חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 ט"ו בסיון התשע"ט, 18/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דרכי חינוך והוראה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1164 - כל המדורים ברצף
'לך לך' מה'מזרח'
סמוך לגאולה יש להפיץ את פנימיות התורה בלא הגבלות
דרכי חינוך והוראה
פרשת לך-לך
כל חסיד הוא "משפיע"
ב"לך לך" החל סוד הבירורים
הלכות ומנהגי חב"ד

בין שמים לארץ – בהסתכלות על החיים * מנין שדי באמירת מילה אחת להתוודות? * כשהרבי הקים קרן צדקה בקשר לו' תשרי * האם אפשר לבאר מחלוקת האבן עזרא עם הרס"ג לאור שיחות הרבי? * חידושו של הרבי על ה'בינה לעיתים' * למה הקפיד הרבי להעניק ביד ימין ושהמקבלים ייקחו ביד ימין * ועל חשיבות ראיית בעלי חיים טהורים – "יסודתו בהררי קודש"

בהתוועדות ש"פ מקץ תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ב' עמ' 984) הזכיר הרבי בתור "פתגם הידוע" את הנאמר על הפסוק "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" – שכאשר מדובר אודות עניינים גשמיים, "על הארץ", יש להסתכל על אלו שלמטה ממנו ("מתחת"), וכשמדובר בעניינים רוחניים ("בשמים") – יש להסתכל "ממעל", כלומר, על אלו שנמצאים למעלה ממנו. – עיין שם.

ויש להצביע כי מקורו של פתגם זה בספר 'קדושת לוי' לרה"ק לוי יצחק מברדיצ'וב פרשת אמור ד"ה והשיאו אותם עון אשמה וז"ל:

"ואם יראה אדם בעצמו מצות ומעש"ט [=ומעשים טובים], צריך להסתכל שיש צדיקים עובדי ה' יומם ולילה אשר אינו מגיע לקרסולי רגליהם ויבין בהסתכלותו בהם מיעוט ערכו ושפלותו. לא כן בעסקי עוה"ז כשיש לו מאה זהו'[בים], אל יסתכל שיש עשיר יותר ממאה זהו' ויקנא עצמו בו רק אדרבא יסתכל במה שלמטה ממנו שיש עני אחד אשר אין לו אפילו פרוטה, והנה רז"ל דרשו 'בשמים ממעל – זו הנשמה' ו'על הארץ מתחת – זו הגוף' וזהו כוונת הכתוב בשמים כלומר בצרכי שמים דהיינו בצרכי הנשמה מה שנוגע לעבדות הבורא ב"ה תסתכל ממעל. על דבר שהוא ממעל לך על הצדיק... ועל הארץ בעסקי הגוף הנוגע לעולם הזה מתחת, פי' תסתכל במה שלמטה ממך שיש עני יותר ממך כנ"ל ודו"ק".

[והמקור שציינו מהדירי השיחה (הערה 180) הוא מאוחר יותר].

וידוי בן מילה אחת

מספר פעמים ביאר כ"ק אדמו"ר שלדעת אדמו"ר הזקן והרמ"א באמירת המילה "חטאתי" יוצאים ידי חובת וידוי (ראה בפרטות 'לקוטי שיחות' כרך יז עמ' 193. המלך במסיבו כרך א' עמ' רלד. תורת מנחם כרך נד עמ' 4-3).

ויש להצביע על מקור מפורש בתנ"ך בדברי דוד (שמואל-ב יב, יג) שאמר "חטאתי לה'", והרי "לא דוד ראוי לאותו מעשה [בת שבע ואורי' החיתי]... לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו: כלך אצל יחיד... נאום דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה" – עבודה זרה ד, ב.

ואכן, בכד הקמח ערך וידוי (שהרבי ציין לו בלקו"ש שם) הובאו כמה מחז"ל שיכולים להוות מקור מעין זה (אך לא הובא שם ראי' הנ"ל מדוד).

בין צדקה לתאריך ו' תשרי

בו' תשרי ייסד כ"ק אדמו"ר "קרן חנה" לזיכרון אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה (ראה גם אגרות-קודש כרך כד עמ' רכט).

ולהעיר מהשייכות (דו' תשרי) לצדקה לפי דברי הרמב"ם: "נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מר"ה ועד יום הכיפורים יותר מכל השנה" (הל' תשובה פ"ג ה"ד). וכתב רבינו אפרים, שהכתוב "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ" רומז שהריבוי בצדקה ("צדק צדק תרדוף") בתשרי מסייע להיכתב ולהיחתם לחיים – אימתי הכתוב מדבר, 'וירשת' אותיות ו' תשרי, כלומר, שישה ימים בחודש זה, שהרי בעשי"ת ישנם רק שישה ימים (דחול) שבהם אפשרית נתינת צדקה".

 - אמנם הרבי נשיא דורנו לא הביא רמז זה כי בעצם יש בו הגבלה לצדקה, והרי "צדקה בכל עת זמנה הוא" ובלשון הרבי – "צדקה היא מ"ע שאין הזמן גרמא" (לקו"ש ח"ט עמ' 213).

ולכן גם בשבת ויו"ט אפשר לעשות צדקה על-ידי נתינה של אכילה ושתיה – ואפילו ביום-הכיפורים – על-ידי יחס טוב לזולתו וכו'.

מחלוקת הלוחות ע"פ ביאור הרבי

בשיחות חודש תשרי תשכ"ד ביאר הרבי בהרחבה את החילוקים שבין בית המקדש הראשון לבית המקדש השני – שבזמן בית ראשון היו בני ישראל במדרגת צדיקים, שדוגמתם בתורה הם הלוחות הראשונים שניתנו לבני ישראל בתחילת עבודתם מיד כשנעשו לעם; ואילו בזמן בית שני – היו בנ"י במעלת בעלי-תשובה, שבתורה זהו עניין הלוחות השניים, שעל-ידי-זה ניתוסף לבני ישראל יותר (ראה 'תורת מנחם' כרך לח עמ' 45).

ובליקוטי שיחות כרך ט' עמ' 27 ואילך נתבאר שבית ראשון עניינו המשכת אלוקות מלמעלה למטה, ובית שני ענינו זיכוך ועליית הנבראים (מלמטה למעלה) – ובעוד ריבוי שיחות ניתוספו פרטים רבים.

וכבר נתבארו במאמר ד"ה ביום השמיני עצרת תרפ"ט (נעתק בקצרה ב"היום יום" – י"ז תמוז) החילוקים בין הלוחות הראשונים והשניים – וראה בארוכה תורה שלמה תשא בכמה מקומות.

ולאור דברים אלו אולי יש לבאר פלוגתת הראב"ע עם הרס"ג בעניין לוחות-הברית (תשא לד, א), שהראב"ע הביא "ויאמר הגאון" [הוא הרס"ג ז"ל – ראה 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 153 הערה 71 בשולי הגיליון] "כי השניים נכבדים מהראשונים". ועל זה השיג הראב"ע: "הם כדברי חלום לא מעלים ולא מורידים" – "כי הראשונים היו מעשה אלקים, והשניים מעשה משה".

והנה פשוט שלא נחלקו (כל כך) במציאות, אלא בעיקרון: לדעת הראב"ע, העיקר זו ה'המשכה' דאלוקות מלמעלה למטה, ולרס"ג העיקר הוא ה'העלאה' דהנבראים מלמטה למעלה.

עוד בענין זה: הנה ב'העמק דבר' (תשא שם) ביאר את דברי הרס"ג דבלוחות הראשונים לא ניתן כוח החידוש לחדש דבר הלכה, מה-שאין-כן בלוחות השניים ניתן לכל תלמיד כוח לחדש כו', אע"פ שקדושת הלוחות הראשונים הייתה נעלית מהשניים.

ולאור המבואר ב'לקוטי שיחות' כרך כט שיחה א' לפרשת שופטים, בביאור דברי חז"ל "מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין" והמשל מאהבת המלך לבנו הקטן (דברים רבה פרשה ה' פיסקא ז) – החידוש בגדר משפט (דין) דישראל – שבכוחם לא רק להבהיר דיני התורה אלא לחדש (בהתאם לכללי התורה) בתורה, עיי"ש בהשיחה, הנה על-פי ה'העמק דבר', ענין זה נתחדש בלוחות השניים דווקא, ובעניין זה דיבר הרס"ג, מה-שאין-כן הראב"ע.

חשיבות לימוד כללי הלימוד

כך מתבטא הרבי ב'התוועדויות תשמ"ה' כרך ב' עמ' 1261:

"...רואים במוחש שבהעדר לימוד וידיעת 'כללי הלימוד', עלולים לטעות בעניינים פשוטים ועיקריים... עלולים ללמוד ולפלפל כו' מתוך גישה בלתי נכונה... 'כללים' [הנדרשים] כיצד לגשת ללימוד הש"ס, כללים שמן הראוי להקדימם ללימוד הש"ס, כדי שהלימוד יהיה כדבעי" (וראה במבוא ל'כללי רמב"ם' קה"ת תנש"א (תשנ"ב) עמ' 17).

דברים בעניין זה כותב רבי משה חאגיז בספרו 'משנת חכמים' (על מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם – נדפס בוואזנבק בשנת תצ"ג) מעלת התלמוד אות כז:

"כשיהיה התלמיד הגון, ילמדנו באיזה שעות ביום דרכי הגמרא, כי הם כמו מפתחות להיכנס בנקל לעיון הגמרא. וכבר כתב אדוני אבי ז"ל דכמה קולות ניתנים לפעמים בישיבות בקושיות והוויות מחסרון הכללים, וצריך לפשפש אחריהם ולחזר עליהם תמיד... גם חובה על המלמד שילמד לתלמידים דרכי ההוראה ופסק דין היוצא מכל לימוד הלכה שלומד עמהם...".

"העמידו תלמידים הרבה"

ב'לקוטי שיחות' כרך טו"ב עמ' 469 נדפס "ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א":

"בהיות פעם לביקור הרב סוויפט הואיל כ"ק מו"ח אדמו"ר לאמר לו, הדיוק "והעמידו תלמידים הרבה" ולא רבים – זיי זאלן לאנג זיין תלמידים...".

והנה שורש פירוש זה – של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – נמצא ב'בינה לעתים' (מהרב עזרי' פיג'ו) דרוש לו:

"והעמידו תלמידים הרבה – לא אמר תלמידים רבים, אלא הרבה, רצונו לצוות את האבות שיעמידו את בניהם שיהיו תלמידים זמן הרבה – שיתמידו בלימוד, ולא שבמיטב לימודם יוציאם לפרקמטיא או למלאכה".

אך לפי פירוש הרבי את דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ יש בדברים משמעות עמוקה יותר:

"ואולי יש לפרש, שתמיד בכמות (בזמן) ובאיכות (במהות) יהיו בבחינת תלמידים לקבלת ולשגשוג וכו'".

ראיית בעלי חיים טהורים לקטנים

בשנת תשד"מ עורר הרבי שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות בעלי חיים טהורים ולא להיפך, וכן בנוגע להוצאה-לאור של פרסומים המכילים ציורים ותמונות של בעלי-חיים – להשתדל שיהיו אלו ציורים של בעלי-חיים טהורים דווקא.

בספר "חוט המשולש" (עמ' יב) מסופר על הנהגת אמו של ה'חתם סופר': "בעת הוליכתו אמו לבית הספר, בכל פעם תלט פניו באדרתה לעצום עיניו מראות כל דבר טמא".

יתכן שלזה כיוון בספר 'גבעת שאול' (הג"מ שאול בראך אב"ד קאשוי) שנדפס בשנת תרצ"ד אות שכא:

"ותראו את שקוציהם וגו' פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה (דברים כט, טז-יז) יש לומר, דגדול כח הראיה, וספרו אנשים צדקניות שכסו פני ילדיהם כשהוליכום לבית הספר שלא יראו דבר טמא...".

חשיבות יד ימין

בעת חלוקת "כוס של ברכה", "לעקאח", שטרות לצדקה וכו' – הקפיד הרבי להושיט ביד ימין, וכן הקפיד שייקחו גם כן בצד ימין, וכשמישהו לקח ביד שמאל העיר לו על כך או שאלו אם הוא איטר-יד.

וכך כתב ב'נוהג כצאן יוסף' ערך לימוד אות יב:

"לעולם ירגיל אדם את בניו שיהיו מן המיימינים ולא מן המשאילים, רצוני שיעשו כל צרכם ביד ימינם, כי מדה מגונה היא לשמש ביד שמאל".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)