נשיא לא היה יכול להביא לפחות עגלה אחת שלמה?!

למה חצי

אין מקום לחשוד שהנשיאים היו מעוטי יכולת, שהרי בגמרא נכתב: "אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים". ובכל-זאת תרם כל נשיא חצי עגלה בלבד!

זאת ועוד, העגלות נועדו "לעבוד את עבודת אוהל מועד", כלומר, לשמש להובלת המשכן במסעות. ארבע עגלות ניתנו לבני מררי, הנושאים את קרשי המשכן, ושתיים לבני גרשון, להובלת יריעות המשכן. המספר הכולל של הקרשים היה ארבעים ושמונה, וכשהללו התחלקו לארבע עגלות, הונחו שנים-עשר קרשים על כל עגלה. הגמרא חוקרת את דרך הנחת הקרשים על העגלות לפי מידותיהם, ומסיקה שהקרשים הונחו זה על גב זה. מובן שאילו היה מספר כפול של עגלות היה אפשר להניח את הקרשים בדרך מכובדת יותר, ולא בצפיפות.

צמח בלי סיבה

אלא שכל דבר בעולמו של הקב"ה צריך לבוא לידי מיצוי מושלם, שאם לא כן נמצא שהפרט הבלתי-מנוצל הוא לבטלה. על כך נאמר במשנה: "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה". מספר הברואים שבעולם עצום, ומה החיסרון אם נאמר שבמקום כלשהו בעולם משוטטת כבשה בלי מטרה, או גדל צמח ללא סיבה, או שעל שפת הים יש גרגיר חול שאינו ממלא תפקיד בבריאה?

אדרבה, אפשר לטעון שגדולתו של הקב"ה מתבטאת בקיומם של ברואים רבים כל-כך, שאין להם מטרה. ובכל-זאת המשנה מדגישה: "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה". בזבוז, המעיד על חוסר תועלת, סותר את השלמות. ומאחר שהקב"ה הוא תכלית השלמות, כל פרט בבריאה צריך שתהיה לו תכלית.

לא לבזבז

ביטוי לכך ניתן בתרומת הנשיאים: אילו היו תורמים מספר כפול של עגלות, הרי מחצית מכוח הנשיאה הייתה מבוזבזת. לכן תרם כל נשיא חצי עגלה בלבד, כדי לנצל את מלוא כושר נשיאתן. ומהם יש ללמוד הוראה בעבודת ה': כל יהודי צריך לנצל את כל כוחותיו למילוי שליחותו, לנצל כל רגע לעבודת ה', ביודעו ש"אני נבראתי לשמש את קוני".

בחייו של היהודי אין רגע של פנאי. יהודי נקרא אדם, מלשון "אֶדַמֶה" לקב"ה. כשם שהקב"ה לא ברא בעולמו פרט אחד לבטלה, כך היהודי צריך לנצל כל כוח וכל רגע לכבודו של הקב"ה.

(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1614)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)