חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:39 זריחה: 6:28 י"ט באלול התשע"ט, 19/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איש על העדה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1169 - כל המדורים ברצף
המשיח 'ירכב' על ה'חומר'
סוד הישארות הצדיק בחוץ-לארץ
איש על העדה
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

כיצד הגיבה תנועת חב"ד לנוכח כתב פלסתר שהופץ כאילו מטעמה לקראת י"ט בכסלו? * הקפדה על דיוקים בהוצאה-לאור * סיפורו של 'זוכה בגורל' שזכייתו הייתה לצנינים בעיני אנ"ש * כשהרבי שלח אברך להתייעץ עם המשפיע של תומכי-תמימים בארץ הקודש * ותשובה מרתקת לגבי נישואי תערובת * אוסף סיפורים הוראות התייחסויות והתבטאויות בנושאים שונים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

סכנה לשניכם

מעשה בבחור יהודי מברזיל שלא שמר (בגלוי) כל-כך על תורה ומצוות, אך ניאות להשתתף במסע המאורגן לחצר הרבי שארגן השליח הרב דוד ווייטמן. הלה היה בעל אופי שקט, ורחוק מיהדות.

כשנכנס ל'יחידות' אמר לרבי כי יש לו ידידה נוכרייה (ל"ע) וכי בדעתו לשאתה לאישה. להלן תשובת הרבי (כפי שנרשמה מהקלטה ותורגמה מאנגלית):

"ענייני בריאות וגשמיות אי-אפשר לשנות, שניהם ירושה מדורות לשניכם. זה גם מוסכם על-פי המדע, בפועל, ודתנו היא גורם שמשפיע בחיים. על-פי הסטטיסטיקה [נישואין כאלו] הם מקור לעימותים תמידיים וגם סכנה לשניכם. אם אחד מרגיש שהשני רוצה לאבד את עצמו לדעת, מקובל בכל העולם לעשות הכול כדי למנוע זאת. ואפילו יגיד קיבלתי על-עצמי, הרי זה דבר נורמלי שכל אלו שמסורים לו יעשו הכול כדי למנוע זאת. וכאן אין זה אסון רק לשעה [כבהתאבדות] אלא אסון לשנים רבות. יהי-רצון שה' יתברך יברך אותך ואותה שכל אחד ימצא את הזיווג הטוב, ואז שניכם תהיו מאושרים. שלא תהיה לך שייכות איתה, לא עכשיו ולא אחר-כך, וללכת מחיל אל חיל".

הרבי העניק לו דולר והוסיף שזה "כדי לעזור לשבור הענין" [=הקשר].  

הכחשת כתב פלסתר

לקראת י"ט כסלו תשט"ז נשלח כתב פלסתר כשהוא חתום, כביכול, בשם חב"ד לאנשים שונים ברחבי ארץ-הקודש. דעתו של הרבי הייתה מאוד לא נוחה מכך והוא תבע לחקור את זהות הכותבים והמפרסמים, וכן להכחיש בכל תוקף מסמך זה.

לפנינו צילום של מכתב-התגובה שנתקבל מלשכת שר-הפנים דאז: "נתבקשתי לאשר קבלת מכתבתם מיום כ' בכסלו תשט"ז ולהודות לכם בשם כב' השר על דבריכם הנלבבים.

"אף לרגע לא הניח השר שדברי הפלסתר יצאו מקרב עדה בישראל הידועה על אהבתה ומסירותה לארץ בכלל ולכל אדם מישראל בפרט. בכבוד רב, י. גבירץ, מנהל לשכת השר".

יברך הכהן!..

אחד מאנ"ש נצרך ל"ע לעבור ניתוח דחוף. הוא נסע לניו-יורק, ואחד מידידיו, שהכירו היטב וידע כי החולה בעצמו לא יעיז לבקש ברכה מהרבי, החליט להתלוות אליו במהלך חלוקת הדולרים לצדקה.

כשעברו השניים שתק החולה, וידידו שהיה כהן ביקש עבורו ברכה. בתגובה אמר לו הרבי: "הרי הנך כהן – בַּרֵך אותו". הכהן בירך, והרבי ענה "אמן" (הניתוח הצליח וב"ה מאריך ימים) – מבעלי המעשה.

הזכרת זכות החולה

בשנת תשל"ה או תשל"ו ביקש מישהו מהרבי ברכה עבור רב שחלה במחלה הידועה. אותו רב נטל חלק בהצלת יהודי שבטעות נחשד בפלילים, והתאמץ ופעל לפי הנחיית הרבי בזיכויו של אותו יהודי.

תגובת הרבי הייתה: "הוא הרי אוהב לעשות טובה ליהודי. ייתן לו השם-יתברך רפואה שלימה".

פסק-דין של הרבי

יום ראשון ר"ח סיון תשמ"ט. במהלך חלוקת השטרות לצדקה עבר רב העיר עכו, הרה"ג ר' יוסף ישר שליט"א, הרבי אמר לו (תוכן הדברים – בלתי מוגה): "בתור ה'מרא-דאתרא' של העיר – מחובתכם (לראות ו)לפסוק שעכו היא חלק מארץ ישראל!..".

מהו "תיקון ליל שבועות"?

באחת השנים הכינו חומר ליוצאי ברית-המועצות בשפה הרוסית לקראת חג-השבועות. בעלון נאמר בין השאר: "בליל ראשון של שבועות, לאחר התפילה בבית הכנסת, חוזרים הביתה ועורכים שם סעודה חגיגית. לאחר מכן חוזרים לבית הכנסת על מנת לומר שם את תיקון ליל שבועות – קיצור הרצאת התורה".

כשהוכנס העלון לרבי סימן הרבי חץ וסימן שאלה על המילים "קיצור הרצאת התורה", והוסיף פתק ובו נאמר:

אין הזמן גרמא לקרוא הנ"ל.

אבל באם כהנ"ל הגיהו והסכימו יש לסמוך עליהם.

אזעה"צ. להחזיר.

בכל אופן "תיקון שבועות" אינו כלל "קיצור הרצאת התורה" כ"א [=כי אם] ליקוט פרשיות מיוחדות מתושב"כ [=מתורה שבכתב] ומשניות ותושבע"פ [=ותורה שבעל פה] וכו'.

ה"שליחות" בהתייעצות עם המשפיע

בחודש ניסן תשמ"א נכנס לרבי בחור שהתעתד להינשא בקרוב וחפץ לנסוע בשליחות הרבי לאחת העיירות בארץ-הקודש וכבר בא בדברים עם השליח הראשי של אותה עיירה.

במהלך ה'יחידות' אמר לו הרבי (אחר שבירכו): "בנוגע לשאלה אודות... והאם ללמוד שם ב'כולל' חצי יום או יום שלם וכו' – תתייעץ עם המשפיע של תומכי תמימים בארץ-הקודש בנוגע לזה, לפי המצב שיהיה אז, שהרי יהיו הרי כמה וכמה שינויים בארץ-הקודש, בנוגע לתקציבים וכו', וממילא מוקדם מדאי להחליט בנוגע לזה". (לפועל המשפיע, הרה"ח ר' מענדל פוטרפאס ע"ה כיוונו ל'שליחות' אחרת).

ה'זוכה בגורל' ששמר על זכותו שנים רבות

באחת השנים הראשונות (תשט"ז), כשנערכה הגרלה בין אנ"ש בארץ-הקודש לנסיעה לרבי, זכה אחד שמפני כל מיני סיבות, לדעת כמה וכמה מהחסידים לא תאם את ההגדרה של נציג חסידי חב"ד, וכך הם כתבו לרבי:

"בענין ר'... שזכה בההגרלה יצא דבר לא נעים ביותר כי הוא איש לא מרוצה לקהל חסידי חב"ד באה"ק ובפרט להיות כשליח מאנשי חב"ד באה"ק. ואם יסע כשליח יוגרם לחילול השם וחילול חב"ד ח"ו. וכנראה שהועד הממונה על הגורל אובדי עצות מה לעשות במצב כזה. כי מחד גיסא הנה המה הכניסו אותו בהגורל. אבל כשיצא בגורל ונעשה הרעש מכל הצדדים ראו המשגה שעשו ושלא נתיעצו לכל-הפחות. אם יסע כשליח אזי יגולו כל חטאיו ופשעיו על אנשי חב"ד בכללותם ח"ו".

ושוב כתבו אודותיו לרבי:

"אודות השליח הבלתי מרוצה לקהל... כבר הלכנו אתו לבירור להרב התמים אלכסנדר יחי' יודאסין והצענו לו לקחת הכסף ולנסוע עד ראש השנה אך בתנאי כתוב ומפורש לא בתורת שליח. כי הלא המשלחים לא רוצים בו, אבל הוא מתעקש עדיין...".

לפועל הוא נסע לרבי ונשאר שם שנים רבות, עד פטירתו בשנת תשל"ה ובתור 'זוכה בגורל' היה מוזמן לסעודות החג שהיו מתקיימות בדירת כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ. לפעמים עשה הבדלה במניין הרבי במוצאי שבת, הדליק את נרות החנוכה ב-770, ועוד...

למה הפסיק משלוח 'המודיע' לרבי?

עיתון 'המודיע' היה מתקבל במזכירות הרבי בשנותיו הראשונות בצורה קבועה. בי"ד טבת תשי"ג שיגר יו"ר אגו"ח בארץ הקודש, הרב חיים אליעזר קרסיק, את המכתב הבא למערכת "המודיע":

"...קיבלנו ממזכירות של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש באמריקא, וכותבים לנו שמתפלאים מה שנפסק מכבר משלוח של העיתון 'המודיע' אליהם, בה בשעה שיתר העיתונים של החרדים כמו 'שערים' וכדומה מתקבלים כסדר, ולכאורה הלא צריכים להיות מעוניינים שיתקבל כל המופיע על ידם (מכ"ע, ירחונים, חומר לתעמולה וכו') בכדי שידעו כאן [=אצל הרבי] הסברת מעמדם [=עמדותיהם] בשאלות השונות העומדים על הפרק באה"ק ת"ו, עכ"ל.

"אנחנו ג"כ מתפלאים" – ממשיך הרב קרסיק וכותב – "על זה, ובטוחים אנחנו שזהו לא בכונה ח"ו, רק איזו שגיאה וכדומה וכדאי לתקן, ובטח יתוקן ויודיעו לנו.

בתודה מראש. בשם ועד אגודת חסידי חב"ד, הרב א. קרסיק".

מכתב אגו"ח היה בהמשך למכתב המזכירות מא' דר"ח טבת תשי"ג; ובהמשך לזה דיווח הרב קרסיק בכ"ב טבת תשי"ג: "למערכת המודיע כתבנו מכתב ומקוים שיסודר המשלוח על ידם כל המופיע על [ידם]. [כן] רצינו לדעת אם מקבלים אתם את העתון 'הצופה' ואת 'הקול' מירושלים..". בפועל חוּדש המשלוח ונמשך שנים רבות.

אנשי שלום עדיפים על בעלי כישרון

קטע מ'יחידות' של מנהל מוסד חינוכי חב"די חשוב:

לא להכניס בחזרה אנשים שיוכלו לעורר מחלוקת. [עדיף] לקחת גלאטע מענטשען [=אנשים חלקים] אפילו פחות מוכשרים, ושיהיה [תפקוד המוסד] על מי מנוחות.

על הצניעות בכפר חב"ד

באחת היחידויות להן זכה הרה"ח ר' אוריאל צימער (בשנת תשט"ז או תשי"ז) דיבר הרבי על נושא הצניעות בכפר חב"ד ואמר: "תוכל להיות בטוח שבמשך הזמן יהיה הכל כשורה, רק צריך זמן וסבלנות עם אנשים שגדלו ברוסיא ובתוקף הנסיבות לא ראו זאת מנעוריהם".

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי על בעיית חוסר הצניעות:

הקליפה דמדינתנו [רוסיה] מלפנים.

גיוס כספים כיצד?

כך כתב הרבי לאחד מחשובי עסקני חב"ד בארץ-הקודש:

גיוס כספים בחו"ל – מובן שצ"ל [שצריכה להיות] איזו תכנית (עכ"פ בערך) לפני הנסיעה ואז – התחלת פעולת הכנה (או התדברות עכ"פ עם אנשים בחו"ל) קודם להתחלת הנסיעה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)