חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:46 זריחה: 6:25 ט"ו באלול התשע"ט, 15/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כי מלאה הארץ דעה את ה'
כ' בטבת

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1173 - כל המדורים ברצף
מסירות ללא גבול למען יהודי
פקוד יפקוד אתכם
מורה הנבוכים בדורו ובדורנו
פרשת ויחי
כי מלאה הארץ דעה את ה'
הלכות ומנהגי חב"ד

התורה מאחדת את לומדיה עם (התורה עצמה ועם) נותן התורה כפי שאין בכוחה של שום מצווה אחרת לעשות * על-ידי לימוד עניין אחיד ומשותף בתורה מגיעה האחדות בין הלומדים לשיא השלֵמות * ספר 'משנה תורה' לרמב"ם הוא ספר ההלכה היחיד שמקבץ את כל "תורה שבעל-פה כולה", כולל הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה * שני מסלולי לימוד – לסיום "תורה שבעל-פה כולה" בתוך שנה אחת או במהלך שלוש שנים – בדומה לשני מסלולי לימוד התורה-שבכתב המוזכרים ברמב"ם * שיחת קודש מעובדת, לרגל יום ההילולא של הנשר הגדול, הרמב"ם

ידועה ההשתדלות הגדולה, לאורך כל הדורות וגם בדורנו זה, לאחד את כלל ישראל. זאת במיוחד לאור דברי הגמרא (יומא ט,ב), "מקדש שני... מפני מה חרב? שהייתה בו שנאת חינם". הרי ברור שביטול הסיבה (שנאת חינם) יבטל ממילא גם את המסוּבב (החורבן); ובלשון חיובית – אחדות עם ישראל תקרב את הגאולה השלמה.

כששואלים מהי הדרך הטובה ביותר לאחד בה את כלל ישראל, התשובה היא – לימוד תורה. לתורה יש כוח מאחד שאין לשום מצווה אחרת:

בספר תניא קדישא (ליקוטי-אמרים פרק ה) מבאר בעל התניא בעניין זה, כי על-ידי לימוד תורה זוכים להתאחד עם הקב"ה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות – להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה".

פירוש הדברים: כשעוטפים, למשל, חפץ גשמי בנייר עטיפה – בלתי אפשרי שהנייר העוטף יהיה גם עטוף על-ידי החפץ שבתוכו. בגשמיות, או שאתה מקיף או שאתה מוקף.

לעומת זאת, על-ידי לימוד תורת ה', הנה מצד אחד שׂכל האדם תופס ו'מקיף' את חכמת ה' (התורה שהוא עוסק בה נקלטת בתוך שכלו), ומצד שני אותו שׂכל עצמו תפוס באותה שעה ו'מוקף' על-ידי חכמת ה' (ואין הוא יכול לעסוק באותה שעה בשום דבר-שׂכל אחר).

בהמשך דבריו (שם) מוסיף בעל התניא בהקשר זה ומבאר כי המצוות נמשלו ללבוש והתורה למזון. כשיהודי מקיים מצווה הוא זוכה ש"הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה". כלומר, האור האלוקי מקיף את הנפש באופן חיצוני בלבד.

לעומת זאת, לימוד תורה כמוהו כאכילת מזון. "כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים – כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם, שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים, נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה". כלומר האור האלוקי שבתורה חודר לתוך הנפש, מתאחד עמה ומזין אותה. כך גם אומר דוד המלך בתהילים (מ,ט) – "ותורתך בתוך מעי".

נמצא שעל-ידי לימוד תורה מתאחדים עם האור האלוקי יותר מאשר על-ידי קיום מצוות. בזאת גם מבאר בעל התניא את הסיבה הפנימית לכך ש"תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות"; כי על-ידי לימוד תורה מתקשרים ומתאחדים עם הקב"ה באופן הנעלה והשלם ביותר.

מכל זה עולה, כאמור, שהדרך הטובה ביותר לאחד בה את כלל ישראל היא – לימוד תורה. שכן כאשר כולם יתאחדו (ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו") עם התורה ועם נותן התורה, ממילא יהפכו הכול למציאות מאוחדת אחת.

לימוד אחיד של עניין שלם

האמור לעיל נכון לגבי כל לימוד תורה. אך בלימוד תורה גופא ברור כי גדולה ונפלאה היא לאין ערוך האחדות המתהווה על-ידי לימוד משותף של עניין אחד בתורה. שכן אז הכול נעשים "לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה" עם אותו עניין ממש בתורה!

זאת בנוסף על הנראה בחוש, כי כאשר כמה וכמה מישראל לומדים עניין אחד בתורה, ומתפלפלים בו איש עם רעהו, נוצר ביניהם רגש של קרבה ואחדות הלבבות, וכדרשת הגמרא (קידושין ל,ב) על הפסוק "את והב בסופה" – "שנעשים אוהבים זה את זה".

זאת ועוד: מכיוון שעם ישראל שואב את כוחו ואת חיותו מן התורה ("ישראל מתקשראן באורייתא"), הרי כאשר מחפשים עניין לאחד את כלל ישראל סביב לימוד משותף, ובכך להשיג אחדות שלמה, מהראוי לקבוע לימוד תורה כזה שאף הוא בעצמו עניין שלם הוא – לימוד כל התורה כולה.

או אז, כאשר כלל ישראל יתאחד בלימוד אחד משותף של כל התורה כולה – תושג המטרה באופן המלא והשלם ביותר.

שלוש דרגות בלימוד תורה

במצוות לימוד תורה יש כמה דרגות:

דרגה ראשונה – "לימוד המביא לידי מעשה, שהן ההלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן ולקיים המצוות כהלכתן" (שולחן-ערוך הרב, הלכות תלמוד-תורה פ"ב ס"ט). זהו לימוד תורה בדרגה הכי בסיסית והכרחית – כדי שיהיה אפשר לחיות חיים על-פי תורה ("ליזהר מליכשל באיסורים חס ושלום והם דברים שאי-אפשר לשאול תמיד לחכם המורה שבעיר, או שלא יהיה יודע לשאול ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחילה").

בקצה השני נמצאת הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת היקף לימוד התורה והיא – "ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל-פה כולה", שבזה נכלל "כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וספרא וספרי ותוספות וכל המדרשים... ומדרשי רשב"י כו' לקיים מצוות שמור תשמרון את כל המצווה וגו', כולל לימוד כל ההלכות, האגדה וסודות התורה כו'" (שם פ"ב ס"א וס"י).

בתווך, בין שתי הדרגות הנ"ל, יש דרגה נוספת – לימוד כל הלכות התורה, "אף מצוות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיוצא בהן... כמו שאמרו חכמים 'כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה'. וכן... כל העבודות שבמקדש והלכות המקדש וכל כליו, כמבואר באר היטב בחיבור הרמב"ם ז"ל בספר עבודה וספר קורבנות, ואחר-כך... בסדר טהרות" (שם פ"ב סי"א וראה סמ"ג בהקדמה למצוות-עשה).

מעלת לימוד ההלכות (הנוהגות והלא-נוהגות כאחד) היא גם מצד הנאמר בגמרא (מגילה כח,ב) שההלכות הן "תגא" ו"כתרה של תורה"; ובהמשך לזה, "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא".

דרגה זו בלימוד התורה מתייחסת אפוא לחלק ההלכתי של כל התורה כולה.

[לשלוש דרגות אלה מתוספת דרגה רביעית, המבוארת בחסידות – לימוד מיוחד כדי לחקוק דברי תורה ב'מוח הזיכרון'].

מתורה שבכתב לתורה שבעל-פה

לאור כל האמור לעיל (ומטעמים נוספים), באה ההצעה לאחד את כלל ישראל על-ידי לימוד שיעור יומי קבוע בספר 'משנה תורה' לרמב"ם.

בהקדמתו ל'משנה תורה' מגדיר הרמב"ם עצמו את ספרו בזה הלשון: "חיבור זה מקבץ לתורה שבעל-פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה' – לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל-פה כולה".

וכל זאת כפי שכתב בהקדמתו מעט קודם לכן, "בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל-פה כולה סדורה בפי הכול – בלא קושיה ולא פירוק, לא זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה, אלא דברים ברורים, קרובים, נכונים, על-פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו".

ואמנם, מבין כל ספרי הפוסקים (כדוגמת הרי"ף וכן השולחן-ערוך), 'משנה תורה' הוא היחיד שבו סדורות כל ההלכות כולן, כולל אלה שאינן נוהגות בזמן הזה (וכיוצא בכך). נמצא שעל-ידי לימוד ספר 'משנה תורה' לרמב"ם אכן מקיימים את העניין דלימוד הלכות כל התורה כולה בשלימותה!

שלושה פרקים ופרק אחד

באופן מעשי, ההצעה ללמוד בכל יום שיעור אחיד ומשותף בספר 'משנה תורה' לרמב"ם, כוללת מסלול מועדף ומסלול נוסף למי שמצד "צוק העיתים" מתקשה לעמוד במסלול הראשון:

המסלול הראשון הוא – לימוד שלושה פרקים ליום, כך שסיום לימוד כל "תורה שבעל-פה כולה" יהיה במשך כשנה אחת. המסלול השני הוא – לימוד פרק אחד ליום, כאשר סיום לימוד כל "תורה שבעל-פה כולה" ייעשה במשך כשלוש שנים.

יש להוסיף ולהציע (במיוחד לגבי אלה הלומדים שלושה פרקים ליום) שכיוון שקשה ללמוד את כל השיעור היומי באופן עיוני – ללמוד לכל-הפחות הלכה אחת בכל יום בעיון ובהעמקה.

ולהעיר שגם לגבי תורה שבכתב כתב הרמב"ם (הלכות תפילה פי"ב ה"א): "המנהג הפשוט בכל ישראל, שמשלימין את התורה בשנה אחת". ובהמשך מוסיף: "ויש מי שמשלים את התורה בשלוש שנים" (ומצינו חלוקת התורה לק"ע פרשות, למשך שלוש שנים).

[מסלול שלישי נוסף – לנשים ולילדים שמתחת לגיל מצוות – ללמוד את 'ספר המצוות' של הרמב"ם, בהתאם לסדר ההלכות הנלמדות באותו יום על-ידי לומדי המסלול הראשון של שלושה פרקים ליום].

ויהי-רצון שעל-ידי האחדות האמיתית של כלל ישראל – בלימוד אחיד ומשותף בתורת משה – תבוטל סיבת הגלות וממילא ייבטל גם המסוּבב שהוא הגלות ותבוא תכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.

ואזי נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד שבו חותם הרמב"ם את ספרו 'משנה תורה': "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו כל ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים'".

('תורת-מנחם – התוועדויות' התשד"מ כרך ג, עמ' 1622-1628)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)