בברית בין הבתרים בישר הקב"ה לאברהם אבינו כי בניו עתידים להיות שרויים בגלות, ולאחר מכן יֵצאו ברכוש גדול: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם... ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול" (בראשית טו,יג-יד).
ההבטחה כי היציאה מהגלות תהיה "ברכוש גדול" היא מהותית. הגמרא (ברכות ט,א) מסבירה את ציוויו של הקב"ה למשה רבנו ביציאת מצרים (שמות יא): "דבר-נא באוזני העם", על הצורך שבני ישראל ישאלו מהמצרים כלי כסף וכלי זהב. אומרת הגמרא: "אין נא אלא לשון בקשה. אמר ליה הקב"ה למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל, בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק (אברהם אבינו) 'ועבדום ועינו אותם' קיים בהם, 'ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול' לא קיים בהם. אמרו לו: ולוואי שנצא בעצמנו. משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים, והיו אומרים לו בני-אדם: מוציאין אותך למחר מבית האסורים ונותנים לך ממון הרבה. ואומר להם: בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום". אך הקב"ה בכל-זאת ביקש כי תקוים הבטחתו בדבר ה'רכוש גדול'.
שתי ירידות ושתי עליות
ה'רכוש גדול' הגשמי הוא שיקוף של ה'רכוש גדול' הרוחני. תכלית הירידה למצרים הייתה שעל-ידי הגלות והשעבוד יֵצאו משם בני ישראל ב'רכוש גדול' גשמי ורוחני. מסביר הרבי מליובאוויטש (שיחות קודש תש"מ עמ' 717):
"ידוע שה'ירוד ירדנו' בגלות מצרים היה בעבור ה'ואנכי אעלך גם עלֹה' – שתי ירידות כנגד שתי העליות: ה'אעלך' שהייתה ביציאת מצרים, ו'גם עלֹה' שתתקיים בגאולה העתידה. אילו זכו, הייתה נכללת הירידה של הגלות הנוכחית כבר ב'ירוד' הראשון, בגלות מצרים, ויציאת מצרים הייתה כוללת את הגאולה האמיתית.
"והלוא גם אז זו הייתה ירידה לצורך עלייה, כפי שנראה בפועל, שעל-ידי הירידה בגלות מצרים הגיעו לא רק לדרגה שבה עמדו קודם הירידה, אלא לאחר הירידה נעשתה הוספה שלא הייתה קודם הירידה.
"...וזה גם הביאור על הטענות, שמוותרים על ה'רכוש גדול' – והעיקר לצאת רגע אחד קודם מהגלות וללכת אל הגאולה. כך טענו יהודים וגדולי ישראל ואבות העולם כפי שהגמרא מספרת, שיהודים במצרים טענו שהם מוותרים על 'רכוש גדול', ובלבד שכבר יֵצאו מהגלות.
"אף-על-פי-כן עיכב אותם הקב"ה עוד 'הרף עין' בגלות – מכיוון שכל הכוונה של 'ועבדום ועינו אותם ארבע-מאות שנה' הייתה רק בעבור ש'ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול', ואם יגיעו לאחר הירידה רק לדרגה שעמדו בה קודם הירידה – לא היה צורך בכל הירידה. כדי שיגיעו לעלייה הנעלית יותר – למעלה מכפי שעמדו קודם הירידה – היה צורך בעוד רגע בגלות.
למה מעכבים
"ובדומה לזה הוא הביאור גם על אריכות הגלות הנוכחית, שהיא על דרך ה'ירוד ירדנו' שהיה בגלות מצרים... יהודים טוענים ומתחננים לצאת מהגלות בהקדם האפשרי. דיי בעצם הגלות של 'שכינתא בגלותא', ובהימצאותם של בני ישראל בגלות. אם כן, מדוע מעכבים אותם בגלות ארוכה שכזאת?!
"והביאור הוא כדלעיל: כל כוונת הגלות היא רק כדי שיגיעו לדרגה נעלית יותר מכפי שהיו קודם הגלות; כדי ש'יֵצאו ברכוש גדול'; ולולא זאת לא הייתה כל הירידה. וכדי להגיע לעלייה זו יש לעכב יהודים עוד רגע בגלות, כדי שכאשר הם יֵצאו מהגלות, יהיה זה עם כל השלמות, בעלייה נעלית יותר מכפי שהייתה קודם הירידה". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
