שם לא קשור
״מאי חנוכה״ (שבת כא). שלא כמו שאר המועדים, ששייכותו של השם למהות החג ברורה ומובנת, השם 'חנוכה' אין לו קשר ישיר לא לניצחון המלחמה ולא לנס הנרות.
(עיטורי תורה)
הכול מודים
הטעם שקבעו את הנס על השמן ולא על ניצחון המלחמה הוא מפני שבנס הניצחון יש פתחון פה לספקנים לומר שמקרה הוא ולא יד ה׳, כי יכול לקרות שרבים ייפלו ביד מועטים. אבל בנס פך השמן אין שום מקום לומר שמקרה הוא, והכול מודים שמאת ה׳ הייתה זאת.
(מטה משה)
מידה כנגד מידה
״מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ״ (שבת כא). היוונים העזו לפרוץ פרצות בבית המקדש. הם רצו לעשות מרשות היחיד רשות הרבים. עשה הקב״ה מידה כנגד מידה, שבחנוכה תתגלה הקדושה גם ברשות הרבים.
(חידושי הרי״ם)
עקירת ההרגלים
״מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק״ (שבת כא). המצווה של נר חנוכה צריכה להשפיע על היחיד עד ״שתכלה רגל מן השוק״ – שתעקור ממנו את ההרגלים הגשמיים ואת המידות הגסות שבהם הוא קשור בתוך ה'שוק', בתוך העולם החומרי.
(חידושי הרי״ם)
חנוכה מעורר
״פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם בשבת, מדליקים בהם בחנוכה״ (שבת כא). אפילו נשמות כאלה – ״נר ה׳ נשמת אדם״ – שהשבת אינה מעוררת אותן ואין לה השפעה עליהן, בכוחו של חנוכה לעוררן.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
הניצחון על החושך
על הפסוק ״וחושך על פני תהום״ נאמר במדרש (בראשית רבה) "זו מלכות יוון". לכן כשנגאלו ישראל וניצחו את היוונים, נעשה הנס על-ידי נרות וקבעו יום טוב של חנוכה.
(שפת אמת)
זמן ניסים
זמן ההדלקה הוא משתשקע החמה. כי היום רומז על הנהגת העולם בטבעו ובמנהגו, אבל הלילה מורה על הניסים שלמעלה מהטבע; הלילה מסוגל ביותר לניסים.
(המהר״ל)
יאמר לחומץ וידלק
בעל חידושי הרי״ם הדליק פעם אחת נרות חנוכה בשעת לילה מאוחרת. העיר לו אחד ממקורביו: הלוא חז״ל אמרו ״אין מחמיצין את המצוות״. השיב לו: אבל חז״ל גם אמרו, מי שאמר לשמן וידלק, יאמר לחומץ – רמז ל'מחמיצין' – וידלק. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
