חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:33 זריחה: 6:00 י"ד באב התש"פ, 4/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברית המילה של הרבי התקיימה בבית סבו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גיליון 1168
הפצת המעיינות מתוך מסירה ונתינה
כוח לגאולה בכל העניינים
ברית המילה של הרבי התקיימה בבית סבו
החסיד הרה"ג יצחק-חיים-דובער וילענסקי מקרע¬מענטשוג
פרשת ויצא
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי שימש כסנדק לפחות ב-4 בריתות – 3 לאחר קבלת הנשיאות – יש שהתקיימו בבית הכנסת ויש בבתים פרטיים * כשהרבי תמה על בזבוז זמן של בחורי-ישיבות בנסיעות ל'ברית מילה' – רשימה נוספת בסדרת 'יסודתו בהררי קודש'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ח"י ניסן תרס"ב, יום הולדתו העשרים וארבע של הגאון החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן. ביום זה הוכנס בנו בכורו, הלא הוא כבוד קדושת אדמו"ר נשיא-דורנו, בבריתו של אברהם אבינו. המעמד התקיים בבית הסבא הרב הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב, ובו נטלו חלק, חשובי החסידים אשר זכו לשמוע ביאור קבלי מפי אבי הבן על הקשר בין שני האירועים (ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 113-112).

גם ברית-המילה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התקיימה בחדרו של ה'צמח צדק' (ראה חנוך לנער עמ' 6).

ב-3 שמחות של ברית-מילה שימש הרבי 'סנדק' לאחר קבלת הנשיאות, שתיים מהן התקיימו בבית (של הרה"ת יצחק שי' טננבוים בז' אדר-שני תשי"א בברנזוויל ושל הרה"ת יוסף יצחק שי' חיטריק – אדר"ח כסלו תשי"ב בקראון הייטס) והשלישית בבית-כנסת (של הרה"ת ר' יוסף שי' רוזנפלד – כ"ד אייר תשי"א בבורו-פארק).

חילוקי דעות

בזמן חכמי הש"ס היה המנהג למול בבית ולא בבית-הכנסת (יד דוד -זיצנהיים- לסנהדרין לב, ב).

והמגן אברהם (סימן שלא ס"ק ה') כותב: דהא יכולין למולו בביתו, והרבה פעמים מלין בבית כו'.

רבים מן הפוסקים הביאו את המנהג לעשות ברית בבית דווקא, כדי שיבוא אליהו הנביא לביתו – ראה ספר 'אוצר הברית' עמ' קעד.

ומפורסמת התבטאותו של החתם-סופר (שו"ת או"ח סימן קנט): "אטו [=האם] מילה יש לה שייכות לבית-הכנסת? ויש לנו רשות למול בכל מקום, ואין לבית-הכנסת אחיזה במילה כלל".

אמנם בשו"ת הרשב"א ח"ז סימן קלו כתב: "ומה שנהגו למול בבית-הכנסת משום דכתיב ויכרתו ברית לפני ה' ואין ברית אלא מילה כו'".

ורבי יעקב הגוזר (ספר באר יעקב, נר למילה עמ' 59) כתב ארבעה טעמים מדוע יש עדיפות לעשות מילה בבית-הכנסת. וראה מקורות בספר 'אוצר הברית' עמ' קעג.

לא לביטול תורה

בהתוועדות מוצאי שבת-קודש פרשת משפטים תשל"ט אומר הרבי (תרגום חופשי):

בחור ישיבה שתפקידו לימוד התורה, כאשר בן דוד שלו עורך ברית-מילה לבנו (וזו אכן שמחה גדולה – ניתוסף יהודי לעם ישראל...) אם כי השתתפות בברית-מילה היא מצוה גדולה, אך מעולם לא שמענו שתלמידי כיתה בישיבה יבָּטלו מלימוד התורה שלהם להשתתף בברית-מילה, גם כשנערכה באותה העיר!

אפילו אביו של הבחור לא נסע לעיר אחרת כדי להשתתף בשמחת הברית, גם כשהוא איננו תלמיד בישיבה אלא סוחר והנסיעה עולה כסף, זמן, וצריך לבחון אם אפשר לנצל כל זה באופן טוב יותר.

על תלמידי ישיבה ללמוד תורה, ואנשי עסקים צריכים ל"משאם ומתנם באמונה" כדי שאחר-כך יוכלו לתת יותר כסף לצדקה מאשר נתנו לפני כן.

למישהו יש כסף מיותר – כך לפחות סבור הוא – ואין לו על מה להוציאו, לכן ברצונו לנסוע מעבר לים להשתתף בברית – עדיף שיתן את הכסף לזכותו של הרך הנימול!

כדברי הרבי ממש מצינו בספר 'לקט יושר' – והוא ספר הנהגות מחבר ה'תרומת הדשן' – (סוף תפילת שחרית) בספר לקט יושר עמ' 27-28: "וזכורני שהגאון ז"ל [בעל תרומת הדשן] הלך מבית-הכנסת שלו לבית-הכנסת של הקהל אל המילה", וזאת "אף-על-גב שאמר שמועה בשם הזקן מוה"ר מאיר בולדא ס"ל ז"ל הדר בווינא כשהבחורים שלו רוצים לילך אל המילה אמר להם.. מה אתם רוצים לעשות אצל המילה כדי לענות אמן על הברכה הלכו לבית השחטן [= לכו לבית השוחט] ושמעו כמה ברכות וענו אמן".

מקרים יוצאי דופן

המקור המתיר לכאורה השתתפות בשמחת ברית-מילה על חשבון לימוד תורה הוא ב'שלטי הגבורים' מהריא"ז (מגילה ב, ב מדפי הרי"ף הובא בכנסת הגדולה או"ח סתרפ"ז): "נראה בעיני שמבטלין ת"ת לברית מילה שהרי מילה גדולה מהוצאת המת שיש לו קוברין, ואם מבטלין ת"ת בעבור הוצאת המת כל-שכן בעבור מצות מילה".

מדבריו נמצא שהדברים אמורים גם במקרה שאין קיום המצווה תלוי בו, ולכן העירו באחרונים (מכתב הגרש"ז אויערבאך בראש ספר אוצר הברית עמ' יז) מדוע לא הובאה הלכה זו בשו"ע ובפוסקים.

[ורק באחרונים ממש – כגון ב'זכור לאברהם' (לר"א אלקלעי) ח"א בשם האליהו רבה. קרבן אשר, לרבי אשר זעליג לנדא קונטרס נר מצוה פכ"ב].

היו שכתבו, שמבטלין תלמוד-תורה לצורך ברית רק שיעור מועט. אמנם בת"ת דרבים אין לבטל כלל כשאפשר באחר.

ובשו"ת אבן ישראל ח"ז סימן לו ס"ק ח' כתב שדברי השלטי גיבורים צריכים עיון "דשאני מצות הלווית המת דכל אחד המשתתף מקיים בעצמו מצות הלווית המת, מה שאין כן במילה אין להמתאספים שם שום חלק במצות מילה אלא מקיימין ברוב עם הדרת מלך ולזה אין היתר לבטל תלמוד-תורה".

גם בשו"ת שבט הלוי – להגר"ש וואזנר – חי"א סרכ"ט שלל הנהגת בחורים המפסיקים מלימודם בישיבה עבור השתתפות בשמחת ברית-מילה לקרוב בעלמא והתבטא "מה לתלמיד זה בברית המילה, וכי חיוב לעשות ברית בהמונים או קרובים מרובים".

ומה שמבטלים בהוצאת המת, מבואר ברא"ש (פ"ב דכתובות) דהיינו אם אין די מלווים; ואין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק – ותשב"ר מיקרי עד י"ח או כ' שנה!

ומסיימין בטוב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)